מה שמתרחש כבר למעלה מעשור שנים בין מדינת ישראל לחמאסטן ברצועת עזה, יילמד בעתיד בחוגים להיסטוריה צבאית.
איך מצליח שלטון טרור בחבל ארץ קטן ותחום, ללא צבא מסודר כביכול, ללא חיל אוויר, ללא חיל ים, ללא טנקים וללא תותחים, להגיע למאזן אימה מול מדינה הנחשבת למעצמה צבאית ולא רק אזורית. מדינה עם צבא הנחשב לאחד החזקים בעולם, עם חיל אויר מפואר ומטוסי f15, עם חיל ים עוצמתי וצוללות גרעיניות, עם אגף מודיעין מיומן וטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם?
איך מצליח העכבר להרתיע את האריה? איך גורם העכבר לאריה להתמגן ולהתגונן? לפתח עוד מערכת הגנה, להשקיע מיליארדים ב"מעיל רוח" וב"מעיל גשם", ב"שרביט קסמים" וב"כיפת ברזל". איך האריה הפך למפלצת ענק שזוללת תקציבי ביטחון של מיליארדים, על חשבון: חינוך, בריאות ורווחה. איך בסוף ללוחם שנכנס ראשון אין אפוד קרמי (אלא אם כן הוריו קנו לו).
להפסיק לחשוב כמו מפלצת
המפלצת, כדרכן של מפלצות, היא גדולה ומסורבלת, נראית מפחידה ומאיימת. היא נטולת גמישות וחסרת דמיון. היא שבויה בקונספציות ובפרדיגמות, היא איטית וכבדה, ואז מגיע יתוש קטן ונכנס לה לאוזן, או עכבר זריז שנוגס בפרצופה. המפלצת, כדרכן של מפלצות, זועמת, חובטת ומשתוללת, פוגעת בכל הנקרה בדרכה וזורעת הרס. העכבר חוזר למחילה, מחייך ומנקה את שפמו. למעלה הרס וחורבן ולמטה מחילות נעימות ובטוחות, מוארות, ממוזגות ומצוידות.
למפלצת יש שתי אפשרויות: להציב מלכודות (שאין זה המקום לפרט את טיבן) או לחפור מחילות. אבל קודם כל היא צריכה להפסיק להיות מפלצת, להפסיק להתנהג כמפלצת והכי חשוב להפסיק לחשוב כמו מפלצת. להפסיק להשקיע את כל יכולותיה הטכנולוגיות, הכספיות והשכליות במגננה. המפלצת צריכה להיזכר בקלישאה העתיקה והנכונה ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".
כמה מחילות חופר צה"ל לתוך עזה? האם אמצעי החפירה שלנו נופלים מאלו של אויבינו? למה שחמאס בעזה לא ישקיע זמן, אנרגיה ומשאבים בניסיון לגלות היכן נחפרות המחילות "הציוניות"? למה שהתושבים בסג'עיה לא יתלוננו על קולות חפירה? למה לא לנסות לחפור איזה מנהרה מתחת לרגליו של אחד מבכירי החמאס? או סתם לחפור מנהרה מול אלו שחופרים לעברינו ולחטוף שלושה או ארבעה מחבלי חמאס באמצע החפירה.
האפקט הפסיכולוגי של פעולה כזאת לא יסולא בפז. כאשר אתה משתמש בנשקו של האויב נגדו, הוא מאבד את ביטחונו, את המורל ורוח הלחימה, הוא מבולבל ונכנס לתהליך של חשיבה מחדש. העכבר ילמד שגם האריה יודע לחפור ושהנשיכה שלו כואבת הרבה יותר. אבל יותר מזה הוא ילמד שמסוכן להתעסק עם האריה, שהוא לא רק שואג ומתגונן, מתגונן ושואג. העכבר יבין שהוא צריך להשקיע במגננה ומיגון, שאין לו את הפריבילגיה רק לתכנן עוד מנהרה, עוד התקפה ועוד חטיפה. העכבר יבין שזו חרב פיפיות והלהב המופנה לעברו, חד יותר ומסוכן הרבה יותר.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.