פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בצל הסערה - ועדת החינוך תדון בסל התרבות : 5 דברים שצריך לדעת היום

      ועדת החינוך תדון בהליך בחירת התכנים לסל התרבות של התלמידים, מבקר המדינה יפרסם דוח שיעסוק בהקמת מערך המצלמות האלקטרוניות והשמש חוזרת. דברים שאתם ממש צריכים לדעת היום

      דוח מבקר המדינה בעניין הקטל בכבישים

      תאונת דרכים, מחלף נבות. 20 בפברואר 2016 (כבאות והצלה , דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)
      עשרות אלפי תאונות דרכים בשנה (צילום ארכיון: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)

      אתם צריכים לדעת שהיום יפורסם דוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, בעניין הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה. הדוח הוא תגובה למחיר הדמים הכבד שמשלמת החברה בישראל עקב תאונות הדרכים. בכל שנה מתרחשות עשרות אלפי תאונות, נרשמים מאות מקרי מוות ונפצעים אלפי בני אדם. מטרת הדוח היא להצביע על כשלים בהפעלת מערכת המצלמות, תפקוד המשטרה בנושא והגשת כתבי אישום נגד עברייני תנועה.

      מי יחליט אילו תכנים יהיו בסל התרבות של התלמידים?

      מתוך ההצגה "הזמן המקביל", תיאטרון אל-מידאן, אפריל 2015 (ערן גילווארג)
      נכתבה בידי אסיר ביטחוני הנושא עונש על חטיפה ורצח. ההצגה "הזמן המקביל" (צילום: ערן גילווארג)

      אתם צריכים לדעת שהיום תדון ועדת החינוך של הכנסת בסל התרבות של משרד החינוך. סל התרבות הוא רשימה של פעילויות העשרה לתלמידים מגילאי גן ועד כיתה י"ב, הכוללת מופעים, הצגות וסדנאות. מטרת הפעילויות היא הגברת המעורבות החברתית בקרב התלמידים ופיתוח טעם אומנותי ויכולת ביקורתית. כלל הפעילויות בסל התרבות מסובסדות על ידי המדינה לטובת התלמידים ונבחרות על ידי ועדה המורכבת מאמנים וממומחים. לאחרונה, הוחלט לאשר את ההצגה "הזמן המקביל", שנכתבה בידי וליד דקה, אסיר ביטחוני הנושא עונש על חלקו בחטיפה, עינוי ורצח של משה תמם ב-1984. שר החינוך נפתלי בנט שינה את החלטת הוועדה והוציא את ההצגה מסל התרבות. עתה נדרשת ועדת החינוך לדון ברפורמה המתוכננת בהליך בחירת התכנים שבסל.

      כשחילוני, דתי, חרדי וערבי נפגשים

      מזג אוויר סוער בבני ברק. ינואר 2016 (ראובן קסטרו)
      פרויקט "אחי ישראלי" מקדם היכרות בין ארבעת ה"שבטים" בחברה הישראלית. חרדים בבני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

      אתם צריכים לדעת שהיום יארח נשיא המדינה ראובן ריבלין את חברי פרויקט "אחי ישראלי" שמקדם היכרות בין ארבעה "שבטים" בחברה הישראלית: חרדים, חילונים, דתיים וערבים. במסגרת הפרויקט יצאה קבוצה של עשרה צעירים וצעירות למסע שאורכו ארבעה חודשים בקהילות של השבטים השונים – הקהילה החרדית בצפת, יישוב עופרה בשומרון, כפר דיר אל-אסד בגליל וקהילת יוצאי אתיופיה ברחובות. כך, זוכים משתתפי הפרויקט להיכרות אמיתית עם זהויות שונות בחברה הישראלית ובכך מקטינים את הפלגים בחברה. במפגש יישא הנשיא דברים והמשתתפים יספרו על חוויותיהם מהמסע.

      להתראות לירה, שלום שקל

      סיפור בדקה דמי כיס (מערכת וואלה! NEWS)
      פעם הייתה פה "לירה ישראלית" (צילום: ShutterStock)

      אתם צריכים לדעת שהיום לפני 36 שנים החליף השקל את ה"לירה הישראלית". כבר בשנת 1969 העבירה כנסת ישראל חוק שלפיו המטבע בישראל ייקרא "שקל", אולם מאחר שבאותה תקופה הודפסה סדרה חדשה של לירות, הוחלט לדחות את יישום החוק. ב-1980 נקבע שעבר די זמן והגיעה העת ליישם את החוק ולהחליף את הלירה בשקל. לפי שער ההמרה באותה עת, שקל אחד שווה עשר לירות. ב-1985 הפך השקל ל"שקל חדש", שלפי שער ההמרה שוויו אלף שקלים. הסיבה להחלפת המטבע היא אינפלציה וניסיון להוריד מערכו.

      יום העצמאות ה-98 לאסטוניה

      העיר טאלין, אסטוניה (ShutterStock)
      רק ב-1994 עזב צבא רוסיה את אסטוניה. העיר טאלין (צילום: ShutterStock)

      אתם צריכים לדעת שהיום חוגגת אסטוניה את יום עצמאותה ה-98. מאז המאה ה-18 הייתה אסטוניה, מדינה בצפון-מזרח אירופה, תחת השלטון הרוסי. בתחילת המאה ה-20 החלו להישמע קריאות לעצמאות. עקב מלחמת העולם הראשונה והתמוטטותה של רוסיה, הוחלט על הענקת אוטונומיה לאומית לאסטוניה. ב-1918 הוכרזה עצמאותה של אסטוניה באופן רשמי. ואולם, רק ב-1994, עת עזב צבא רוסיה את שטחה של אסטוניה, הפכה האחרונה לעצמאית לחלוטין.