שרת המשפטים איילת שקד הודיעה היום (שני) על המתווה שאותו תוביל לצורך עיגון נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק. המתווה שמניחה שקד ייושם במשך שנתיים והוא מתבסס במידה רבה על מסקנות ועדת גולדברג. החידוש העיקרי הוא שהביקורת תחול גם על היועץ המשפטי לממשלה, שעד עכשיו לא היה גוף מבוקר.
על פי המודל, בשנה הראשונה, מרגע היכנסו של החוק לתוקף, תחול תקופה שבה תתקיים ביקורת פרטנית על פרקליטים - שאליה הם התנגדו באופן נחרץ בטענה שאין בדבר צורך - לצד ביקורת מערכתית על הפרקליטות. בשנה זו תינתן הגנות לפרקליטים החשופים לביקורת פרטנית. בשנה השנייה תמומש המלצת השופט גולדברג ולפיה הביקורת המערכתית תיושם במודל של ביקורת פנים, כלומר מתוך הפרקליטות ולא על ידי הנציבות. הביקורת הפרטנית תישאר תחת נציבות הביקורת. גם בשנה זו יינתנו הגנות לפרקליטים החשופים לביקורת פרטנית. לאחר שנתיים יחליט יוכל שר המשפטים להחליט מהו המתווה הנכון יותר להמשך פעילותה של הנציבות, אם כי לא ברור כיצד ייקבע מה הצליח יותר.
נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) הוקמה על ידי שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, כיחידת ביקורת ייחודית הכפופה למשרד המשפטים. תפקיד היחידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה ולברר גם תלונות על פרקליטי המדינה ומייצגי המדינה בערכאות. בראש הנציבות עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל. הנציבות הוקמה לאחר חתימה על מסמך עקרונות אך הקמת הנציבות מעולם לא עוגנה בחוק ועצם הקמתה עוררה הדים רבים והתנגדויות בקרב עובדי הפרקליטות, שאף פתחו בעיצומים.
רק לאחרונה האשימה הנציבה גרסטל את פרקליט המדינה שי ניצן באי-אמירת אמת בכל הנוגע לתפקוד הפרקליטות בעניינה של המומחית מהמכון לרפואה משפטית מאיה פורמן רזניק, שעסקה בתיק רצח תאיר ראדה. זמן קצר לאחר מכן קבע היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, כי החלטתה של גרסטל שביקרה את הפרקליטות ניתנה בחוסר סמכות, משום שלא ניתנה בחקיקה.
ועדת גולדברג שהוקמה לבדוק את הנושא קבעה כי חובה לעגן את הנציבות בחוק הכולל מתן הגנות לגורמים המבוקרים - חסיון במקרים מסוימים, הגשת תצהיר כתנאי להגשת תלונה, זכות שימוע ועוד - להמשיך עם הביקורת הפרטנית, לפצל את מערך הביקורת הפרטנית ממערך הביקורת המערכתית וכי הביקורת המערכתית תהיה במבנה של ביקורת פנימית, שתכיל ביקורת על היועץ המשפטי.
שרת המשפטים איילת שקד: "המתווה מציע שני מודלים לבחינת עיגון הנציבות בחוק. שני המודלים יכילו ביקורת על היועץ המשפטי ועל וביקורת פרטנית. מודלים אלו ינוסו הלכה למעשה בתקופה של שנה כל אחד. לאחר מכן יוכל יחליט שר המשפטים אילו מבין שני המתווים נכון יותר כדרך קבע כי אין חכם כבעל ניסיון".