פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסעשא- ניצולי שואה חולקים עם בני נוער את משא הזכרונות

      חיבור תיאטרלי בין ניצולי שואה ממועצת אשכול, ילדיהם, ובני נוער, הבשיל השנה לכדי מופע שעוסק במסע הפיסי ובמשא הזיכרונות של הניצולים. ההצגה 'מסע-שא' מתארת כרוניקה של התרחשויות דרך שלושה דורות של מספרים ששוברים את השתיקה שגזרו על עצמם הניצולים

      מסעשא- ניצולי שואה חולקים עם בני נוער את משא הזכרונות
      צילום: בני בן סימון. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

      זו השנה השלישית בה פועלת קבוצת תיאטרון מיוחדת במינה במועצה האזורית אשכול, שמחברת בין ניצולי שואה, ילדיהם, ובני נוער. השנה הבשילה פעילותם לכדי מופע בימתי שמנסה לשפוך אור אחר על כל אותם סיפורי זוועה וחוויות מכוננות מתקופת מלחמת העולם השנייה.

      איסי ממנוב-נוריאל, מנהל תיאטרון הנגב ובימאי ההצגה 'מסע-שא' מספר כי גילה במהלך החזרות צימאון גדול לידע מצד כל אותם צעירים, דור שלישי לניצולי שואה. "מדהים לראות ש'הקשישים' האלה הם בעצם ילדים קטנים עם הרבה שמחת חיים ומלא הומור. עם כל הקשיים שהם מספרים, יש בזה המון הומור . יש איזשהו חיות בתוך האין שהם חוו וזה מה שיוצר קודם כל את הקשר בין צעירים למבוגרים. הם צוחקים, הם שובבים. מספרים בדיחות - ואז אפשר גם להגיע לעומקים של סיפורים אישיים. הצעירים צמאים לשמוע את הסיפור הזה מהדור הראשון באמת", כך לדבריו.

      30 המשתתפים בקבוצה נפגשים פעם בשבוע לכמה שעות ומעבדים את השיחות לטקסטים במופע. "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם" – היא כותרת העל לסיפור המעשה שמשלב אפיזודות אכזריות קשות מנשוא וגם תקווה גדולה לחיים. יוסי ארנלדס, משתתף בהצגה ודור שני לניצולי שואה מספר שככל שעברו השנים, כך גדלה סקרנותו לגבי מה שהתרחש עם משפחתו בימים השחורים של מלחמת העולם השנייה. "מה שקרה אז עלול גם עוד פעם לקרות, ויש לי חששות לגבי הנכדים שלי, לגבי המשכיות של העם היהודי בארץ ישראל ואויבנו שמאיימים עלינו. חשוב שידעו שלא צצה לה מדינה ככה יש מאין. יש חלק גדול מאוד לניצולי השואה בבניית ארץ ישראל".
      "הנושא של השואה קשה לי במיוחד. בשנים האחרונות נשאבתי לתוך הסיפור יותר חזק, התחלתי להסתכל על גיבורי השואה, מפני שכל סיפור של ניצול שואה הוא מרתק. הח'ברה האלה גיבורים. כל מה שהם עברו ושרדו. אני איבדתי את הבן שלי ורציתי לתקוע כדור בראש. אבא שלי היה סמל מבחינתי, כל מה שהוא עבר - איבד את הכול, נשאר ללא כלום אבל לא איבד את התקווה".