בשנת 2015, נסגרו במדינת ישראל כ-42 אלף עסקים קטנים ובינוניים. מדובר בנתון מדאיג של עלייה יחסית לשנים קודמות. ב-2010 למשל כ-37 אלף עסקים בסדר גודל הזה נסגרו. מדובר בחוסר יציבות מדאיג, לאור העובדה כי העסקים הקטנים והבינוניים, שמייצרים כ-45% מהתמ"ג, הם חלק חשוב ומרכזי בכלכלה הישראלית.
סיבה מרכזית לכך היא שהחלק החשוב של עקרונות הניהול: לקיחת אחריות, ניהול פיננסי נכון, הצגת דוגמא אישית, הענקת השראה, בניית ביטחון עצמי לעובדים, הקרנת אופטימיות ואנרגיה חיובית, כל אלו נשכחים לעיתים על ידי כותבי המאמרים, הפרשנים ומארגני חלק מהכנסים למיניהם של העסקים הקטנים והבינוניים.
ברבים מהם, מקוננים המשתתפים על הקשיים שמערימים המדינה ומוסדותיה השונים בדרכם של העסקים להצלחה ומצביעים בקלילות על הסיבות לקשיים.
עולם העסקים הוא מקום קשוח
אז מה בעצם לא עובד בחלק גדול מהעסקים הקטנים?
מנהל מצוין, זה אחד שיודע שהוא זה שצריך לקחת אחריות ולא להפנות אצבע מאשימה אל המצב, אל המדינה ואל הביורוקרטיה.
עולם העסקים הוא מקום קשוח ונטול רחמים. לא כל אחד בנוי למתחים וליכולות הנדרשים מבעל עסק, רבים מהמנהלים עצמם לא מודעים לכך ויותר גרוע, לא מודעים למעשיהם ולחולשותיהם. שום שינוי שהממשלה תעשה באופן בו היא משלמת לעסקים קטנים ובינוניים כמו "שוטף פלוס 30" עליו התבשרנו זה עתה, לא ישפר את הכישורים של בעלי העסקים ויגרום להם להצליח.
אופה מוכשר ככל שיהיה, שמחליט לצאת לדרך עצמאית ולפתוח מאפייה, אינו יכול עוד להסתפק בכישרון האפייה שלו כבסיס להצלחה עסקית. כבעל עסק הוא צריך לדעת מלבד לאפות, גם לשווק, למכור, לטפח עובדים וגם לנהל את הכספים. עליו להיות יצירתי, שאפתן ועוד שלל מיומנויות שקצרה היריעה מלמנותם. מעל הכל על מנהל להיות אמיץ ובעל עצבי ברזל.
כשהחלטתי להיות איש עסקים, שמחתי אמנם שאני מקבל עצמאות, אני קונה חירות וחופש רב בחיי, אבל מביא יחד עם זאת, מחויבויות והרבה מאד מטלות, חלקן לא פשוטות לביצוע. היה לי ברור שאני מוכן לקחת על עצמי את האתגרים והחובות. אני יודע ומבין שאם אלמד, אטפח את עצמי ואת העובדים שלי, אשפר את הכישורים הפיננסים ומיומנויות הניהול שלי, יש סיכוי טוב שאוביל את העסק שלי להצלחה.
ומה יהיה אם אכשל?
אבין שאני טעיתי בבחירת העובדים, שאני טעיתי בבחירת התחום, שאני לא ידעתי להתחרות בקולגות שמולי, שאני לא הייתי אטרקטיבי מספיק ללקוחות שלי,שאני אולי התעסקתי יותר מידי בתככים,שאני לא ידעתי לאזן בין כיבוי שריפות מידי, לתכנון עתידי, שאני לא מילאתי את תפקידי כנדרש. אני אחראי ולא אף אחד אחר. ואני גם אוכל להחליט לנסות מחדש ולהצליח יותר בניסיון הבא.
והמדינה?
היא תמשיך להיות המדינה שלי שאני רוצה לחזק ולתרום לה ואין ספק שגם צריך לשפר בה דברים רבים, אבל גם הדברים האלו תלויים בי ובכם. כי המדינה זה אנחנו, המדינה זה אני ולא אף אחד אחר.
כנס לחיזוק העסקים הקטנים בישראל, יתקיים ב-22.2 במוזיאון ארץ ישראל בת"א.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן.
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.