הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית- ראשי המגזר הבדואי תוהים על הצורך בקיומו

יותר מחמישים מועמדים מתמודדים על משרת המנכ"ל הבא של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים מטעם משרד החקלאות. המנכ"ל העוזב, יהודה בכר, עמד בראש המערכת במשך 8 השנים האחרונות במסגרת תפקיד שאותו הוא מגדיר 'מפעל חיים'. "בסך הכול אני חושב שאני אחרי קדנציות עם הרבה הרבה עשייה ותרומה", הוא מסכם. "עשינו כאן הרבה בסיסים להרבה שינויים . אני שמח שאני הולך , יבוא המחליף שלי אתן לו הכול בהדר והערכה גבוה".

הרשות הוקמה ב2007 במסגרת בהחלטת ממשלה , והעוברו לידיה סמכויות רבות לתכנון וביצוע. החשובה שבהן - משימת העברתם של הבדואים בפזורה לכפרים ויישובים מוכרים . פועלה נתקל בלא מעט התנגדויות לאורך השנים -בעיקר מטעם מנהיגי הרשויות מהמגזר הסבורים כי הרשות היא שמעכבת את פיתוח היישובים המוכרים. עטיה אלאעסם יו"ר המועצה לכפרים הלא מוכרים, למשל, טוען כי בכר " לא קידם שום דבר - להפך, הוא עצר את ההתקדמות".

"אנחנו רואים שכל הכפרים שהכירו בהם היום תקועים במקום שלהם. כבר יותר מעשור. זה אומר שהוא לא עשה כלום", כך אומר עטיה. טלאל אלקרנאוי, ראש עיריית רהט, מביא ביקורת נחרצת לא פחות על פועלו של בכר ברשות. "קודם כול מבורך שהוא סיים, כי בעצם אפשר להגיד שהוא לא הביא שום תועלת לאוכלסייה הבדואית בדרום".

"לא הסדר התיישבות ולא פתרון קרקעות ולא פיתוח ישובים קיימים. אנחנו מקווים שממשלת ישראל תקבל החלטה שאין צורך ברשות והבדואים יעבדו מול משרדי הממשלה", כך לדברי אלקרנאוי.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לטענות כי "אכן ישנם ישובים בדואים גדולים אשר אינם צריכים את עזרתה של רשות הבדואים והם יכולים ואף מתנהלים ישירות מול משרדי הממשלה השונים. לדוגמה, פנייה למשרד החינוך לצורך תקצוב בתי ספר. ברם ישנם מקבצים של מגורי בדואים אשר אינם פונים ואינם יודעים כיצד לממש את זכויותיהם מול משרדי הממשלה. גם במגזר היהודי ישנן רשויות שלא יודעות כיצד לבצע את תפקידן בדבר פיתוח תשתיות למגורים, לתעשייה ולמסחר, באופן עצמאי וזאת עקב חוסר בידע מקצועי והנדסי והן עקב מחסור בתזרים מזומנים. על כן, הרשויות מקבלות מענה באמצעות ח?ב?רות מנהלות המופעלות דרך משרד השיכון."