בווידאו: נאומו של סנדרס לאחר הבחירות באיווה
אם לפני חצי שנה מישהו היה חוזה שברני סנדרס יפסיד להילרי קלינטון באסיפת הבחירות באיווה ב-0.2%, הוא בוודאי היה נחשב להוזה. הסנאטור מוורמונט היה אלמוני לחלוטין בחודשי הקיץ האחרונים, והיה נראה שהוא ישמש תפאורה לניצחונה הגורף של הילרי קלינטון, שרת החוץ לשעבר שמנסה בפעם השנייה לכבוש את הבית הלבן, הפעם כמקבלת ההחלטות. מי שארב מהצד היה סגן הנשיא ג'ו ביידן, שרבים חיכו למוצא פיו כדי לדעת אם המרוץ הדמוקרטי חתום עוד בטרם התחיל.
ואולם, על אף שביידן הודיע כי לא יתמודד לתפקיד חרף רבים בממסד הדמוקרטי שהפצירו בו לעשות כן, דרכה של קלינטון להוביל את המפלגה בבחירות בסוף השנה לא הפכה סלולה יותר. כשהוא סוחף אחריו צעירים רבים בזכות הבטחתו ל"מהפכה פוליטית" וברקע ההסתבכות של קלינטון בפרשת המיילים הפרטיים, הסנאטור היהודי בן ה-74 צמצם את הפער ממנה בהדרגה. זאת בניגוד להערכות שלפיהן סוציאליסט מוצהר כדוגמתו יוכל לחדור ללב המיינסטרים.
היתרון בן 30% בין השניים פחת ככל שנקף הזמן והמסר הרדיקלי של סנדרס חלחל אט-אט. הוא הצליח לסיים כה צמוד לשרת החוץ לשעבר עד שבכמה מכינוסי הבחירות באיווה נאצלו להטיל מטבע, בשל השיטה הארכאית שם לבחירת מועמד דמוקרטי. עוד לפני הניצחון הדחוק של קלינטון באיווה צוטטו מקורביה בתקשורת אומרים כי בצוות הקמפיין לא העריכו נכונה את כוחו של סנדרס. אבל הדבר המפתיע ביותר לגבי הסנאטור הכריזמטי הוא העובדה שהוא מחפש לעמוד בראש מפלגה שבה הוא כלל לא היה חבר, ושבה התנגח לאורך 40 שנות הקריירה הפוליטית שלו.
בשל כך, הוא לא זוכה לסיוע של מוסדות המפלגה הדמוקרטית ושל הוועידה שלה, שעזרו לקלינטון לגייס תרומות בסך 37 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2015, לעומת 33 מיליון דולר שקיבץ סנדרס. על אף שהגברת הראשונה לשעבר עברה בקלות את יעד התרומות שאנשיה הציבו לה בשנה החולפת - מאה מיליון דולר, היא עשתה זאת בזכות תרומות גדולות מצד אנשי עסקים עשירים, שאותם סייע לה להשיג בעלה והנשיא לשעבר ביל קלינטון.
הסנאטור מוורמונט עובד בדיוק בצורה ההפוכה. למעשה, כל חזותו, דרך התמודדותו ומשנתו, הפוכים למה שמקובל לצפות מאדם הרץ לנשיאות ארצות הברית.
קלינטון וסנדרס התווכחו מי מהם יותר שמאלני ודתי
למרות גילו, סנדרס פעיל מאוד ברשתות החברתיות שדרכן הוא מפעיל מערכת גיוס כספים יעילה, שאוספת סכומי כסף קטנים מאנשים רבים, כך שהוא אינו חייב דין וחשבון לבעלי הון. אנשי הקמפיין שלו סיפרו כי הוא קיבל 2.5 מיליון דולר תרומות ממיליון אנשים שונים בשנה החולפת, שבה הדף את רואי השחורות שסברו כי לא יצליח להשיג את הממון הדרוש כדי להתחרות על ראשות המפלגה הדמוקרטית. הביצוע המרשים באיווה, כך נראה, כבר נותן את אותותיו סנדרס כבר אסף שלושה מיליון דולר ביום שלמחרת בלבד.
סנדרס נולד בברוקלין, ניו יורק, להורים יהודים. אביו אלי, שמשפחתו נמחתה בשואה, עבד כסוכן מכירות קשה יום, אמו דורותי הלכה לעולמה כשסנדרס היה בן 19. בעבר סיפר כי ילדותו הצנועה בדירה קטנה גיבשה את אמונתו בצורך בשוויון כלכלי כבר בגיל צעיר. סנדרס, שהתנדב כמה חודשים בקיבוץ בישראל, למד באוניברסיטת שיקגו ובשנות ה-60 וה-70 - תקופת מלחמת וייטנאם - הוא היה פעיל חברתי ואנטי-מלחמתי, שהשתתף בין היתר במצעד על וושינגטון הבירה ב-1963, שבו מחו מאות אלפי בני אדם נגד האפליה של האוכלוסייה השחורה. בזמן המלחמה השנויה במחלוקת הצהיר על עצמו הסנאטור סרבן מצפון, חרף העובדה שהיה כבר מבוגר מדי כדי להתגייס כשבקשתו נדחתה. פרט זה גרם ללא מעט אנשים לתהות כיצד אדם כמותו יוכל להיות המפקד העליון של הצבא אם אכן יתמנה לנשיא הבא של ארצות הברית.
הוא החל את דרכו הפוליטית ב-1971, כשהתמודד לסנאט מטעם "איחוד החירות", מפלגה שהתנגדה נחרצות למלחמה והייתה בעלת שורשים סוציאליסטיים. סנדרס הפסיד בבחירות ובכמה ניסיונות נוספים להתמנות למושל המדינה הקטנה שבניו אינגלנד. הצלחתו הראשונה הגיעה לאחר שנבחר לראש עיריית ברלינגטון שבוורמונט ב-1980, כשגבר על ראש העיר הוותיק בזכות עשרה קולות שהפרידו בין השניים. הוא נכנס לראשונה לבית הנבחרים ב-1990, והיה למועמד העצמאי הראשון לעשות זאת אחרי 40 שנה. סנדרס כיהן בתפקיד עד שהצליח לזכות במושב לסנאט ב-2007, בתום קמפיין שבמהלכו הביע בו תמיכה הסנאטור הצעיר ברק אובמה.
כפי שהוא עושה בסדרת העימותים הדמוקרטיים שהתנהלו בשנה האחרונה, מיומו הראשון בגבעת הקפיטול תקף סנדרס הן את הדמוקרטים והן הרפובליקנים על כך שהם משמשים בובות של התורמים הגדולים ושל התעשיות החזקות. זאת המחלוקות העיקרית שלו עם קלינטון הדרך שבה יש לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים בארצות הברית.
בסיסמאות שמזכירות את המצע שחרתו על דגלן תנועות פוליטיות מהמאה שעברה, הסנאטור הבטיח לרסק את הבנקים הגדולים ואת וול סטריט אם רק תינתן לו ההזדמנות לאייש את החדר הסגלגל. למרות חזות הפרופסור הרדיקלי, חרף 74 שנותיו, ותוך כדי דחיקת השיח על מוצאו הדתי, סנדרס השכיל למצב את עצמו כאלטרנטיבה רעיונית לקלינטון, שמייצגת בעיניו את הממסד הוושינגטוני וכוח העשירים.
ב-2010 נאם סנדרס במשך שמונה שעות וחצי בניסיון לחסום את הארכת מדיניות המס שהונהגה עוד בתקופתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש, שלדבריו היטיבה עם העשירים והחמירה את פערי ההכנסות במדינה. הוא התמנה ליו"ר ועדת הווטרנים של הצבא בסנאט, וסייע ללוחמים לשעבר להשיג תקציבים. סנדרס תומך ברפורמת בריאות מקיפה יותר מזו שקידם אובמה, והבהיר כי יצטרך להטיל מסים חדשים כדי לממן את עלותה הגבוהה, על אף שקלינטון טוענת כי מדובר בהצעות לא-ריאליות.
הוא הזכיר את מדיניות הרווחה של ארצות סקנדינביה בתור המודל שהיה רוצה להנחיל בארצות הברית, דווקא בימים שבהם הן נאבקות בזרם המהגרים ומצמצמות מענקים. בעבר דברים מעין אלה על ידי מועמדים לנשיאות היו נחשבים לכפירה ברוח האמריקנית, אך נראה כי בארצות הברית הנוכחית יש אוזן קשבת לרעיונות אלו.
עקב האכילס של סנדרס בוויכוח העיקש בינו לבין קלינטון על מי מהם יותר פרוגרסיבי, הוא הרקורד שלו בתחום ההגבלות על כלי הנשק. הסנאטור הצביע בעבר בעד חוק פדרלי שמגן על יצרניות נשק מפני תביעות של קורבנות ירי והוא סופג על כך ביקורת קשה מצד שרת החוץ לשעבר, שהתייצבה לצדו של הנשיא שמקדם לאחרונה חקיקה תקדימית בנושא, חרף התנגדות הרפובליקנים השולטים בקונגרס ואיגוד הרובאים הלאומי.
מעמד המיליארדרים בלחץ
בימים שבהם ארצות הברית עדיין זוכרת את ימי המיתון הקשים של 2008, סנדרס מצא קרקע פורייה בקרב צעירים דמוקרטים רבים, שסולדים עמוקות מהכוח הרב שיש לבעלי ההון בפוליטיקה האמריקנית. ההבנה שהסאנטור הוא יותר מקוריוז כבר מלחיצה את "מעמד המיליארדרים" שאותו סנדרס מבקש למחוק. לויד בלנקפיין, מנכ"ל בנק גולדמן-זקס, הזהיר כי הפופולריות הגוברת של סנדרס "עלולה להיות רגע מסוכן". רק בחודש שעבר ציין הסנאטור את בלנקפיין כאחד מאותם תאבי בצע שנגד השפעתם הוא יוצא. המנכ"ל שקרס בזמן המשבר הכלכלי אמנם לא הכריז כי הוא תומך בקלינטון כמועמדת לנשיאות, אך הבנק שלו תרם לשרת החוץ לשעבר כספים רבים, כמו גם לארגוני הצדקה שמנהל ביל קלינטון.
בחינת המספרים מליל הבחירות הארוך באיווה רק מדגישה את הגל שעליו נישא סנדרס בין המצביעים בגיל 17 עד 29, 84% בחרו בו, לעומת 14% שהאמינו בקלינטון. גם בחתך הגילאים הבא המגמה ברורה מקרב בני הגיל 44-30, 58% הצביעו בעד הסנאטור היהודי ורק 37% תמכו בשרת החוץ לשעבר. בהמשך המספרים התיישרו לטובתה של קלינטון, אולם ברור לאן הרוח במפלגה הדמוקרטית נושבת: שמאלה, חזק. הדור החדש כבר אינו מפחד לקרוא תיגר על הערכים הקפיטליסטיים הישנים של ארצות הברית, שבעבר גם היו מנת חלקו של המיינסטרים הדמוקרטי.
את יהדותו סנדרס לא נוטה להזכיר פעמים רבות, אך ביחס לישראל התבטא לא פעם, גם אם נאלץ להשיב תשובות שלא היו נעימות לאוזן של הקהילה היהודית בארצות הברית. בקיץ שעבר, בזמן מבצע "צוק איתן", הוא לא חתם על הודעת התמיכה של מרבית חברי הסנאט על זכותה של ישראל להגן על עצמה. הוא טען שצה"ל השתמש בכוח מוגזם כשפגע במתקני או"ם ברצועת עזה, אך מנגד גם תקף גם את ירי הרקטות של חמאס מתוך אזורים מאוכלסים.
"ביקרתי בישראל מספר פעמים, אבל אני אמריקאי, נקודה", התייחס בעבר לסוגיית זיקתו לישראל. כשנשאל על ידי כתב Vox.com האם הוא ציוני, השיב סנסדרס: "ציוני? מה זה אומר? מה ההגדרה המדויקת של המילה הזאת? האם אני חושב שלישראל יש זכות להתקיים? כן, אני חושב כך. האם אני מאמין שארצות הברית צריכה להיות מתווך הוגן בין ישראל לפלסטינים? כן, בטח. יש הרבה אזורים אלימים בעולם והמזרח התיכון הוא אחד מהם, וארצות הברית חייבת לעבוד במשותף עם מדינות אחרות ולהילחם למען ביטחון ישראל וקיומה, אך במקביל גם להיאבק למען מדינה פלסטינית".
לקראת הבחירות בניו המפשיר שוב נדרש סנדרס לסוגיית יהדותו, ואמר: "יש לי עקרונות מנחים בחיים, וכשאדם חש כאב זה משפיע עליי. התפיסה הרוחנית שלי היא שכולנו בזה יחד, כשילדים רעבים וזקנים ישנים ברחובות, זה משפיע עליי, זאת האמונה הרוחנית שלי".
בימים הספורים שנותרו עד לפריימריז במדינת הגרניט, שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, סנדרס חושב כבר על המשך הדרך. הניצחון נראה מובטח, נוכח שכנותה למדינת הבית שלו ורמונט. הסקרים מעניקים לו יתרון של כמעט 20% על קלינטון, שתוכל לספוג הפסד שם לאור זכייתה באיווה. הפער הכלל-ארצי ביניהם עדיין גדול, חרף התחזקותו של הסנאטור בזכות ביצועיו ביום שני, וכעת הוא עומד על 15% לטובתה של מי שחולמת להיות הנשיאה הראשונה של ארצות הברית. עם זאת, אם יצליח להנחיל לקלינטון תבוסה מוחצת בניו המפשיר וינצל את המומנטום לטובתו, אפשר שגם הפריימריז הבאים בקרוליינה הדרומית ואסיפת הבחירות בנבדה יהיו צמודים יותר ויבשרו על "המהפך הפוליטי" שלו מטיף באדיקות סנדרס.