היום החלה שנת הלימודים באוניברסיטאות

227,500 סטודנטים החלו היום ללמוד ב-60 מוסדות אקדמיים. שבע אוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה, 16 מכללות בתקצוב ות"ת, שש מכללות ללא תקצוב, 25 מכללות להכשרת מורים ועוד חמש מכללות אזוריות בהן יתקיימו לימודים באחריות אקדמית של אוניברסיטאות. מכללות אלה נערכות להגיש למועצה להשכלה גבוהה תוכניות לימודים לתארים אקדמיים משלהן, כדי שיהפכו גם הן למוסדות מוכרים.

במהלך שנות ה–90 גדל מספר הסטודנטים לתואר ראשון בקצב מואץ של 8.7 אחוז לשנה. בשנתיים האחרונות הואט הגידול במספרם של הלומדים לקראת התואר הראשון עקב מגבלות תקציב. מגמת האטה זו תימשך גם בתשס"ג, ומספר הלומדים לתואר ראשון יגדל רק ב–3.8 אחוז בהשוואה לתשס"ב. 180,550 סטודנטים ילמדו לתואר ראשון, 37,500 ילמדו לתואר שני, 7,700 הם דוקטורנטים ו-1,500 הם לימודי תעודה.

מספר הסטודנטים לתואר ראשון, הלומדים במכללות, עלה השנה ומתוך 142,550 הסטודנטים לתואר ראשון רק 47 אחוז ילמדו באוניברסיטאות. מספר הסטודנטים לתואר שני, הלומדים באוניברסיטאות, גדל בכ-76 אחוז במשך עשור. זאת, בהשוואה לגידול של 40 אחוז בלבד במספר הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות. הגידול לתואר שני התרכז במינהל עסקים, מדעי החברה וחינוך. למורת רוחה של האקדמיה, 65 אחוז לומדים לתואר שני ללא תזה ורק 35 אחוז מתמקדים במחקר.

תחומי הלימוד המבוקשים כיום לתואר ראשון באוניברסיטאות הם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, משפטים, ביולוגיה, סיעוד, כלכלה, עבודה סוציאלית, חינוך, מדע המדינה ויחב"ל ורפואה. מגמה מבורכת יש בגידול המתמיד בשיעור הסטודנטים בתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה, הודות להתעניינות הגוברת בתחומים הקשורים בביו-טכנולוגיה ובביו-אינפורמטיקה, וכן בתחומים נוספים כגון פיזיקה, כימיה, הנדסת מכונות, הנדסה אוירונאוטית, הנדסת תעשיה וניהול והנדסה ביו-רפואית.

שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה נמצא בירידה. בשנת 2000, 57.5 אחוז מכלל הסטודנטים לתואר ראשון היו נשים וב-2002 עמד שיעורן על כ-56 אחוז. במועצה להשכלה גבוהה טוענים, כי ירידה זו נובעת בעיקר מהגידול במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, שבהם אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר וכן מעצירת הגידול במכללות להכשרת מורים, שבהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר.

השתתפותן של הנשים בלימודים לתארים מתקדמים נמצא במגמת עלייה. בשנת 2000 הגיע שיעור הנשים בקרב הלומדים לתואר שני ל-50 אחוז, והוא עלה ל–57.7 אחוז ב-2002. בלימודי התואר השלישי הגיע שיעור הנשים ל-50 אחוז, ב-1999 והגיע ל–52.4 אחוז ב-2002. במקביל קיימת עלייה איטית אך עקבית בחלקן של נשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בעשור האחרון, מ–19 אחוז ב-1992 ל– 25 אחוז ב-2002. על פי הערכות המועצה להשכלה גבוהה, מהוות הנשים כ–29 אחוז מהסגל האקדמי הבכיר מכלל מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

שיעור ההשתתפות של ערבים בהשכלה הגבוהה הוא נמוך, אך נמצא במגמת עלייה ברורה, מ-9.3 אחוז ב-1999 ל-10.7 אחוז ב-2001. גידול זה ניתן לייחס בחלקו להתפתחותן של שש המכללות במחוז הצפון, בסמוך לריכוזי האוכלוסייה הערבית. הגידול בבוגרי התואר הראשון בקרב הערבים מסביר גם את הגידול המסתמן של סטודנטים ערביים לתואר שני, מ-3.6 אחוז בתשנ"ט ל-4.6 אחוז בתשס"א.

למרות המלצות ועדת וינוגרד ירד שכר הלימוד השנה רק בשלושה אחוז. ועדת וינוגרד קבעה, כי שכר הלימוד יירד ב-50 אחוז בשלוש שנים. בינתיים עברו שנתיים מההחלטה ושכר הלימוד ירד בלא יותר מעשרה אחוז.

הסטודנט הישראלי אינו מרוצה ממעמדו בחברה. "הסטודנטים הם בורג קטן במערכת שנקראת אקדמיה. הסטודנטים לא מעניינים אותם אלא רק הכסף שהם נותנים בצורת שכר לימוד. הכסף נועד למחקרים ולמשכורות שמנות ולא לטובת הסטודנט המסכן, שצריך להתמודד עם שכר דירה, אבטלה, שכר לימוד ומילואים. כל זה - ללא עזרה משום גורם", אומר סטודנט ממורמר למשפטים.