בחירתם של המפגעים הנתעבים לדקור למוות את האב הצעיר, סמל טוביה ינאי ויסמן, דווקא בלב אזור התעשייה והמסחר של שער בנימין מחדדת את אופיו וחשיבותו של המאבק שמנהל הציבור בבנימין ואת הפער המוסרי העמוק בינו לבין הגורמים הקמים לכלותו.
רבות דובר, מדובר וידובר על ההשוואות הדמוגרפיות בין הציבור היהודי ההולך וגדל ביהודה ושומרון אל מול הציבור הערבי המתגורר באזור. בחסות "הרציונליות הקרה", גורמים מימין ומשמאל מבקשים לנתח את סוגיית ההתיישבות והשליטה ביהודה ושומרון על ידי השטחה של מציאות מורכבת. הם אומדים את הסכסוך בין היהודים לערביי השטחים כמאבק בין ישויות שמשקלן, צדקת דרכן וסיכויי השרידות העתידיים שלהן נגזרים מכמות האנשים המשתייכים אליהן. אלא שאת ההתיישבות ביהודה ושומרון, כמו גם את השפעתו של העם היהודי על העולם, לא ניתן למדוד במספרים יבשים, אלא בחתימת החיים שלה במציאות: בגני הילדים, ביקבים, במפעלים, בסופרמרקטים, בבתי המדרש, בחברות ההיי-טק, בבוטיקים ובמפעלים המייצרים ומייצאים תוצרת לכל רחבי העולם והארץ.
אנחנו רגילים להסתכל על ההיסטוריה כסדרה של מלחמות ותזוזת גבולות, אלא שהחיים האנושיים מורכבים בעיקר ממאבקים, ניסיונות וניצחונות, המושגים לא בשדה הקרב אלא בעולם המעשה. רקמת החיים שנוצרה בעשורים האחרונים ביהודה ושומרון מורכבת מגיבורים של חיי היום יום שלוקחים סיכון, מעיזים, פורצים ויוזמים במציאות מורכבת שבה מלבד אתגרים עסקיים רגילים, הם נאלצים להתמודד עם נחשולי שנאה אירופאית ואלימות ערבית. הם מצליחים לייצר יישובים פורחים, חינוך איכותי וכלכלה משגשגת שתורמת לחייהם של כל התושבים ביהודה ושומרון, ללא הבדל גזע, דת ומין. אחד מהמקומות שבהם הגיבורים הללו יוזמים ויוצרים, ועל הדרך גם מעניקים פרנסה לערבים תושבי האזור, הוא אזור התעשייה שער בנימין.
דווקא השעה הקשה הזו, היא הזדמנות להצדיע ולהודות לאותם גיבורים שמטביעים את הטרור בים של עשייה, חדוות יצירה ויוזמה. בכך, הם מבטאים בחייהם את העליונות המוסרית שלנו אל מול אויבנו הבוחרים בדרך המוות, במקום בחיים. הרצח הנורא שהתרחש בשער בנימין, ושגרת הפיגועים והשיח הנלווה אליהם בצד הערבי, מוכיחים כי לפני שמדובר במאבק לאומי או אפילו דתי מדובר במאבק מוסרי. מאבק שבו צד אחד מנסה לבנות גשרים שיאפשרו קיום ושגשוג והצד השני מבקש לשרוף אותם, גם במחיר חייו שלו.
אנחנו נמשיך לעמוד לצדם של בוני הארץ: להגן, לסייע ולשרת את הגיבורים המעמידים את המציאות. אני מצדיע להם וקורא לציבור להמשיך לבקר אצלנו ולהוכיח שאנחנו לא מפחדים. אנחנו נוסיף חיים וננצח.