פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלב מורעל, הראש מרגיש זובור: המהפכה ששוחקת את המילואימניקים

      "כשלא באים לקראתנו זה מוריד מההרגשה. המשפחה משלמת את המחיר". בצה"ל נפרדו מאלפי חיילי מילואים והרכיבו "נבחרת משרתת" שמתאמנת הרבה יותר מבעבר, אך גם נשחקת במהירות ואינה מתוגמלת. עד מתי יחזיק כך מודל המילואים, ומה חושבים החיילים בשטח, אחרי עוד תרגיל מפרך? צפו

      הלב מורעל, הראש מרגיש זובור: המהפכה ששוחקת את המילואימניקים
      צילום: אמיר בוחבוט, עריכה: מתן חדד, שניר דבוש

      (בווידאו: אימון לוחמי המילואים של הגדוד מאוגדה 98)

      אחרי שצעדו יותר מ-30 קילומטרים בבוץ ובקור, נכנסו לוחמי גדוד מעוצבת חצי האש ליער אל-קיץ בין ח'ירבת א-טייבה לכפר הפלסטיני בית כחיל. קן צרעות בגזרת חברון. אזור מסוכן שמושך מחבלים אל הצמחייה העבותה, המערות והשבילים הנסתרים. בשנת 2007 נרצחו באזור שני חיילים בחופשה - אחיקם עמיחי ודוד רובין ז"ל, ובקיץ 2014 הושלכו בוואדי אל-חסכה הסמוך גופות שלושת הנערים: גיל-עד שער, יעקב פרנקל ואיל יפרח ז"ל.

      לוחמי הגדוד יצאו מהסבך שדימה את אזור היערות בדרום לבנון ונערכו להתקפה על מגורי לוחמים ומערות ישנות, שדומות לבונקרים התת קרקעיים של חיזבאללה. מאחת המערות הגדולות יצא לפתע קצין בדרגת סרן והתקדם לעבר מפקד העוצבה אל"מ אבי בלוט. "טיהרנו את כל המערה, חתיכת מערה עמוקה", אמר הקצין המתנשף תוך כדי שהוא מצביע במפה על מיקום מערות נוספות מתקופת בית שני. אל"מ בלוט ניסה לנחם את הלוחמים התשושים שנשאו על הגב ציוד כבד. "דרכתם איפה שבר כוכבא דרך, מעניין לא?", אמר אל"מ בלוט בחצי חיוך תוך כדי שהוא מאיץ בהם להשלים עוד משימה.

      המילואימניקים ניסו להסדיר נשימה. זה היה עוד אחד מהתרגילים המפרכים של אוגדה 98 בפיקודו של תא"ל אורי גורדין. התכלית היא להביא את הלוחמים במילואים עד קצה היכולת כדי להעלות את הכשירות למלחמה בעומק שטח האויב. מטרה ראויה, אך כזאת שמתלווה אליה מחיר היוצר בעיות לצה"ל.

      חטיבה 551 של פיקוד מרכז בכפר פלסטיני בשומרון באימון מילואים, ינואר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
      רמת הכשירות עולה, וגם רמת השחיקה. לוחמי גדוד המילואים (צילום: אמיר בוחבוט)

      עיקר הכוח הלוחם של צה"ל מבוסס על מערך המילואים, וכוחות היבשה שלו מאורגנים במסגרת של אוגדות. בחוק שירות המילואים נקבע כי על צה"ל "מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו". החוק משנת 2008 גם מסדיר את הפיקוח והאחריות של הדרג המדיני בנושא. בפועל המציאות אחרת. לא כל יחידות המילואים ברמת כשירות גבוהה, יש פערי אימונים והדרג המדיני לא בהכרח מפקח כמו שצריך על הרף או לא מקבל מידע מדויק על מצב מערך המילואים.

      הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גנץ, אמר בפורום מטכ"ל בנושא המילואים, שהתקיים ביולי 2012, כי המערך הוא נדבך משמעותי ביכולת ההכרעה של צה"ל בחירום. דבריו קיבלו תוקף עם התגברות האיומים בסיני, רמת הגולן, לבנון ורצועת עזה.

      בשנת 2013 נפגעה תכנית האימונים בכל הרמות וחלק מאימוני מערך המילואים ביבשה אף נעצרו בחודש יוני 2014. בשנה שעברה גדל העומס על כוחות הסדיר בשל הטרור הגובר, אימונים צומצמו ובשל כך החליט הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט לגייס החל מתחילת שנת 2016 שני גדודי מילואים כדי לשאת בעומס הביטחון השוטף ביהודה ושומרון.

      דוח מבקר המדינה שהתפרסם בחורף 2014 חשף מספר פערים: מצבת כוח האדם של הלוחמים בגדודי המילואים משתנה מגדוד לגדוד. כמו כן, זרוע היבשה מקצה תקציב המאפשר לזמן ולאמן לכל היותר רק כ80% מתוך מצבת כוח האדם הכוללת של לוחמי הגדודים. במצב זה לא ניתן להבטיח שחלק משמעותי מחיילי המילואים בגדוד שומר על רצף אימונים בהתאם למודל האימונים, ואין ודאות כי חיילי המילואים ביחידה שיגיעו ביום פקודה הם אלה שעברו את האימונים הנדרשים להם.

      בחילות מסוימים נמצא כי רף הכשירות הנדרשת מהלוחמים לא תאם את התכנית ומשך האימונים שנדרשים כהכנה ללחימה. אותרו גם פערים בתחום הימ"חים והאחזקה באוגדות המילואים. עוד מצא המבקר כי מעבר להתייחסות כללית לרמת הכשירות והמוכנות הנדרשת מצה"ל, כפי שמופיעה בפקודות העבודה שלו, אין בפקודות צה"ל, ובכלל זה בפקודות מטכ"ל, התייחסות לרמת הכשירות והמוכנות הנדרשת מיחידות מערך המילואים של כוחות היבשה לצורך היערכות לשעת חירום, למדדים לבחינת רמת כשירות ומוכנות. בצה"ל לא התעלמו מהמסקנות.

      פלסטיני ניסה לדקור לוחם מג"ב ליד רמאללה ונדרס, 30 באוקטובר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , סוכנות תצפית, הלל מאיר/TPS)
      גל הטרור מגדיל את העומס על מערך המילואים (צילום: סוכנות תצפית, הלל מאיר/TPS)

      בתקופתו של רא"ל במיל' בני גנץ מונה האלוף רוני נומה לעמוד בראש ועדה לבחינת מערך המילואים, שתגיש מסמך מסקנות לביצוע. נומה הגיש שורה של המלצות, ביניהן שתיים מרכזיות: להעלות את רמת הכשירות על ידי גרף קשיח של אימונים וכחלק מהעלאת כשירות היחידה לבצע תהליך איזון של היקפי כוח אדם במערך. במילים אחרות, פרידה מעשרות אלפי חיילים מילואים לא פעילים והתמקדות באלו המשרתים. היו קצינים במטה הכללי שהגדירו זאת בציניות: "הגענו למצב שיש יותר חיילי מילואים מאפודים ורובים".

      היעד שקבע המטה הכללי הנו ירידה לאיוש של 120% תקנים ביחידות השונות כדי לאפשר למפקדים גמישות בזימון לשירות מילואים, מאחר שלא לכל אימון יכולים להגיע כולם. צה"ל טרם סיים את תהליך הקיצוץ בתקנים, אך הנושא מתקדם. יש יחידות שבהן הרפורמה אינה מתבצעת כלל, שם התקן המאויש עומד על 250%, גבוה בהרבה מהמדד שהמליצה הרפורמה, ונוסף ולכך החיילים בגדודים אלה אינם מאומנים ברמת כשירות גבוהה.

      הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט קבע עם כניסתו לתפקיד כי על צה"ל לקבוע תקציב קשיח לאימונים ולהגדיר קו אדום, לאחר שבכהונת גנץ נעצרו האימונים. בנוסף לכך קבע הרמטכ"ל כי התכנית הרב-שנתית "גדעון" תקדם מודל של "נבחרת משרתת" – פחות משרתי מילואים ויותר אימונים לאלו שנבחרו לשרת, וזאת כדי שהכשירות תהיה גבוהה מבעבר.

      לפני הרפורמה לוחמי המילואים היו עושים מספר ימי אימון לפני תעסוקה ואחריו תעסוקה מבצעית של כ-24 ימים או אימון של חמישה ימים. כיום חיילים עוברים אימון נטו שאורך כ-10 עד 12 ימים, וקצינים נקראים למספר ימים רב יותר. המספרים האלה לא כוללים את הגדודים שעושים תעסוקה מבצעים ביהודה ושומרון בעקבות גל הטרור, ולמעשה שברו את הרפורמה בשל האילוץ שיצרה המציאות והעומס שנוצר על הצבא הסדיר.

      חטיבה 551 של פיקוד מרכז בכפר פלסטיני בשומרון באימון מילואים, ינואר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
      המציאות מערימה קשיים על מודל המילואים החדש (צילום: אמיר בוחבוט)

      חזרה לשטח, לתרגיל המילואימניקים. השיח על הרמה האסטרטגית נקטע בעקבות הדי הפיצוצים של האימון. כוח מדמה אויב הפעיל משגרי רקטות וזירת מטעני חבלה על הכוח. לוחמים נפצעו ונזקקו לדמות פינוי רפואי.

      מפקד העוצבה אל"מ בלוט הסביר למפקד מפקדת העומק האלוף טל רוסו כי הגדוד בפיקודו של סא"ל במיל' אבירם אלעד, התגייס שבוע קודם לכן לאימון מפקדים, שוחרר ביום שישי והוקפץ עם כל לוחמי הגדוד במוצאי שבת. אחרי שיצאו לתרגיל גדודי נרחב בליווי טנקים, עוברים המילואימניקים שלושה ימים וחצי קשים של הליכה עם משקלים כבדים, מטרות מזדמנות, הליכה על סלעים חלקים ובתוך סבך, מעבר משטח פתוח לשטח בנוי, טיפוס, ובעיקר התפרסות על פני שטחים נרחבים, גמיאת מרחקים והשמדת אויב.

      "הם נעצרו כאן למעלה, חיכו לשעה 04:00 לפנות בוקר ויצאו להתקפה על מחסני תחמושת. המערות כאן מדמות לנו היטב את הכרת הקרקע", הסביר מפקד העוצבה והוסיף, "אני דורש מהמפקדים הרבה הונאה, הרבה תחבולה ויצירתיות. שלא ירוצו למטרות. יהרגו כמה שיותר מחבלים, יסמנו מטרות אם הם רואים ויתקדמו קדימה. אחר כך שיגיעו לנקודה הרצויה יחזרו אחורה כדי לטהר. שלא יעצרו לי ליד כל משגר. אין זמן. זיהית פיר? סמן ושלח אחר כך את מחלקת החבלה. כל 24 שעות תרגלנו אספקה בהיטס. הם סוחבים אוכל ל-24 שעות".

      האלוף שואל אם הם תרגלו העברת לוחמים באמצעות מסוקים ומפקד העוצבה עונה כי לא הייתה הקצאה, אך באימון הקודם הנושא תורגל. האלוף רוסו מדגיש בשיחה כי יש לוודא שהקצינים מבינים וממצים יכולות שעומדות לרשותם בהתקפה כמו שימוש במסוקי קרב, חיפוי באש, מודיעין, תצפיות וארטילריה.

      "אדם סמית אומר שתחושת המחסור מניעה את העולם", משיב לו אל"מ בלוט כשברקע נשמעים הדי פיצוצים, "כל הזמן אתה רוצה עוד משהו. הכוח הקדים את ההסתערות חמש דקות לפני הזמן. אבל עדיף להקדים מלאחר. אנחנו מנסים להביא אותם לתחושה איך זה ייראה באמת. העלייה הקשה לאדורה (יישוב בגזרת חברון, א.ב) לא פחות תלולה מהעלייה מהסלוקי. הם מרגישים את זה ברגליים".

      חטיבה 551 של פיקוד מרכז בכפר פלסטיני בשומרון באימון מילואים, ינואר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
      יש דגש על המעבר משגרה לחירום, כי יכול להיות שבמלחמה הבאה היומיים הראשונים יהיו הכי קריטיים (צילום: אמיר בוחבוט)

      האלוף רוסו מחזיק את החגורה ביד אחת ומצביע על הכוחות שמתקדמים בתוך הסבך. "זה נכון לסדיר אבל בעיקר למילואים. לתת דגש על המעבר משגרה לחירום. יכול להיות שהיומיים הראשונים יהיו הכי קריטיים. הם חייבים להבין שהמצב השתנה. לעשות להם סוויץ'. זה האתגר הקשה ביותר שאני נתקלתי במלחמת לבנון השנייה, שלצערי עבר רק אחרי שבוע. שלא נשלם מחיר על זה. אחרי יומיים המילואימניק הופך למצוין".

      בשמיים מרחף מזל"ט מסוג רוכב שמיים. המפעיל שלו מעביר בקשר פרטי מודיעין למפקד הגדוד סא"ל אלעד, שמציין אותם במחשב כף היד כדי ששאר המפקדים יראו את המידע. אל"מ בלוט, לשעבר מפקד חטיבת יהודה ומפקד יחידת מגלן, חונך את המפקדים ונותן עצות. כשהוא נשאל על הטיפול בעולם ה'תת-קרקע' יש לו גישה נוחה ועניינית, "בצה"ל התקבלה החלטה שרק הסיירות ומעלה מתרגלים תת-קרקע. במילואים מתרגלים איתור, אבל לשמר את הנושא של כניסה זה לא ריאלי. אבל הם יצטרכו להיכנס למנהרה כמו באירוע של הדר גולדין זה יקרה ללא ספק".

      מפקדי הפלוגות התפצלו והחלו להתקדם לעבר היעדים. אל"מ בלוט שבע רצון מהעמידה במשימות ומהבנת השטח. מפקד הגדוד מסביר כי רמת המוטיבציה של הלוחמים היא מהגבוהות בצה"ל, "מי שהוזמן לאימון הגיע. כל מי שאתה רואה פה בא לראות את החבר'ה. ימ"ח? באחריותי. אנחנו עושים מאמצים לשמר אותו במצב טוב. סה"כ הוא טוב. עברו עשר שנים מאז 'אשד נחלים' (פרויקט רכש הענק לציוד עבור לוחמי צה"ל אחרי מלחמת לבנון השנייה א.ב). אנחנו מתאמנים הרבה ורמת הכשירות גבוהה אבל היינו בהחלט רוצים להתחבר לעשייה המבצעית הישירה בפעילות בשטח".

      חיילי המילואים בחטיבת 551 קיימו תרגיל גדודי: "באים בשביל החבר'ה" (ספק 500)
      "חברים. גשם. בוץ. משקלים. קור. פציעות. אנחנו לא סופרים ק"מ". חיילי מילואים באימון (צילום: אמיר בוחבוט)

      בקצה צוק, שוכב לוחם שרגליו מלאות בבוץ ובקושי ניתן לראות את פניו בשיחים. שמו מורן. "אני הייתי בגדס"ר צנחנים ואני אומר לך - האימון הזה חתיכת קריעה. לפחות עשר פעמים פרשתי בראש, זרקתי את הציוד והלכתי. אבל זה רק בראש", הוא אומר וצוחק. "אחרי אימון כזה לוקח לך שבועיים בבית להתאושש מזה. אין שבירה בתכ'לס . אין שורה כזו. הכול ביחד. חברים. גשם. בוץ. משקלים. קור. פציעות. אנחנו לא סופרים ק"מ. הכי מלחיץ להחליק בסלעים. היו כאלה שנפצעו. צריך כושר טוב מאוד. אין פה שמנים".

      לא הרחק ממנו עומד המ"פ, רס"ן במיל' רז פרויליך. "מה שאתם רואים פה מסביב זה מתאר שמאוד מדמה את המתאר בלבנון. טרסות, שיפועים משמעותיים. סבך. שילוב של לחימה שתראה שם". באזרחות משמש פרויליך כמנכ"ל החברה למתנ"סים, "אני עברתי כבר למעלה משלושים יום בשנה. יש לי עבודה קשה. ויש לנו מילואים קשים. מה קורה? המשפחה משלמת את המחיר הכבד".

      אין ספק שאי אפשר לשרוד את מתאר האימון הקשה אם אתה לא בכושר גופני גבוה, ואם אין לך חברים שמקיפים אותה מתקופת השירות הסדיר. כך מתבטא כל מילואימניק שפגשתי שם בלב הוואדי. "מה שאתה רואה כאן זה החלק הקל", מסביר בנצי, לוחם מגלן בעבר וכיום משווק פוליסות ביטוח, "עברנו טמפרטורות נעימות בלילה. גשם. הרבה גשם".

      בנצי קיבל מסרון מהעבודה והמצב רוח שלו השתנה. הוא הבין שאחרי האימון הקשה מחכה לו הרבה עבודה בבית. יש לו גם מה להגיד על השוויון בנטל, "פעם הייתי בא לפה בגלל אידיאולוגיה. מאה אחוז אידיאולוגיה. היום אתה בא בשביל החבר'ה יותר. לא רוצה להשאיר את החברים שלך לבד במערכה. אני חושב שזו הסיבה האמיתית שאנחנו פה. לפחות אני מרגיש ככה וההרגשה היא שלא באים לקראתנו".

      עושה רושם שאתה די בכושר.

      "הכושר לא גבוה לדעתי. בגדוד הזה אם יגידו להם לרוץ עד למעלה עשר פעמים אז אנשים יעשו את זה. זה לא מעיד על כושר. כל הגב שלי תפוס ולא היה לי קל לעשות את האימון הזה כי זה לא מאמץ גופני שאני רגיל אליו, הייתי רגיל אליו בסדיר אבל היום לא. אבל אתה עושה כי זה האופי של הגדוד והלוחמים פה הוא כזה. שלי גם, כן. אחרת לא הייתי פה. הכושר שלי לפחות זה לא מה שמניע אותי".

      עידו, חברו המזוקן שמתצפת על ההר הסמוך מאיץ בו לסיים את הריאיון כי יש להם משימות לבצע. "יאללה בנצי. תעבור לד"שים".

      חטיבה 551 של פיקוד מרכז בכפר פלסטיני בשומרון באימון מילואים, ינואר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
      "אם יגידו להם לרוץ עד למעלה עשר פעמים אז אנשים יעשו את זה. זה לא מעיד על כושר" (צילום: אמיר בוחבוט)

      זו חלק מנבחרת המילואים של צה"ל. המעט שעושים הרבה. התהליך שמתרחש בחברה הישראלית אמור להדאיג את הממשלה ובכירי הצבא, כי לאורך זמן הסדקים והביקורת עלולים להתרחב. העומס על המילואימניקים גדל מאוד. הקושי לשרת ולעבוד במגמת עלייה - בדגש על סטודנטים, עצמאיים ובעלי משרות בכירים או כאלה שטסים לחו"ל. תגמולים נקודתיים של מלגות, או הטבות על הנייר שלא מתממשות כמו הנחות בארנונה וכדומה, לא יוצרים תחושה של הבדל. אחרי חמש שנים של דממה, התכנסותה לאחרונה של ועדת השרים בעקבות לחץ של גורמים חוץ פרלמנטרים, ביניהם העמותה למען משרתי המילואים, לא מעידה על היחס המועדף שמקבל המערך.

      לפתע מגיע מפקד המחלקה, סטודנט להוראה מירושלים, מניח את ידו על הכתף של בנצי, מצביע על היער ואומר לו: "תפקידך להיות שם למעלה ולוודא שאף אחד לא דופק אותנו משם".