פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: "יום האישה" זו המצאה מיותרת, באשמתנו

      איזה כיף שיש לנו רחם, ובזכותו אנחנו זכאיות להנחות על סבונים ובשמים בקניון ביממה הקרובה. אולי אם במקום לצקצק על אפליה ולבכות על מר גורלנו כל השנה, ובמקום זה אשכרה נדרוש את מה שמגיע לנו – לא נצטרך כבר לציין את היום המטופש הזה

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מי באה לקניון לקנות בושם בהנחה? (צילום: Shutterstock)

      מזל טוב, נולדת בת! לא, אל תבכי זה לא כל כך נורא, מבטיחה שיש לזה גם כמה יתרונות כיפיים ביותר. למשל, היום חוגגים את יום האישה הבינלאומי. זה יום שלם במיוחד לכבודנו, אפילו יש בקניון סייל של סבון בריח דובדבן. כנראה כי זה מה שבנות הכי אוהבות, להתקלח ולהריח כמו פרי. למרות שאם באמת היו רוצים לפנק אותנו אולי היה כדאי לחלק לכמה גברים דאודורנט בריח אני-מתקלח-יותר-מפעם-בשבוע. אבל בואי לא נהיה שליליות, זה הופך נשים למרירות וחמוצות ואז הבוס לא ייתן לך מחמאות מפוקפקות על התחת והציצי שלך.

      היום אפשר גם ללכת להרצאה של חוקרת בכירה או מנכ"לית כדי שיתנו לנו השראה ויוכיחו שגם נשים יכולות להצליח למרות שהן מקבלות מחזור פעם בחודש. זה ממש מעצים, רק בבקשה תשתדלי לא לחשוב כל הזמן מה מידת המכנסיים של המרצה או למה היא לא התאפרה. יהיו מספיק אנשים באולם שיעשו את זה גם בלעדייך. מצד שני, אל תהיי משביתת שמחות ותגידי, "אם זה היה גבר באמת היו מקשיבים לו, אפילו אם הוא נראה כמו תשובה". כשתרוויחי כמו תשובה נדבר, למרות שלפני נתוני המשק יש יותר סיכוי שאת מרוויחה אפילו פחות מהבחור שיושב לידך במשרד.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אולי לכבוד יום האישה לא יטרידו אותי מינית היום בעבודה? (צילום: Shutterstock)

      אם דווקא לא בא לך להיות יפה ולשתוק, אנחנו יכולות לבחור נושא חשוב במיוחד ולארגן הפגנה. אפשר לדבר על אפליית הנשים בשוק העבודה או לזעוק על תופעת ההטרדות המיניות שהפכה לחזון נפרץ או למחות כנגד ההשפלה המתמדת שנשים סופגות במוסדות הרבנות ובמערכת המשפט. אומרים ואומרות שרק אם נצעק ונזעק ונמרוד ונכעס השינוי יגיע והשיח ישתנה. אמנם יתכן שאותו עיתון שיסקר את ההפגנה שלנו פרסם שבוע לפני כן טור דעה מיזוגיני ויכול להיות שבערוץ שישדר כתבה בנושא הופיעה בדיחה סרת טעם על חברת כנסת ואופניים, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד. אחרי הכול אי אפשר לצפות לשוויון בין המינים סתם כך כי האבות הקדמונים של שנינו התהלכו על הכדור אותו משך זמן.

      לא השתכנעת בחשיבותו של היום? אולי את קצת צודקת. אולי אנחנו לא צריכות יום מיוחד כי נולדנו עם רחם. אולי זה רק מנציח את העובדה שאנחנו המין החלש, הרי אין יום הגבר הבינלאומי – הוא הופך למיותר כשאתה שולט בעולם כל יום. אולי אם במקום לצקצק על אפליה ולבכות על מר גורלן של נשים במועד אחד בשנה נשנה את ההתנהגות שלנו בכל שאר 364 הימים, השינוי המיוחל יגיע? לא נשתוק כשיזרקו לנו הערה פוגענית, לא נתפשר על השכר שלנו ולא נתנצל בגלל המראה שלנו, ואז יום אחד בשנה נחגוג את כל הזכויות שהשגנו בדם, יזע ודמעות.

      אני יודעת זה לא יהיה קל, אבל אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אם לא נצביע לנשים בפוליטיקה, אם לא נקדם נשים בעבודה ואם לא נפרגן לנשים מצליחות עדיין נצטרך את יום האישה כדי שישמעו אותנו לפחות פעם בשנה.