למרות הסערה: הח"כים של בל"ד לא ישבו בקרוב על ספסל הנאשמים

המערכת הפוליטית סוערת בימים האחרונים לאחר שהח"כים ממפלגת בל"ד ברשימה המשותפת – חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, נפגשו עם משפחות המחבלים שגופותיהם מוחזקות בידי ישראל. גינויים וקריאות להסיר את חסינותם הפוליטית נשמעו מימין ומשמאל, וראש הממשלה ביקש מהיועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לבחון צעדים משפטיים שאותם ניתן לנקוט נגדם.

אך בשורה התחתונה, מי שציפה לראות את אותם הח"כים על ספסל הנאשמים, צפוי להתאכזב: המשטרה והיועמ"ש יצטרכו להוכיח שבפגישתם של חברי הכנסת יש משום תמיכה בטרור, אלא שחברי הכנסת של בל"ד כבר מומחים בללכת על הגבול החוקי וכנראה שגם הפעם הם לא חצו אותו.

עוד כתבות בנושא:
נתניהו: אקדם חקיקה להדחת ח"כים שמבקרים משפחות מחבלים
נתניהו ליועמ"ש: לנקוט צעדים נגד הח"כים שנפגשו עם משפחות מחבלים
ח"כים נפגשו עם משפחות מחבלים; נתניהו: "לא ראויים להיות בכנסת"

הדרך היחידה להפסיק את כהונתו של ח"כ מכהן היא במישור הפלילי בלבד, וחסינות חברי הכנסת מקנה לו למעשה הגנה כמעט מוחלטת ככל שמעשיו הפליליים נוגעים בעבודתו כנבחר ציבור. "חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה שעשה, בכנסת או מחוצה לה, אם המעשה נעשה במילוי תפקידו", קובעת השורה מחוק יסוד: הכנסת, שאותה מכירים הח"כים של בל"ד בעל פה.

אלא שבחוק ישנם סייגים, והבולט שבהם נוגע לתמיכה במאבק המזויין או במעשי טרור נגד מדינת ישראל. השאלה המרכזית שתעלה במקרה הנוכחי היא אם היה במפגש משום תמיכה בסדרת פיגועי הדקירה והירי שביצעו ילדיהם של ההורים שנועדו עם הח"כים.

נתניהו מיהר להעמיד את השאלה הרגישה למבחן ראשון אצל היועץ המשפטי החדש. הדרך להסיר חסינות בעניין היא באמצעות ועדת הכנסת, ולצורך כך על היועץ המשפטי להגיש בקשה לכנסת. בכנסת הנוכחית ישמחו כמעט כל חברי המליאה להסיר את חסינותם של הח"כים של בל"ד, ואולם הסיכויים שבשל מעשה הנוגע באופן מובהק לחופש ביטוי של ח"כים יפנה היועמ"ש להסרת חסינות לצורך הגשת כתב אישום או פתיחה בחקירה – הם אפסיים.

למנדלבליט ברור שלא מעמידים חברי כנסת לדין לפי הלך הרוח בעמוד הפייסבוק של הצל. אלא שבמקום להרגיע את הרוחות, הוא החליט ללכת על הקו הדמגוגי והורה למשטרה "לאסוף את המידע העובדתי" הנוגע לפגישה, על מנת להחליט אם יש מקום לפתוח בחקירה.

מנדלבליט, אלוף במיל', המציא מונח משפטי חדש שלקוח ככל הנראה מחיל האיסוף הקרבי. אם עד עכשיו הכרנו מושגים כמו "חקירה" או "בדיקה", הרי שעתה נוסף גם "האיסוף". מהו אותו איסוף? על פניו לאיש אין מושג. בפועל יתבקשו חוקרי המשטרה לעשות את מה שכל אדם חסר הכשרה מקצועית יכול לעשות אף הוא: איסוף כתבות מהעיתונים, סרטונים מהפגישה המדוברת והראיונות שנתנו לאחריה הח"כים ומשפחות המחבלים. מדוע בשביל עבודה זו יש להטריח את המשטרה? לא ברור.

בכל מקרה, מנדלבליט יבדוק אם יש במעשי הח"כים בפגישה משום תמיכה בטרור. האם עמידת דקת דומיה הינה אקט של תמיכה בפיגועי דקירה נגד יהודים? וגם אם כן, האם קיים עניין ציבורי בחקירת הח"כים ובהעמדתם לדין? סביר להניח שהתשובה לכך היא שלילית.

שלושת הח"כים של בל"ד יצבעו מן הסתם את הפגישה בצבעים הומניטריים: רצון לקדם את החזרת גופות המחבלים למשפחותיהם לצורך קבורתם. כבר אמרנו, הם מומחים בהליכה על הגבול - החל מהמשט הפרובוקטיבי לרצועת עזה של ח"כ באסל גטאס, התנהגותו של ח"כ ג'מאל זחאלקה בהר הבית ושערוריות חנין זועבי למיניהן.

על רקע תשובתו הצפויה של היועמ"ש, מגיעה הצעת חוק שנועדה למעשה לדלג מעל המשוכה המשפטית בדמות היועמ"ש, ועדת הכנסת ושורת הגבלות נוספות בחוק. הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), שמוגשת בתמיכת ראש הממשלה, קובעת כי ניתן יהיה להסיר את חסינותו של חבר כנסת ברוב של 80 קולות.

עיתוי הצעת החוק מעיד בעיקר על כוונתה – סילוק קל יותר של הח"כים של בל"ד מהכנסת. אלא שמה שלא הצליח בוועדת הבחירות לא יצליח גם עכשיו. גם אם החוק יעבור בכנסת, הסיכוי שיעבור את מבחן בג"ץ נמוך. החשש של שופטי העליון מפני פגיעה בנציגי הציבור הערבי יביא אותם לסכל את ניסיון להביא בדרך זו או אחרת לסילוקם מהכנסת. הבוז הציבורי, יאמרו השופטים, הוא עונשם. הזכות של מיעוט בעם לבחור את נציגיו יגבר גם על ההתנהגות הבזויה של נבחרי ציבור שעומדים דקת דומיה לזכר מחבלים.

מאידך, המפגש עם משפחות המחבלים יובא בוודאות בפני שופטי בית המשפט העליון בבחירות הבאות, בניסיון השלישי, שכמובן יגיע, לפסילת מועדותה של חנין זועבי. בפעם האחרונה, מועמדותה אושרה ברוב מכריע של שמונה שופטים אל מול עמדת מיעוט של אליקים רובינשטיין. זועבי הפעם מוסיפה עוד שמן למדורה שבוודאי ינוצל על ידי מתנגדיה הרבים.

מהיכרות עם חברי הכנסת של בל"ד, סביר להניח שהמפגש הפרובוקטיבי, שבמפלגה דאגו שיתועד היטב בעמוד הפייסבוק שלהם, לא יהיה הפעם האחרונה שבה יעוררו סערה. שופטי העליון בינתיים מוכנים עוד לסבול את ההתנהגות ומלבד שהזכות להיבחר תישמר במיוחד לאוכלוסיית המיעוט הערבי. הדרך שבה ינהג היועמ"ש החדש, כשראש הממשלה והציבור דורשים את ראשם של הח"כים הסוררים, עשויה להוות אינדיקציה להמשך כהונתו, ומעידה שבמציאות הישראלית, לאף אחד אין אפילו מאה דקות של חסד.