לכם אסור, לשוטרים מותר: כך הועלמו מאות דוחות תנועה לניידות משטרה

כשלים מערכתיים בהפעלת מערך מצלמות אכיפה שהושקעו בהן כספי ציבור, מחיקת עשרות אלפי דוחות וכתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות בשל מחסור בשופטי תעבורה, ביטול דוחות וכתבי אישום שנרשמו לשוטרים וקציני משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה ללא סיבה מוצדקת - אלו הם רק כמה מהליקויים שמצא מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא בדוח מיוחד שפורסם היום (רביעי) ועוסק במערכת המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה.

כבר בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות – מערך המכונה א-3 שהחל לפעול בחודש מרץ 2012. בין החודשים יוני 2014 עד פברואר 2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים באכיפת חוקי תעבורה וביישום פרויקט א-3. המבקר מתאר תרבות ארגונית עגומה במשטרת ישראל בכל הקשור לטיפול בכלי רכב משטרתיים שתועדו מבצעים עברות תנועה. לדברי המבקר, נמצאו "כשלים מהותיים וערכיים" שהביאו לטיפול לקוי במאות דוחות, שלבסוף נמחקו מחמת התיישנות.

כך למשל, עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, יותר ממחציתם בין השנים 2012- 2013. במחוז ירושלים בוטלו דוחות וכתבי אישום מחוסר ראיות ומחוסר עניין לציבור, בניגוד לנוהלי המשטרה. בנובמבר 2013 נכנס לתפקידו רכז אגף תנועה במחוז חוף ומצא כי הצטברו כ-800 דוחות לכלי רכב של המשטרה שלא טופלו עד אז. עד פברואר 2015 טיפל הרכז ב-150 מהם, בקירוב.

לדברי המבקר, הטיפול בדוחות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה היה לקוי ומקומם במיוחד. המבקר אף מפנה אצבע מאשימה כלפי הגורמים האחראים עליהם, המפכ"ל או ראש אגף התנועה. על פי בדיקת המבקר, קצינים בדרגות בכירות אלה, שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית, ולכן רובם בוטלו. ואולם, בביקורת התברר כי קציני המשטרה כלל לא היו קשורים לפעילות המבצעית שתוארה.

בין הקצינים המוזכרים, צוין לרעה מפקד מרחב ירקון במחוז תל אביב, תת-ניצב יהודה דהן, אשר רכבו המשטרתי צולם חמש פעמים נוסע בכבישי ירושלים במהירות מופרזת. בגין עברות אלו הונפקו שלושה כתבי אישום ושתי הודעות קנס. דהן טען כי בכל המקרים נסע במהירות מופרזת כי היה בדרכו לאירוע משטרתי במחוז תל אביב. הוא אף צירף העתקי תדפיסים מיומן האירועים המשטרתי של המחוז להוכחת טענותיו. מדוח המבקר עולה כי רוב האירועים המשטרתיים שהזכיר הסתיימו תוך דקות ספורות, ובאחד מהם אף לא נשלחה כלל ניידת משטרה. יומני המבצעים ודוחות הפעולה של האירועים לא הכילו כל מידע על השתתפותו בהם. מי שהחליט על ביטול הודעות הקנס וכתבי האישום היה תת-ניצב אלברט אוחיון, בעבר ראש אגף התנועה במשטרה.

במקרה אחר, סירב שירות בתי הסוהר להעביר למשטרה פרטי נהגים במאה אירועים שבהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, כך שבמידה רבה מנע שירות בתי הסוהר את אכיפת החוק וגרם להתיישנות הדוחות ולביטולם. בביקורת שערך המבקר נמצא כי מאפריל 2012 עד פברואר 2015 תיעדו מצלמות א-3 215 אירועים של רכבי שב"ס שעברו עברות תעבורה, 97 מהם דוחות שצולמו בתחום מחוז חוף של המשטרה מהשנים 2013-2012. הטיפול בהם טרם הסתיים מאחר ששב"ס סירב להעביר למשטרה את פרטי הנהגים.

מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות שב"ס ומזכיר כי על המשטרה לקיים את הוראת פקודת התעבורה לפיה בכל מקרה שהנהג אינו מאותר, על הארגון לשלם לאוצר המדינה פי ארבעה מסכום הקנס שנקבע לאותה עברה.

מבקר המדינה ביקר את אופן מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה. לדבריו, לצד הפרשות שהרבות שנקשרו בשנים האחרונות לדרג הבכיר במשטרה, נוצרה תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה. המבקר גורס כי אין די בתיקון הליקויים שהוצגו בדוח זה ויש צורך בבדק בית מקיף תוך תיקון התרבות הארגונית במשטרה. "טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת", כתב המבקר בדוח.

המבקר מצא ליקוים חריפים גם באופן שבו הופעלה מערכת המצלמות כלפי הציבור הרחב. הליקויים המרכזיים שעולים מן הדו"ח מציגים כשלים בהיערכות הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה שפגעו בהעברת כתבי אישום שמפיקה המערכת לטובת דיון בבתי משפט ללא דיחוי. הסיבה העיקרית היא מחסור בתקנים של שופטי תעבורה. עקב כך נמחקו עשרות אלפי כתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות. דוחות התעבורה שכן הופקו על סמך מערך המצלמות טופלו באופן בלתי יעיל.

מהדוח עולה כי כמה מעברות התעבורה החמורות שתועדו במצלמות לא טופלו כנדרש והן נמחקו כלא היו. כמו כן, נפסלו כרבע מעברות התנועה שתועדו בשל הקצאה לא יעילה של מועדי המשפט ואי הסכמה על הקצאה מספקת של שופטי תעבורה. נמצא כי בשנים 2015-2012 נמחקו כ-55,000 כתבי אישום בגין עברות תעבורה, מחמת התיישנות. ב-2012 נמחקו כ-27 אלף כתבי אישום שחלקם התיישנו עוד בשנים קודמות, ב-2013 כ-13 אלף, ב-2014 כ-10,000 וב-2015 נמחקו כ-5,000 כתבי אישום. בדיקת משרד מבקר המדינה במחלקת תביעות אגף התנועה ובשלוחותיה העלתה כי אין נוהל המסדיר את תהליך חלוקת מועדי המשפט וכל שלוחה מטפלת בנושא באופן שונה.

עוד חושף המבקר כי בכדי לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. ספי האכיפה הביאו לכך שחלק ניכר מהמצלמות לא מילאו את ייעודן. כך למשל בשנת 2014 המהירות המותרת ברחוב תל אביבי שבו הוצבה מצלמה עמדה על 50 קמ"ש. סף האכיפה עמד על 250 קמ"ש. במחוז ירושלים המהירות המותרת עמדה על 80 קמ"ש וסף האכיפה עמד על 165 קמ"ש. בצפון המהירות המותרת עמדה על 90 קמ"ש וסף האכיפה הוגדר כ-185 קמ"ש.

כבר ביולי 2013 ציין מבקר המדינה כי "תרבות הנהיגה בכבישי יהודה ושומרון מאופיינת בחוסר זהירות ובאי ציות לחוקי התנועה". מבקר המדינה מצא כי במקרים שבהם הופקו דוחות על סמך תיעוד של כלי רכב שבהם נהגו תיירים או שהיו בעלי לוחית רישוי פלסטינית - מחקה המשטרה באופן אוטומטי את אותם דוחות. נוהל מו"פ קובע כי אירוע שצולם בו רכב פלסטיני במצלמות יחידת א-3 ייפסל בנימוק "רכב פלסטיני".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדוח כי "כבר עם קבלת טיוטת דו"ח המבקר, לפני מספר חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך למשל, לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר.
בעניין פרויקט המצלמות קיים פער עצום בין כמות הדו"חות שמצלמות א3 מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. מצלמות א3 מסוגלות להפיק מיליוני דו"חות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד.

המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדו"חות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט".

מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח: "א-3 הנו פרוייקט תשתית לאומי הנמצא עדיין בשלבי התהוות והרחבה. זהו פרוייקט משותף למשרדי ביטחון הפנים, האוצר והתחבורה. במהלך השנה האחרונה וללא קשר לדוח מבקר המדינה, כחלק מתהליך תחקור ולמידה מתמידים, נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה. בהקשר נציין זה כי הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנת 2015. פרוייקט א-3 הוא פרוייקט בעל חשיבות רבה לבטיחות בדרכים ואכיפת חוקי התנועה. בפרוייקטים מסוג זה, התהליכים הינם ארוכי טווח ועל כן, הביקורת הינה חלק מתהליך הלמידה והשיפור המתמיד, תוך יישום הפרוייקט בשטח".

"המשטרה מתייחסת לדוח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר אשר קיבל מידע על כלל השיפורים שבוצעו במהלך תהליך הביקורת. המשטרה מסכימה עם עמדת המבקר, כפי שצויינה בדוח, אשר לפיה, המחסור במועדי משפט הוא הפקטור המשמעותי המונע אופטימיזציה של הפרוייקט".

"יודגש כי פרוייקט א-3 לבדו (מבלי לקחת בחשבון את הדוחות הנוספים הניתנים על ידי שוטרי התנועה), מסוגל להפיק כחצי מיליון הזמנות לדין וכ- 6 מיליון דוחות בשנה. זאת כאשר בתי המשפט מסוגלים לקיים כ-90 אלף דיונים בלבד.
כלומר, הבעיה היא מובנית – מחסור ניכר במועדי משפט. עקב מחסור חמור וממושך זה במועדי דיון בבית המשפט, המשטרה נאלצה להימנע מהפקת דוחות ללא הבחנה, על מנת למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט בגין דוח מצלמה".

"בכל הנוגע לדוחות תנועה של שוטרים, המבקר מציין מפורשות כי הוא רואה בחיוב את הפעולות שנקט ראש את"ן הנוכחי לשם הסדרת הטיפול בדוחות אלה. כלל הדוחות שעלו במסגרת הביקורת טופלו במלואם ונכתבו נהלים חדשים ומחמירים, המאפשרים טיפול מהיר ויעיל בדוחות שוטרים, תוך קיום בקרה שוטפת על התהליך. באשר לממצאים הנוגעים לקצינים, מונתה קצינה בודקת אשר בוחנת לעומק את הדברים וככל שיעלו נושאים לטיפול, המשטרה תפעל בהתאם".

"יצויין כי משטרת ישראל פועלת על פי כל דין ובהתאם לכך, מנחה את אנשיה לפעול ביושר, באמינות ובהתאם לנהלים. כל חריגה מכך, היא התנהגות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם ערכי הארגון ותטופל בהתאם".

משב"ס נמסר: "מתבצע מעקב שוטף ודקדקני אחר הטיפול בדו"חות המתקבלים ממשטרת ישראל. בבדיקת הטענות שעלו בביקורת, חזרה המשטרה מהן עוד טרם פרסום דוח המבקר, שכן חלק מהדוחות כלל לא הועברו לידינו או שעברו לאחר שחלה עליהם התיישנות. כיום לא קיימים כל פערים בטיפול בסוגיה".