מונדיאל חולות - סטודנטים ומבקשי מקלט נפגשו למשחק כדורגל

פעם בארבע שנים מתקיים אירוע הכדורגל הגדול בעולם, המונדיאל. עשרות מיליוני אנשים מרחבי הגלובוס מתאחדים ל'זמן כדורגל בני"ל', ומוכיחים פעם אחר פעם כי באמצעות המשחק הזה אפשר לייצר חיבורים בין אנשים - ללא קשר למוצאם. את החיבור הזה ביקשו ליצור גם כאן בישראל, ב'מונדיאל חולות'. האירוע נערך בבאר שבע, ביוזמת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ושוהים ממתקן חולות במטרה לאפשר לכדורגל לשמש כעוגן ,מפגש ושיח בין תרבויות.
המחלקה ללימודי אפריקה נתנה חסות לאירוע במסגרת קורס 'אפריקה ואקטביזם', ונראה כי מדובר ביוזמה אקדמית שמעניקה נקודות זכות ערכיות רבות לסטודנטים. נועה לוי, סטודנטית במחלקה, מספרת על מראה עיניים שובר מחיצות תרבויות, שהתגלה במהלך האירוע. "יש ערך אדיר מבחינת הסטודנטים שבאו לצפות, מבחינת האנשים שעברו פה ליד הרכבת וראו משחק משותף בין סטודנטים ומבקשי מקלט. ערך מוסף מדהים עבור מבקשי מקלט שיודעים שאנחנו מתעניינים בהם ורוצים בטובתם, ולא רק מנסים לסגור אותם בכלא ומחנות שהייה".

נקודות החיבור בין השחקנים שטופי האדרנלין התגלו באופן מידי. פליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, מסתננים, לא משנה איך קוראים להם – מדובר הרי באנשים שנמצאים רחוק מהבית שלהם ושוהים במתקן כליאה בארץ זרה. לצד הביקורת על התנהלות המדינה בעניינם, כדורגל הוא עדיין מיצג חברתי מלבב שבכוחו לאחד אנשים - מהר יותר, ונכון יותר מאשר פוליטיקה. עדיל נמירה, שוהה במתקן חולות קורא לכל הישראלים 'אחים', למרות הסבל היום יומי הכרוך במאסרו. "יש כאלו שאומרים עלינו - אתם גנבים, לא טובים, מסוכנים.. אבל אני לא לוקח את הדברים ללב. אני שומע, אבל נכנס מפה ויוצא משם - זה לא מעניין אותי גם".
"אני רואה את כל הישראלים כאחים שלי - כולנו ביחד", אומר עדיל. "אני 9 חודשים ב'חולות', אף פעם לא הרגשתי שאני מבסוט - רק היום. אני באתי משם, אתם עשיתם טוב, לקחתם אותנו לפה והנה באנו. אנחנו כולנו ביחד ועכשיו אנחנו נהנים ושיחקנו כדורגל. עוד כמה שעות אני חוזר לחולות והיום כשאני אחזור אני אהיה מבסוט לכמעט עוד חודש קדימה".