פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: אסור לקחת בעלות על מקצוע האזרחות

      אזכור מקורות יהודיים לא פוגע בדמוקרטיה ודיון על מיעוטים לא פוגע ביהדותה של המדינה רק מציב מראה של המציאות המורכבת. חבל שישנם אנשים המוצאים זאת כבעיה בשילוב המקורות בספר

      שר החינוך נפתלי הציג תכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתה - SU משה שטיינמץ (מערכת וואלה! NEWS)
      שר החינוך נפתלי בנט (צילום: מערכת וואלה! NEWS)

      השבוע קיבלתי הזמנה להיות שותף בהתארגנות של "הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך" כשהמטרה בטווח הקצר היא לגבש את הכוח הדמוקרטי מימין ומשמאל, בכדי לתבוע משר החינוך להחזיר את האיזון להוראת האזרחות.

      כמי שמכיר היטב את מערכת החינוך בישראל, לימוד האזרחות הם מהחשובים ביותר בתחום החינוכי-חברתי. רוב רובם של המקצועות עוסקים בידע ורק מקצועות מעטים עוסקים בדמותה של החברה במדינת ישראל. תחום האזרחות במדינת ישראל הוא המוביל שבהם.

      הציונות קמה כדי לתת תשובה למצוקת היהודים בכל העולם, ובעיקר באירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, שם ראו צורך במדינה כמקלט ליהודים באשר הם. מעולם לא התקיים תהליך שנועד לגבש עמדות על דמותה ותרבותה של המדינה ובמהלך כמה עשורים לאחר מכן כולנו היינו עסוקים בהקמה פיזית ובמלחמות מול האויבים מבחוץ. הגיע הזמן שנעמיד את שאלת דמותה של המדינה בראש סולם העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל. לא נוכל להמשיך להתעלם וחייבים לעבור תהליך.

      אזכור מקורות יהודיים לא פוגע בדמוקרטיה

      כבר שנים שמערכת החינוך אינה מצליחה להוציא ספר במקצוע האזרחות, עובדה זו מדאיגה יותר מכל תרעומת על פיסקה זו או אחרת בתוך הספר עצמו. עוד בתקופת ד"ר צבי צמרת כיו"ר המזכירות הפדגוגית היה ברור שהספר הישן אינו עונה לצרכים של מדינת ישראל בשנות ה-2000.

      מקצוע האזרחות הוא חלק מתהליך שבו לומדים התלמידים לקיים שיח בונה שבו הצדדים השונים נלקחים בחשבון. מדינה שבה יש קבוצות מיעוטים או חלוקה לשבטים כדברי הנשיא, חובה עליה לתת ביטוי ראוי למגוון. הגענו למצב שכל צד רואה רק שחור לבן. הוא הצודק, והצד השני מסוכן לדרכי המדינה המתפתחת. מדינת ישראל, בהגדרה, היא חיבור ושילוב בין דמוקרטיה ויהדות. כל עוד כל צד ינסה לקחת בעלות על המקצוע וינהל סביב העניין במונחים של ''הם ואנחנו'' ובמונחים של ''הרעים והטובים'', אזי לא יגיעו לשום הסכמות ואילו המקצוע הופך לסלע המחלוקת במקום כלי לפתרונה.

      מקצוע האזרחות לא אמור לפתור את שאלות היסוד שמעמידים ערכים שונים והשקפות עולם זה מול זה, תהליך למידת המקצוע צריך להיות תבנית שנותנת כלים ומסגרת כאשר לתוכה כל תלמיד (ואחרי זה מבוגרים) יכולים לבחון את אותן שאלות ודילמות, שכנראה ימשיכו ללוות אותנו בהמשך בניית המפעל שנקרא מדינה יהודית ודמוקרטית.

      אנשי המקצוע של משרד החינוך, המפמ"רית יעל גוראון ואנשי וועדת המקצוע בראשות ד"ר אסף מלאך (ולפניו פרופ' אשר כהן) הם אנשים המבינים את המורכבות ועמלים ליצור את האיזון הרצוי. הצוות פיתח בעמל רב ספר שנותן ביטוי למגוון הקולות מתוך הבנה שעליהם להעלות את המורכבות לסדר היום של התלמידים. אזכור מקורות יהודיים לא פוגע בדמוקרטיה ודיון על מיעוטים לא פוגע ביהדותה של המדינה רק מציב בפני כולנו מראה של המציאות המורכבת. חבל שישנם אנשים המוצאים זאת כבעיה בשילוב המקורות בספר.

      שער הספר "להיות אזרחים בישראל" (צילום מסך)
      לא אמור לפתור את שאלות היסוד שמעמידים ערכים שונים והשקפות עולם זה מול זה (צילום מסך)

      ב-20 השנים האחרונות פורחים בישראל בתי מדרש ישראליים הפתוחים למגוון קהלים ובעיקרם גם הקהל החילוני, המסר הוא שאוצרות המקורות היהודיים אינם צריכים להיות נחלתם הבלעדיים של בני המגזר הדתי אלא רלוונטיים לכל יהודי באשר הוא. הספר החדש מיישם גם הוא גישה זו.

      אזרחות הוא לא מקצוע של ידע בלבד. הוא דיון בערכי היסוד של מדינת ישראל. לא הם ואנחנו, אלא מקצוע של גם הם וגם אנחנו. כל עוד ישחקו את המשחק של הם ואנחנו לא נגיע לקו ההתחלה בהתמודדות בשאלות היסוד של קיומנו כחברה יהודית דמוקרטית ולא נצליח להקים חברה מתוקנת, סכנת ההתפוררות היא מבפנים. אני קורא להקים קואליציה, יחד עם משרד החינוך, שתקיים שיח מתמשך בין הגוונים השונים המרכיבים את הפסיפס הייחודי של מדינת ישראל.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.