המשימה האחרונה של צייד הנאצים האמריקני

ממשלת ארצות הברית סבורה כי יקיב פליז' היה שומר במחנה ריכוז נאצי, אולם הגבר בן ה-92 מבלה את שנותיו האחרונות מחוץ לבית הסוהר, אלא במתחם דירות ברובע מהגרים בעיר ניו יורק. חייו של פליז' שם מסמלים את סופה של תקופה – הוא נותר התיק הפתוח היחיד במחלקת זכויות האדם ותביעות מיוחדות במשרד המשפטים האמריקני.

על אף שבמשך עשור ניסה המשרד לגרש אותו מארצות הברית, פליז', ששירת במחנה הריכוז טרווניקי בפולין, צפוי למות בשלווה בביתו. שופט פדרלי הורה על גירושו עוד בשנת 2004, אך אף לא אחת משלוש המדינות האירופיות שאליהן הוא יכול היה להישלח הסכימה לקבלו. במהלך הדיונים בבית המשפט, הוא הכחיש את הטענות נגדו וטען כי הוא וצעירים נוספים מעיירת הולדתו הוכרחו לעבוד עבור הגרמנים.

אלי רוזנבאום הקדיש את הקריירה שלו כדי לרדוף אחרי אנשים כמו פליז'. הוא היה מתמחה כשהצטרף למשרד לחקירות מיוחדות ב-1979, זמן קצר אחרי שהוקם. כיום, כשהוא מנהל את מחלקת "המדיניות והאסטרטגיה לאכיפת זכויות האדם" במשרד המשפטים, הוא ידוע כצייד הנאצים המפורסם ביותר שלה. הוא סייע למשרד ב-137 תיקים שונים, ש-107 מהם הסתיימו בהצלחה עם ביטול אזרחותם או גירושם של נאצים מורשעים. אחד מהם היו ג'ון דמיאניוק, שגורש מארצות הברית והורשע בגרמניה בסיוע לרצח של 29 אלף יהודים במחנה הריכוז סוביבור.

עתה נאלץ רוזנבאום לנהל מרוץ נגד הזמן כדי להעמיד לדין את אחרוני הפושעים הנאצים. ואולם, הוא סבור כי המרדף אחרי אחרוני הנאצים הוא המעט שאפשר לעשות לזכרם של קורבנות השואה. במקרה של פליז', הוא הסביר: "מה שהוא עשה מנע מאנשים אחרים להתבגר. הוא שירת במחנה האימונים טרווניקי של האס.אס – בית ספר לרצח המוני – והתאמן על יהודים חיים במחנה העבודה היהודי הסמוך. כמו כן, לבסוף, כל אחד שהוחזק שם נטבח".

פיטר בלק, היסטוריון בכיר במוזיאון לזכר השואה בארצות הברית, עבד לצדו של רוזנבאום במשרד המשפטים וסיפק לו מסמכים ועדויות היסטוריים. "עבור אלי, זה הפך למשימה", אמר. לדבריו, היחידה שבה עבד רוזנבאום עשתה עבודה ראויה לציון לשבח בשל הקשיים שעברה לאורך השנים. זאת מאחר שבתקופת המלחמה הקרה, בתי המשפט האמריקניים לא בטחו בראיות שהגיעו מברית המועצות. סוכנויות המודיעין אף התריעו כי חלק מהממצאים שנאספו מהסובייטים נועדו לפגוע בקהילות של גולים שנמלטו מהמדינות הבלטיות ומאוקראינה.

הבעיה הגדולה ביותר עבור עורכי דין וחוקרים שעובדים על מקרים דומים היא שגם לאחר שאספו ראיות על כך שמישהו היה מעורב בפשעים שבוצעו במהלך מלחמת העולם השנייה, החוק המחמיר ביותר בנושא הוא גירושם מארצות הברית. לשפוט אותם על פשעים נגד האנושות הוא מהלך שניתן לעשות רק במדינות אחרות.