"'מודיעין אזרחי' וחברות אבטחה הם רשעים ואמורים להיות רשעים, הם חברה כלכלית ומעניין אותם הכסף, אבל הבעיה היא המדינה שמאפשרת לכל זה לקרות". במילים אלו מסביר וממחיש מיכאל פופוב, מאבטח לשעבר בחברת האבטחה "מודיעין אזרחי" שהופקר לחלוטין, לאחר שנקלע לפיגוע קשה ביותר בשנת 2007 בסמטאות העיר העתיקה וכמעט נהרג.
החברה עשתה כל שביכולתה על מנת להתנער מפופוב, לאחר שלא הסכימה לייצג אותו בתביעה שהגישה פצועה מן הפיגוע, ולאחר ששמעה כי בכוונתו לתבוע את החברה, אך לאחר 9 שנים של סחבת משפטית, קבע בית משפט השלום בירושלים בפסק דין נדיר פיצוי של כמעט מיליון שקלים על אי סדרים ברורים בנהלים, דבר שהוביל לחטיפת נשקו של פופוב ולפיגוע הקשה.
הלנות שכר, גניבת שעות עבודה, התנערות מייצוג בעת תביעות, וניסיון להרוויח כמה שקלים נוספים על חשבון הסטודנטים המגיעים לעבוד בחברה כדי להרוויח כעובדי קבלן שכר של 30 שקלים לשעה: כל אלו הן רק מן העוולות שהתגלו בבתי המשפט ומיוחסים לחברת האבטחה המרכזית בתחום אספקת מאבטחים עובדי קבלן לרשויות הממשלה, ובפרט בעיר העתיקה. וואלה! NEWS מציג: כך מפקירים מאבטחים בנקודת החיכוך הרגישה ביותר במדינת ישראל.
הפיגוע הקשה אליו נקלע פופוב התרחש באוגוסט 2007. באותה עת היה פופוב יחד עם חברו אלכס נסלוביץ' במשמרת שגרתית בעיר העתיקה, לאחר שהוצבו שם במסגרת תפקידם לאבטח הן את הכניסה לכותל המערבי והן על השמירה על בתי היהודים באזור. "זה היה ביום שישי", נזכר פופוב שעזב את ישראל וכעת מתגורר בגרמניה. "היו התרעות רגילות. פתאום הרגשתי שחטפו לי את הנשק, שנייה עד שהצלחתי להתעשת, ואז הגבתי בהתאם". ממצלמות האבטחה שהוצבו באזור עולה כי המחבל, שחטף את נשקו של פופוב, מצליח לחטוף את נשקו, זאת כיוון שחברת "מודיעין אזרחי" לא ציידו אותו בתפס לאקדח. המחבל הצליח לפצוע עשרה אזרחים עוברי אורח שהיו במקום, אך למרבה המזל, עקב מעצור בנשק, מצליחים נסלוביץ' ופופוב להשתלט עליו, לאחר שנסלוביץ' יורה בו.
"יום לאחר הפיגוע 'מודיעין אזרחי' התנהגו למופת", ממשיך פופוב."נתנו תעודות הוקרה, וגם חזרתי לעבוד אחרי שמונה חודשים, הכול היה טוב ויפה". ההתנהלות של "מודיעין אזרחי" השתנתה בין רגע, לאחר שלהנהלה נודע, דרך פרסומים בכלי התקשורת, כי בכוונתו של פופוב לתבוע את החברה. "מאותו רגע הכול התהפך", מעיד פופוב. "התחילו לזמן אותי באמצע העבודה לשיחות בירור, לעבור על כתב תביעה, ניסו להקליט אותי, שאלו אותי בקשר לתביעה. מאותו הרגע, היה ברור שמחפשים משהו, איזשהו תירוץ בשביל להעיף אותי. זימנו אותי למשרדים הראשיים, ביקשו ממני להביא אישורים ולהפקיד את הנשק בטענה שיש לי נכות נפשית אחרי הפיגוע, ואמרו לי שבשביל שאחזור אני צריך להביא מסמכים. אני הייתי תמים, הלכתי, השגתי את כל המסמכים הדרושים, אבל זה לא הספיק. הם אמרו לי במפורש שאין להם עבודה ללא נשק. מאותו הרגע הבנתי שלא משנה מה אעשה, זה לא יחזיר אותי לעבודה".
ביסוס לטענותיו של פופוב התקבל זמן קצר מאוחר יותר, לאחר שאחת מפצועות הפיגוע הקשה החליטה לתבוע אותו ואת "מודיעין אזרחי". "ברגע שהיא תבעה אותנו, הם התנערו מן הייצוג", ממשיך פופוב. "בשום אופן לא היו מוכנים לייצג אותנו. היינו צריכים לשכור עורך דין על חשבוננו עד לרגע שהשופט קבע שהם היו צריכים לייצג אותנו, מלכתחילה, הם התנערו".
בתביעתו של פופוב, שבסופו של דבר, הוגשה רק ביוני 2010, נטען כי החברה התרשלה כשלא דאגה לתפס ביטחון שקושר את האקדח לתיק הנשיאה ושלא הקפידה את נהלי החזקת הנשק, כך שיהיה מוסתר מתחת לחולצת המאבטחים. לדעה זו הצטרפה המדינה, שקיבלה את שירותי המאבטחים כעובדי קבלן. נציגי המדינה סבורים כי הנחיות בטיחות היו צריכות להתקיים על ידי החברה, מה שלא בוצע בפועל.
כמו קודם, גם במקרה זה חברת "מודיעין אזרחי" הטילה את האחריות על פופוב ולא לקחה אחריות. לטענת החברה, פופוב ונסלוביץ', שנטרלו את המחבל והביאו להקפאת מצב, הם האשמים הבלעדיים באירוע, כיוון שנהגו "בזלזול מתמשך בעבודתם" ולא שמרו על נהלים ברורים. בין השאר, נטען כי הם הלכו בחוסר תשומת לב תוך התעלמות מחשוד, ואיבדו קשר עין ושמיעה.
השופט עבאס עבאסי קבע כי עיקר הפיצוי שניתן הוא כיוון שלא ניתנה הנחיה על לבישת חולצה ארוכה, שמסתירה את הנשק, דבר שיכול היה למנוע משיכת תשומת לב כלפי המאבטחים. "היום, אני מנסה להתרחק ממה שקרה", אומר פופוב. "אני 3,000 קילומטרים הרחק מהמקום הזה, אבל הבעיה היא לא הפיגוע. הפיגוע אף פעם לא היה הבעיה, אלא ההתנהלות. זה גם לא 'מודיעין אזרחי'. 'מודיעין אזרחי' רק רוצים כסף. הבעיה היא הביטוח הלאומי, גם המדינה בתוך המשפט הזה. אני רואה את המדינה אחראית".
חברת "מודיעין אזרחי" היא החברה הגדולה ביותר בישראל בכל הקשור לאבטחה. בכל החברה עובדים קרוב ל-9,000 עובדים. בתוך שטח העיר העתיקה ובמזרח ירושלים, עובדים כ-300 ממאבטחי החברה. הם מאבטחים בתי יהודים או מתחמים כמו קבר דוד. מרבית כוח האדם שמקבל את העבודה בתנאים שמציעה החברה מונה סטודנטים או משוחררים טריים מהצבא, שבשבילם, שכר מינימום או כזה המתקרב למינימום, הוא מתקבל על הדעת.
כתוצאה מכוח אדם שצמא לכסף, קבע בית המשפט פעם אחר פעם כי החברה מנצלת את עובדיה, תוך הלנת שכר ושעות עבודה בלתי אפשריות. אחד המקרים הנפוצים היה כאשר 40 מאבטחים של "מודיעין אזרחי" החליטו לתבוע את החברה ואת משרד החוץ, כתוצאה מהלנות שכר חמורות שהתגלו בתלושי המשכורת שלהם. תנאי העסקה של העובדים היו ברורים. בעוד הם נחשבים לדיפלומטים בדרכונים, אותם צעירים שיצאו לשליחויות ארוכות טווח מטעם משרד החוץ לארצות זרות, קיבלו משכורות מינימום תוך הלנות שכר בוטות. "מי שיצא לשליחות בחו"ל, בדרך כלל היה מקבל על חמישה ימי עבודה במקום על שבעה ימי עבודה", מספר לוואלה! NEWS א', מאבטח לשעבר ב"מודיעין אזרחי", שתבע את החברה.
"בפועל היית שם שבעה ימים בשבוע ועובד שם גם בסוף שבוע. הם לא נתנו לנו תוספות של שישי שבת, ניסו על חשבוננו להגדיל את הרווחים שלהם. זה גוף שהמדינה מחזיקה אותו, ובפועל אנחנו היינו עובדי קבלן. המדינה הייתה משלמת 50 שקלים בעבור שכר מאבטח, ואנחנו היינו מקבלים 30 שקלים לשעה. הרבה עזבו בגלל הלנות. בשורה התחתונה, הם גנבו אנשים".
מהחישובים שביצעו עורכי הדין של התובעים עולה כי בחודש, הצליחה המדינה לחסוך קרוב לאלפיים שקלים בעבור כל עובד שהועסק בדרך של הסכמים קבלני. בסופו של דבר, אותם המאבטחים הצליחו להגיע להסכם פשרה תחת פסק דין בסך של 700 אלף שקלים בגין אותן הלנות שכר לעובדים.
חברת "מודיעין אזרחי" עברה לא פעם שורה של ביקורות. בביקורת בשנת 2006, לאחר שורה של תלונות על הלנות שכר, קבע משרד מבקר המדינה כי החברה חייבת לעובדים המועסקים במתקני הממשלה, כולל בעיר העתיקה קרוב ל-5 מיליון שקלים, עבור שכר וזכויות סוציאליות.
למרות הביקורת, נושא הלנות השכר והתנאים המחפירים של המאבטחים ב"מודיעין אזרחי" עלה לסדר היום בוועדה לעבודה לרווחה בכנסת בשנת 2012, לבקשתו של ח"כ איתן כבל. באותו הדיון, טענו נציגי המאבטחים כי בעקבות הניסיון שלהם להתאגד נגד התנאים, קיבלו איומים על פיטורים בידי הנהלת החברה. "מדובר בהפרשות שכר לא תקינות, תשלום דמי הבראה חלקיים, הפרשות לפנסיה רק על חלק מהשכר, אי תשלום על עבודה בשבת, ותנאים פיזיים לא תקינים בכלל", אמר בדיון אלי גל, חבר וועד המאבטחים. "עובדים שהתלוננו או התאגדו, פוטרו, או מאוימים על ידי המעסיק, וכל פנייה להידברות עם החברה נענית בסירוב מוחלט". אנשי "מודיעין אזרחי", טענו מנגד, כי מדובר בהאשמות מופרכות וכי המאבטחים אף הוחזרו לעבודה, גם אם נתפסו "משחקים באייפון" בשטח מסוכן.
תנאי המאבטחים ב"מודיעין אזרחי" עלו לכותרות בעיקר בשנת 2010. באותה העת, אחד המאבטחים שהוצב בשכונת סילוואן הרג מתפרע באזור, דבר שהביא להתססה ולמהומות קשות בשכונה. האצבע המאשימה, הן מצד המשטרה והן מצד הפלסטינים, כוונה כלפי החברה, שלטענתם לא אימנה בצורה טובה את מאבטחיה בהתמודדות מול מצבי קיצון באזור.
"המציאות של מאבטח באזור העיר העתיקה, היא של חיכוך מתמשך", מספר ג', מאבטח שמוצב גם כיום באזור, "בין אם זה לשמור על בתי היהודים שסופגים איומים, ובעיקר לאור המציאות התמידית של אינתיפאדה מתמשכת בחודשים האחרונים. והשכר? הוא לא מצדיק את זה. בכל מקרה, אני לא הולך להישאר בעבודה הזו זמן רב. זו עבודה זמנית לסטודנטים וזהו".
פופוב עצמו סבור כי אין זה מקרה כי נגד "מודיעין אזרחי" יש כמות גדולה של תביעות, וגם תביעות ייצוגיות. לסברתו, המצב נוצר באשמת המדינה, שמתירה למציאות כזאת להתרחש ולא מסדירה את הנושא. "אפשר לראות את זה באינטרנט", אומר פופוב. "לא רק 'מודיעין אזרחי', אלא כל חברת אבטחה שתפתח, תראה כמה תביעות היו וכמה אנשים ניצחו, אז מה אנחנו רואים בעצם? שכל ההתנהלות של חברות אבטחה שזה חברות שעוברות על החוק מלכתחילה בידיעה. זה לא שלוש תביעות במשך 20 שנה. זה מאות תביעות בשנה. ויש עוד כאלו שמעדיפים לא לתבוע אותם. זה אומר שהמדינה מאפשרת לאותן חברות לנהל את העוולה הזו. אבל כולם מרוויחים מזה".
"החוק אומר שאני אמור לשלם מס הכנסה, וביטוח לאומי. אבל החוק גם אומר שבמקרה וקורה לי משהו, אני אמור לקבל פיצויים, או במקרה שיש לי מעסיק זבל, החוק אמור להגן עליי. אבל אם אני לא מקבל עורך דין, והכסף יוצא מכיסי, זה אומר כבר שאני לא מקבל מה שמגיע לי. צדק וחוק לא הולכים ביחד, פה המדינה נותנת יד לכל זה וכולם יודעים מה שקורה. וזה כלפי אוכלוסייה של אנשים אחרי צבא, אנשים שמממנים את הלימודים שלהם, לרובם אין גב כלכלי. בהרבה מקרים מוכנים ללכת לפשרה, ולא לסחבת שתיקח עשר שנים, מוכן לקבל את הכסף כאן ועכשיו. וזה בדיוק הרווח של אותן החברות, וזה לא סוד כבר מזמן".
תגובת חברת מודיעין אזרחי" על טענות מיכאל פופוב:
1. החברה לקחה על עצמה את הייצוג של מיכאל פופוב בתביעה שהוגשה נגדו ולא התנערה מהייצוג שלו כפי שטען.
2. כעולה מפס"ד בבית הדין האזורי, החברה נהגה במיכאל בכפפות של משי, ניסתה להיטיב עמו (סעיף 10 לפסק הדין, ולתמוך בו ככל האפשר (סעיף 5 לפסק הדין עמוד 2).
3. בפסק הדין נקבע באופן חד משמעי כי החברה לא הלינה את שכרו של מר פופוב ואף דחתה את תביעתו לפיצוי בגין הליך הפיטורים.
4. יתרה מכך, אף ערעור שהגיש מר פופוב לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין, נמחק על ידו במהלך הדיון תוך שהחברה מוותרת למר פופוב על הוצאות ניהול ההליך לאור נסיבותיו. (מצ"ב פרוטוקול מהדיון בארצי+ פס"ד מהארצי).
5. יודגש, החברה נאלצה לקחת ממר פופוב את נשקו בעת הגשת התביעה הנזיקית, וזאת לאחר גילוי הליקוי הנפשי, החברה הייתה מנועה מלהמשיך להעסיקו עד לאחר קבלת אישור מתאים, כמאבטח חמוש. (ראה לעניין זה גם סעיף 5 לפסק הדין באזורי).
6. הטענה שלו כי החברה מלינה את שכר עובדיה לאחר שטענותיו בנושא נדחו על ידי 2 ערכאות מהווה הוצאת דיבה ולשון הרע.
7. חברת מודיעין אזרחי הינה חברה ותיקה ופועלת בשוק האבטחה למעלה מ 50 שנה . מדיניות החברה בניגוד לטענות היא לשלם את השכר ואת כל התנאים הנלווים בהתאם לחוק ולא בכדי בביקורות אשר נעשות על ידי החשב הכללי לבדיקת השמירה על הזכויות של העובדים, החברה הצטיינה וקיבלה ציון גבוה מאד אם לא הגבוה ביותר.
8. חבל לי מאד שמר פופוב יורק על הבאר ממנה שתה במשך שנים ואין אלה לאחל לו בריאות טובה פיזית ונפשית.