בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום לשחרר את יונה אברושמי, רוצחו של פעיל שלום עכשיו, אמיל גרינצווייג, במהלך הפגנה נגד מלחמת לבנון בירושלים ב-10 לפברואר 1983. באותה הפגנה נפצעו תשעה בני אדם מרסיסי רימון היד שהטיל לעבר המפגינים. אברושמי ריצה 19 שנה בכלא, שהם שני שליש מתקופת המאסר של שנגזרה עליו.
בית המשפט דחה את ערעור פרקליטות המדינה על החלטת ועדת השחרורים המיוחדת, שקבעה כי אסיר העולם ישוחרר. בעקבות פסיקת בית המשפט, הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע לשבעה ימים, בטענה כי מדובר בסוגיית כבדת משקל. בית המשפט נעתר לבקשתה, ועיכב את השחרור.
השופט יהושע גרוס, שעמד בראש ההרכב בן שלושת שופטים שדן בבקשת הערעור, כתב בהחלטו: "תקופת המאסר כפי שנקצבה ארוכה ביותר לעומת אסירי עולם אחרים. חל אצל אברושמי שינוי של ממש, המתבטא בחרטה עמוקה ובהפנמת מעשיו, והוא מצוי בדרך לשיקום המוליכה לשילובו בחברה. כאשר הרקע הזה מוסבר ומובא לידיעת הציבור - סבורני כי הציבור ייטיב להבין זאת ולא יהא בכך שום פגיעה באמונו".
"הרצח התרחש בשל חוסר אונים של המדינה"
אברושמי, בן 47, אמר בתום הדיון: "אם פעיל שלום עכשיו היה מזרחי - לא היו מתייחסים כך לכל הסיפור". בנוסף אמר כי הוא מקווה להשתחרר עד יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, כדי להתייחד עם זכרו.
בעבר אמר אברושמי, כי פרקליטות המדינה רודפת אותו על רקע היותו מזרחי ואיש ימין. הוא טען כי הפרקליטות מורכבת מאנשי שמאל. "באיזו חוצפה הם מעיזים לערער על החלטה של שופט בית המשפט העליון? אני רוצה לומר שאם אדמונד לוי (השופט שעמד בראש ועדת השחרורים המיוחדת, ו.כ.ב) לא היה מזרחי, אז התובעת לא היתה מערערת על ההחלטה".
דובר "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, מסר היום בתגובה להחלטת בית המשפט: "כשם שהמדינה נוקטת במידת הרחמים כנגד יונה אברושמי, כך עליה לנקוט במידת הדין כנגד הממשיכים בהסתה ובאלימות גם בימים אלו, לרבות רבני יש"ע, יוצאי תנועת כך וארגונים גזענים נוספים. רצח גרינצווייג, ולאחריו רצח רבין, התרחשו כתוצאה מחוסר אונים שהפגינה המדינה כנגד המסיתים ואלימים בחברה הישראלית. מצב זה שורר גם כיום ויביא לרצח פוליטי נוסף".
דקר סוהר ב-92'
אברושמי נעצר בשנת 84, וכשנה לאחר מכן נידון למאסר עולם. בשנת 95' קצב הנשיא דאז, עזר ויצמן, את עונשו ל-27 שנים. בחודש ינואר השנה הגיש אברושמי בקשה לוועדת השחרורים לנכות שליש מעונשו. הוועדה קיבלה את בקשתו, אולם הפרקליטות ערערה על החלטתה.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור הפרקליטות, טענו נציגי המדינה כי ועדת השחרורים התעלמה מחוות הדעת האחרונה שהוגשה לה, בה נכתב כי לפי הבדיקה הפסיכולוגית לא חל שינוי משמעותי באישיות האסיר.
אברושמי היה אמור לרצות 27 שנים בכלא, אליהן נוספה חצי שנה נוספת בעקבות התנהגותו בכלא, שכללה ניסיון דקירת סוהר ב-92'. בשנת 95' בעת שיצא לחופשה מהכלא, נעצר אברושמי בחשד שהיה מעורב בסחר בסמים, אך לא הוגש נגדו כתב אישום. בנובמבר 97' נעצר במהלך חופשה בחשד דומה. בחיפוש בגופו נמצאה מנת הירואין. ב-98' הורשע באחזקת סם לשימוש עצמי ונדון ל-11 חודשי מאסר על תנאי.
בערעורה של הפרקליטות נכתב, כי בהחלטת הוועדה לשחרר את אברושמי לא הובאו בחשבון הסכנה לציבור וסוג העבירה שביצע. "ביצוען של עבירות על רקע אידיאולוגי מלמד במקרים רבים על קו מחשבה מגובש העומד מאחוריהן, העלול, כל עוד לא נזנח, להניב בנסיבות מתאימות בעתיד מעשים דומים לאלא שבוצעו על ידי האסיר בעבר". בערעור נטען גם כי התנהגותו של האסיר במהלך ריצוי העונש היתה שלילית פעמים רבות.
סניגורו, עו"ד אבי עמירם, טען בדיון היום כי לקוחו נמצא כמעט שנה בתכנית שיקום של השב"כ". לטענת הסניגור, עובדה זו מוכיחה שהמערכת נותנת באסיר אמון.