פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בהתנחלות רצו להיפטר מ"גורם קיצוני" - והעלילו שתקף מינית ילדות

      ראשי ההתנחלות עלי פרסמו בעלון פנימי כי הראל קורן, תושב המקום המזוהה עם נוער הגבעות, ביצע מעשים מגונים בקטינות. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע - ופסק לו פיצויים. "הוא הפריע לתדמית שרצו לטפח ליישוב"

      התנחלות עלי, פברואר 2012 (נמרוד סונדרס)
      "מתנגדים לרעיון של 'כביסה בבית' ולכן פנינו לרשויות". ההתנחלות עלי (צילום ארכיון: נמרוד סונדרס)

      בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה לטובתו של הראל קורן, תושב ההתנחלות עלי שבדרום השומרון, לאחר שתבע את אנשי הוועד המקומי של היישוב ותושבים נוספים בגין פרסום שקרי על אודותיו בעיתון המקומי "עליתון", המופץ מדי שבוע לכל תושבי ההתנחלות. על פי התביעה, בפרסומים בעיון, בעל פה ובפרוטוקול פורום רווחה שהופץ ביישוב על כך שביצע מעשים מגונים בילדות, הוציאו תושבי ההתנחלות את דיבתו. הרקע לפרסומים ננעץ בחשדותיהם של תושבים בעלי כי קורן ביצע מעשים מגונים בילדות – מעשים אותם הכחיש בתוקף.

      הפרסום הראשון בנושא הופיע בעמוד הראשון של העיתון המקומי באוגוסט 2011, כשעל המידע היה חתום יו"ר הוועד המקומי דאז. בפרסום נכתב: "השבוע נעצרו שני תושבי עלי בחשד לפגיעה בילדות היישוב. המעצר בוצע הודות לתגובה מהירה ונכונה של הורי הילדות אשר הגישו תלונה במשטרה... אנחנו מתנגדים לרעיון של 'הכביסה בבית' והצעד הראשון שננקט על ידינו הוא פניה לרשויות במקרה של חשד לעבירה פלילית". הפרסום, כאמור, אינו נושא את שמו של קורן – אך לטענתו, מזכירת היישוב התקשרה טלפונית לתושבים והזהירה כי מדובר בו.

      הפרסום השני הופיע כשבועיים לאחר מכן וגם עליו היה חתום יו"ר הוועד. בפרסום נכתב: "לאחרונה הוגשו תלונות במשטרה נגד שני תושבים ביישוב ושניהם קיבלו צו הרחקה מהיישוב לפרקי זמן שונים. בשני המקרים הוטלו צווי איסור פרסום על ידי בית משפט". בהמשך, הוסבר כי לא יצוין שם הגן הספציפי שבו אירע אחד המקרים, וכי הסיבה לכך היא כי "מה שעומד לנגד עינינו הוא טובת הציבור והגנתו".

      ילדות חרדיות בירושלים (AP)
      "הסטטיסטיקה אינה פוסחת על אף יישוב או שכונה" (צילום אילוסטרציה: אי-פי)

      הפרסום השלישי כבר היה מפורש: "ביישוב מסתובב בחור כבן 25 בשם הראל קורן, שהיה בן בית אצל משפחות רבות. במהלך השנים אירעו מספר אירועים של התנהגות לא הולמת של קורן בעיקר עם ילדות, ואף הוגשו תלונות למשטרה. החקירה לא הובילה לפתיחת הליך משפטי נגד קורן (כמובן ברוב המקרים מסוג זה שהשטח האפור בהם הוא רב)". עוד נכתב כי הוועד התריע בפני קורן כי ינקוט נגדו בהליכים, הציע לו סיוע וטיפול אישי. בהמשך, צוין כי "אנו קוראים להורים לקחת אחריות. הסטטיסטיקה אינה פוסחת על אף יישוב או שכונה בארץ". דברים אלו, שאותם אמר יו"ר הוועד בפורום הרווחה של ההתנחלות, הופצו במסגרת פרוטוקול הפורום לכל הבתים בה.

      נגד קורן אכן הוגשו תלונות על מעשים מגונים, אולם אלו נסגרו עקב חוסר ראיות. לדבריו, הפרסומים עליו היוו הוצאת לשון הרע מאחר שאין בהם אמת, ומשום שפורסמו ממניעים פסולים, על רקע רצונם של אנשי ההתנחלות לגרום לו לעזוב אותה. כדי להבהיר את הנקודה, טען קורן כי התושבים ניסו לקשור בין מעצרו מאוגוסט 2011, שהיה על רקע חשד לגרימת נזק לרכוש פלסטיני, עם החשדות שאותם ייחסו לו בדבר מעשים מגונים. הוא טען בתוקף כי מעולם לא נעצר בגין חשדותיהם של תושבי ההתנחלות, וכי האמירות על הרחקתו מהיישוב נטולות בסיס.

      קורן, בן 30, הגיע לעלי במסגרת הנח"ל החרדי, שם שירת כחייל בודד. במשפטו טען כי נגרם לו סבל נפשי גדול בעקבות הפרסומים, בין היתר בשל הערות מצד זרים שעמן נאלץ להתמודד. כמו כן, הופחתה עבודתו בהתנחלות. במשך שנים הוא התגורר במבנה מחוץ לתחומי עלי באזור המכונה "המערה". על פי הנתבעים, הוא נהג להסתובב עם גרזן ולכרות עצים ללא רשות, ואף גנב מים וחשמל מבתים אחרים בהתנחלות. הוא הכחיש את הדברים.

      בשנים האחרונות נעצר ונחקר קורן כמה פעמים בחשד שפגע ברכוש פלסטיני. הרחקתו מהיישוב באוגוסט 2011 ל-180 התרחשה על רקע זה, וכמה ימים לאחר שהורחק הוגש נגדו כתב אישום. הוא הואשם בכך שבזמן שחקלאים פלסטינים הגיעו לחרוש את אדמתם בליווי צה"ל וכוחות הביטחון, ניקב קורן את גלגלי הטרקטור שלהם ואיים לרצוח אותם – עבירות שהסתכמו לבסוף בעבודות שירות. כמו כן, הוא הואשם בעבר ב-12 עבירות הצתה של עצי זית של פלסטינים. על פי הנתבעים בתיק הפרסומים על אודותיו, המקרים הללו הכתימו את שמה הטוב של ההתנחלות, שכן אנשיו מתרחקים מפעולות קיצוניות כגון אלו של קורן.

      שריפה במטע זיתים, בת עין, מאי 2015 (שלומי גבאי)
      "הוא התנהג כמו נוער הגבעות בעיני חלק מהתושבים". שריפת עצי זית בשטחים (צילום ארכיון: שלומי גבאי)

      לדברי הנתבעים, לקורן היה מלכתחילה שם רע ביישוב. בשל מעשיו, הוא נחשב בעיניהם "עוף מוזר", והתנהגותו אף הובילה לטענתם להסתבכותו בפלילים ולכך שנחשב לאדם "בעל מוניטין של אדם אלים המסכן במעשיו את תושבי עלי". במהלך המשפט, כשנשאל קורן מדוע הוא סבור שהנתבעים האשימו אותו במעשים מגונים בילדות, ענה כי תושבי ההתנחלות מתנגדים לכך שהוא מעבד אדמות בסמוך לה. "אני באמת חושב שהם החליטו להסיר את הכפפות ולנקוט במהלך, שכן ידוע בעולם כי סוג ההאשמות האלה על פי רוב גורם לאנשים לעזוב את מקום מגוריהם עם אות קלון ובושה גדולה", אמר.

      השופטת תמר בר אשר צבן לא קיבלה את טענת הנתבעים לפיה הוכחו מקרים שבהם ביצע קורן מעשים מגונים בילדות היישוב, זאת על אף ששלושה אבות שהתלוננו על כך במשטרה הגיעו להעיד. "לא מצאתי כל סיבה לא להאמין לדברים עליהם העיד" אמרה, והוסיפה כי הראיות שהובאו בפניה לא הספיקו למשפט פלילי ולכן התיק נסגר. היא פסקה לטובת קורן פיצויים בסך 150 אלף שקלים, לאחר שלא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו.

      בעקבות הכרעת הדין בתיק, סיפר תושב עלי על השתלשלות העניינים בנוגע לקורן. "קורן גר בתחילה בעלי ואף עבד באבטחה ביישוב. לאחר שהוא עבר להתגורר ב'מערה' החלו אנשים ביישוב להתנגד אליו. הסיבה לכך היא העובדה שהוא התנהל קצת כמו נוער הגבעות בעיני חלק מהתושבים, וזה הפריע להנהגה", הסביר. הוא הוסיף כי הנהגת ההתנחלות שידרה שאין לקורן קשר לעלי, על אף שהדבר לא היה מדויק. "לאחר ששמו נקשר לכאורה בעימותים עם הפלסטינים הגרים בסמוך זה הלך והחמיר. הם לא הסתפקו בהתכחשות אליו, אלא אפילו יצרו קשר עם המשטרה כדי שתעשה הכול כדי למצוא משהו נגדו, כדי שהוא יעזוב את האזור. הוא פשוט הפריע לתדמית שהם רצו עבור היישוב".

      לדברי תושב ההתנחלות, גם הפרסומים על אודות קורן היו מכוונים ונועדו "להעיף" אותו מהאזור. "הוא אדם של טבע, כל מה שהוא עשה היה לעסוק בחקלאות, והוא אפילו יצר קשרים עם החקלאים הפלסטיניים בסביבה ומעולם לא פגע באיש או בעצים של פלסטינים. אבל זו הייתה התדמית שלו ולכן הם נטפלו אליו", אמר. "היו מגעים עם המשטרה ולא אתפלא אם יתברר בסופו של דבר שגם המקרה שבו הוא נתפס והואשם בשריפת עצים של פלסטינים לא היה קשור גם להנהגת היישוב. גם הפרסומים כאילו הוא הטריד ילדים היו חלק מהשיטה להרחיק אותו מהמקום וזה מאוד מקומם שכך הם נהגו ללא סיבה, ותוך כדי המצאת עובדות שלא היו ולא נבראו".

      עורך דינו של קורן, אייל אבידן, אמר בתגובה לדברים: "ועד היישוב השתמש לרעה במקומון שהוא מפיץ, ופרסם עלילות שקריות ומרושעות על מנת לנגח את התובע. לשמחתנו, בית המשפט פסל התנהגות חסרת תום לב זו, והבהיר שמי שיזלזל בשמו הטוב של זולתו ישלם על כך מחיר כבד".