דעה: לפני שיוצאים לקרב – חשוב להבין מי האוייב

מדינת ישראל מקימה מערך שתכליתו להלחם בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל. כך הצהיר בשבוע שעבר השר לביטחון פנים גלעד ארדן, האחראי גם על נושא ההסברה הישראלית. זוהי התפתחות חיובית, לאחר שנים שמדינת ישראל התעלמה מהאיום הטמון בפעילות נגדה. למרות שכיום איום זה מוגבל ביכולת הנזק שיכול לגרום לאינטרסים הישראלים, מדובר באיום אסטרטגי שעלול להוביל בעתיד לבידוד בינלאומי ולגבות מחיר כלכלי ומדיני גבוה ממדינת ישראל ומאזרחיה.

החרמות הבינלאומיות וההתקפות האנטי-ישראליות אינן "גזרה משמיים". הן תוצאה של הצלחה אסטרטגית מצד ארגונים קיצוניים להכתיב את כללי המשחק כדי לנצל את חולשותיה של מדינת ישראל ולבודדה. על מדינת ישראל לשנות את הדינאמיקה הקיימת על-ידי שינוי כללי המשחק ובידוד הארגונים הקיצונים העומדים מאחורי הפעילות האנטי ישראלית. האסטרטגיה צריכה לכלול מלחמה בארגונים אלו, כפי שהשר הממונה על מאבק זה, גלעד ארדן, הכריז. לא פחות חשוב הוא יצירת דיאלוג עם האנשים והארגונים אשר להם מכנה משותף עם ישראל, ומשתפים פעולה כיום עם פעילות אנטי-ישראלית. הכרזת מלחמה עליהם עקב תמיכתם בפעילות האנטי-ישראלית תהא הישג לאויביה של מדינת ישראל ותנציח את יחסי הכוחות הקיימים הפועלים לרעתה.

בישראל עסוקים בעיקר עם הארגונים הקוראים להחרים ולגנות את מדינת ישראל, כאשר הארגון המפורסם ביותר הוא ארגון ה- B.D.S (Boycotts, Divestment and Sanctions). אולם איום הדה-לגיטימציה המרכזי על מדינת ישראל איננו נובע ישירות מארגונים אלה. לרוב, קבוצת הפעילים הקבועים הינה קטנה ומורכבת בעיקר מאנשים בעלי דעות אנטי-מערביות קיצוניות, בין היתר גם נגד ישראל. איום הדה-לגיטימציה המרכזי הוא ההצלחה של הפעילות הקיצונית נגד ישראל לזכות בתמיכתם של קהלים המחזיקים בדעות מתונות יותר, ובייחוד קבוצות ליברליות ודתיות מערביות. לרוב, קבוצות אלו תומכות ברעיונות נאורים ובערכים מערביים, ומאמינות שבאמצעות הפעילות נגד ישראל הן מקדמות רעיונות אלו. חלקן, במיוחד בקרב הקהילה היהודית-אמריקאית, אף מאמינות כי הן פועלות לטובתה של מדינת ישראל.

לישראל אין מענה דיפלומטי הולם לאיום אסטרטגי זה, ולכן חשוב שהיא תפתח מענה במסגרת המערך החדש שמוקם. כדי להילחם באפקטיביות קמפיין הדה-לגיטימציה, על מדינת ישראל לגבש אסטרטגיית-נגד, שתבחין בין "הגרעין" הקיצוני לבין מעגל התומכים "הלא טבעי" שמקיף אותו היום. על ישראל לערער את הלגיטימציה לה זוכים ארגונים אנטי-ישראלים ולבודד אותם מהארגונים הליברלים.

ראשית, על מדינת ישראל להשיק קמפיין מודיעיני לחשיפת הארגונים האנטי-ישראליים ולסיכול העברות הכספים אליהם, שבאמצעותן ממומן הקמפיין האנטי-ישראלי ברחבי העולם. כיום קיים ערפול על המקורות הפיננסים של הארגונים האנטי-ישראלים, ומספר מחקרים מצביעים על קשר למדינות המפרץ - להן אין דבר וחצי דבר עם זכויות אדם, או לארגונים אירופאים בעלי סדר יום פוליטי אנטישמי ברור. אם אכן כך פני הדברים, חשיפתם של הארגונים העומדים מאחורי הפעילות האנטי-ישראלית עשויה להקטין משמעותית את התמיכה לה הם זוכים במערב.

מדינת ישראל נדרשת גם להשתמש בכלים דיפלומטים רשמיים ולא-רשמיים כדי לייצר דיאלוג עם חלקים ליברלים ומתונים בדעת הקהל המערבית. על מדינת ישראל להתחיל בפעילות מול קהילות יהודיות גדולות, אשר מובילות ביקורת פומבית על ישראל, כנסיות מרכזיות המזוהות עם ערכים ליברלים, וכן מסגרות אקדמיות מובילות באירופה ובארצות הברית. ערוצים כגון קידום שיתוף פעולה אקדמי-רשמי, הידברות לא רשמית במסגרת "טרק 2" או שליחת נציגים ישראלים לא-רשמיים לדיונים סגורים, עשויים לשנות את הדינאמיקה הקיימת וליצור דינאמיקה חדשה של הידברות.

כדי לעשות זאת על ישראל לקדם שיח חדש, אשר מאפשר לבקר את המדיניות הישראלית מבלי לפגוע בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. לפי השיח השראלי הרווח כיום יש לבחור בין תמיכה בישראל לבין התנגדות לישראל. שיח זה פועל לטובתם של תומכי החרם על ישראל ונגד האינטרסים הישראליים. לפיו, אלו שמזועזעים מתמונות הילדים ההרוגים בעזה, המתנגדים לבניה בהתנחלויות, למחסומים בגדה המערבית או למבצעים צבאיים ברצועת עזה ימצאו את מקומם בארגונים אנטי-ישראלים קיצוניים, גם אם הם אינם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. צמצום הבחירה לשתי חלופות אלו דוחף פעילים, שאינם מחזיקים בדעות קיצוניות, לזרועותיה של תנועת החרם והבידוד.

הקמת המערך החדש למאבק בדה-לגיטימציה הינה יוזמה מבורכת, אולם לפני שאנו יוצאים לקרב חשוב להבין מול מי אנחנו נלחמים כדי לצמצם את האיום, ולא להגבירו.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן.

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.