הכתבים הצבאיים דיווחו בסוף השבוע החולף כי מג"ד-קצין בדרגת סא"ל הושעה ע"י אלוף פיקוד הדרום בעקבות "רומן סודי" שניהל עם קצינה בגדוד בדרגת סרן. "צה"ל נוקט ביד קשה נגד מטרידים ומי שמנצלים את מרותם", נמסר מדובר צה"ל.
העובדה שמדינתנו שוכנת במזרח התיכון, אין פירושה שאנו חייבים לאמץ את כל המנהגים החשוכים. סוף סוף יש חוק וסדר בצבא. הרי לא ייתכן שכל קצין או קצינה, גבר או אישה יתאהבו במי שבא להם, מתי שבא להם. חוק זה חוק ופקודה זו פקודה לא כך? אז זהו שלא.
פעם, בעבר הלא רחוק, כל קצין בכיר בצבא היה אלוהים וכל חיילת ופקודה היו כמעט לרכושו הפרטי. המפקד יכול היה להעיר לה הערות מיניות, פוגעניות ומעליבות. ללטף ולגעת באיבריה המוצנעים ללא הסכמתה, וזאת במקום ברכת שלום, בוקר או ערב טוב. בכדי לשים לכך קץ חוקק החוק שלקח את המצב הבלתי נסבל והלא-נורמלי מן הקצה האחד לקצה הלא-נורמלי והבלתי נסבל השני. מקיצוניות אחת לקיצוניות ההפוכה.
הפמיניסטיות פוגעות בנשים
לכאורה חוק הוא חוק ויש לקיימו. עפ"י החוק אסור לעבור באור אדום, חד וחלק. אולם אם ברכב ישנו פצוע קשה או להבדיל יולדת והצומת פנויה, יחצה הנהג ולא ימתין באמצע היום או באמצע הלילה בצומת ריקה לאור הירוק המתחלף, כשכל שניה עלולה לסכן את חיי הפצוע או היולדת והילוד. כלומר חוק מספר אחד הוא חוק ההיגיון. לכן גם נקבע שיש חוק לא חוקתי. שיש פקודה שהיא בלתי חוקית בעליל או שלא בעליל. לדוגמא יש את חוק הסוביודיצה, אבל אף אחד לא אוכף אותו ובצדק. יש לאדם, לכל אדם, שיקול דעת וחובה עליו להפעילו.
החוק כיום אינו מנוסח באופן המסדיר בצורה נכונה את היחסים הראויים וההולמים בין בני אדם בוגרים וגורם להגבלה והפללה גם במקרים של התנהגות מקובלת ונורמטיבית כמו במקרה שלפנינו. לכן יש לפעול באופן מידי לשנותו. כך למשל צריך לקחת בחשבון הפרשי גיל ודרגה. כלומר אין דין יחסים של אל"מ או תא"ל בן 40 עם חיילת בת 18, כדין יחסים בין סא"ל בן 35 עם קצינה בת 30 בדרגת סרן. נכון זה דורש מאמץ גדול-להפעיל את השכל, אבל המוח הוא איבר שלא תמיד רצוי להתעלם מקיומו. עד כאן רות קודקוד?
ההשקפה הפמיניסטית הרדיקלית שחרטה על דגלה את זכות השוויון לנשים, גורמת את הנזק הגדול ביותר לנשים אחרות. למה? כי הן מציגות אותן כחלשות, מוגבלות, חסרות דעת וחסרות יכולת בחירה והחלטה. הן מתייחסות לנשים אחרות כאל קטינים או מוגבלים הזקוקים להגנה ולא כאל אדם בוגר ודעתן בעל רגשות ורצונות משלו. אגב ניצול יחסי מרות, אולי לעתים זו דווקא הכפופה המנצלת את מרותו של מפקדה בכדי לשפר את תנאיה ומעמדה ולהתקדם? אולי? סתם חומר למחשבה.
לפי החוק המטופש אלפי זוגות בישראל הם עבריינים בעליל, שהכירו במהלך שרותם הצבאי או באזרחות את בני ובנות זוגם, שלא פעם אחד או אחת מהם היה הממונה והשני כפוף לה או להיפך.
מי שצריכות להביא לתיקון ושינוי בחקיקה הן חברות הכנסת מרב מיכאלי, מירי רגב, אורלי לוי, שלי יחימוביץ, זהבה גלאון, רויטל סוויד, גילה גמליאל וחברותיהן. רק הן יכולות ויפה שעה אחת קודם.
לטהרנים ולצדקנים צריך להסביר כי קיים הבדל תהומי בין להגן על נשים לבין לחנוק אותן, את האהבה והרומנטיקה. והסא"ל המושעה צריך לומר למפקדיו "הנאורים": "אם לאהוב אותה זו טעות, אינני רוצה להיות צודק".