הארגונים להגנה על בעלי החיים בישראל חברו לקמפיין משותף נגד כוונת אוניברסיטת בר אילן, להתחיל להשתמש בקופים בניסויים לחקר המוח. לטענת הארגונים, האוניברסיטה מתכוונת להרחיב ולשדרג את המרכז לחקר המוח, בדומה למרכזים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון ויצמן ברחובות. במסגרת זו צפוי המרכז להתחיל בזמן הקרוב בניסויים בעשרות קופים, ואולי אף בחתולים. עד כה נערכו במעבדות אלו ניסויים בחולדות בלבד.
הקמפיין נפתח היום בהפגנה בהשתתפות כמה עשרות פעילים מול שערי האוניברסיטה. המפגינים חילקו עלונים לסטודנטים, ונשאו שלטים בגנות פתיחת המעבדות, שקראו בין היתר: "לא רוצים מונקי ביזנס בבר אילן", "לא עוד זוועות" ו"הצילו את הקופים". בקמפיין משתפים פעולה "העמותה למען מדע מוסרי", "נח" - ארגון הגג של העמותות להגנת בעלי חיים, עמותת "תנו לחיות לחיות" והאגודה נגד ניסויים בבעלי חיים.
אוניברסיטת בר אילן מסרבת בתוקף למסור פרטים בנושא, ואינה מוכנה לאשר או להכחיש את התוכנית להתחיל בניסויים בקופים בשטחה. זאת, למרות מעמדו הציבורי למחצה של המוסד, המחויב בחוק חופש המידע. בתגובה כללית מטעם הדובר נמסר, כי "המחקר הנו אמצעי חשוב ביותר לקידום האדם ובעלי החיים, והוא מחייב ביצוע ניסויים. ניסויים אלה נערכים בכפוף לכללים המציבים תנאים מחמירים לביצוע הניסויים, לרבות צמצום מקסימלי בהיקף השימוש בבעלי חיים, הקפדה על אופי הניסויים והחזקת בעלי החיים בתנאים הולמים".
המתנגדים: אין תוצאות; המדענים: אין תחליף
המעבדות העוסקות בחקר המוח בקופים מתמקדות בשני כיווני מחקר: הראשון מתייחס לניסיון לפתח שיטות טיפול למחלות ניווניות, כאלצהיימר ופרקינסון. שיטת העבודה העיקרית של החוקרים בתחום זה, כוללת יצירת מצב דומה למחלה האנושית במוח הקוף, באמצעות טיפולים כירורגיים ותרופתיים - וחיפוש דרכי ריפוי; בתחום השני לא מתבצעת במישרין פעילות למציאת מרפא למחלות, אלא מה שמוגדר כ"מחקר בסיסי" - שמטרתו התחקות אחר אופן פעילותו של המוח. מתנגדי הניסויים יוצאים בעיקר נגד תחום זה, וטוענים שמרבית הניסויים בקופים מתבצעים במסגרתו.
לטענת המתנגדים, מלבד הסבל הפיזי והנפשי הרב שנגרם לקופים כתוצאה מכליאה, בידוד, הצמאה, כבילה, טיפולים חודרניים חוזרים ומסתיים לרוב בהמתת חסד - הרי שמחקר המוח, משני הסוגים, לא הביא עד כה לתוצאות משמעותיות. הטענות מושמעות על רקע פיתוח של טכנולוגיות טיפול חדשניות בשנים האחרונות, שבאמצעותן ניתן לחקור את מוח האדם עצמו, תוך שימוש באמצעים בלתי פולשניים וללא גרימת כאב.
לדברי הארגונים, טכנולוגיות אלה אחראיות לצמצום הניסויים בבעלי חיים במדינות המתקדמות, ולסגירת מספר מרכזים שעסקו בביצוע ניסויים בקופים ובגידול קופים לניסויים. הם הוסיפו כי בניגוד למגמה העולמית, "המצב הפרוץ בישראל בנושא הפיקוח על הניסויים, גורם לעליה מתמדת בכמות הניסויים בבעלי חיים".
מעברו השני של המתרס, רואים המדענים בחקר המוח בבעלי חיים את אחת מאושיות המחקר האקדמי. לטענתם, אין בנמצא חלופות יעילות למרבית המחקרים הנערכים בתחום, ופריצות הדרך שהתאפשרו בזכותם הן שאפשרו את הבנת דרכי התפקוד והפעולה של המוח, החיוניים לתחומים רבים. לדבריהם, במקרים רבים איפשר התחום גם פריצות דרך משמעותיות בתחום הרפואי, בעיקרן פיתוח טיפולים המקלים במידה משמעותית על החולים. עוד טוענים המדענים, כי לא מתבצעים ניסויים מיותרים, כי הניסויים נערכים תחת כללים אתיים מחמירים, וכי לכל ניסוי נבחר בעל החיים הנחות ביותר, כפי שמאפשרים התנאים.