דעה: סטארטאפ ניישן ויוצאי אתיופיה

רק חינוך יכול לגשר על פני פערים סוציו אקונומיים ולאפשר שוויון הזדמנויות. לילדים הגדלים בישראל הזכות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם ללא הבדלי דת, גזע, מגדר ומעמד סוציו כלכלי

פרופ' יעקב קופ
(צילום: דניאל אליאור)

חינוך עשוי לזרז היווצרות של מכנה משותף חברתי ותרבותי. אתוס של קיבוץ גלויות הישראלי קיים לכאורה בארצות הגירה מובהקות כארצות-הברית ואוסטרליה, ובהן מערכת החינוך היא אמצעי מרכזי למימושו של האתוס הזה. בישראל, מקבצת הגלויות, מקומה של מערכת החינוך ביצירת ההומוגניות החברתי בחברה הישראלית שזור גם בבניית הזהות הלאומית. ההבדל הגדול בין ארצות אלה וישראל הוא בכך שבעוד שהארצות האמורות קולטות גלים גדולים של מהגרים - בישראל גלי העולים וצאצאיהם הם המהווים אותה.

העלייה מאתיופיה מייצגת את שיאם של אתגרים על דרך גיבוש ההומוגניות החברתית. המסורות היהודיות הייחודיות של העדה ושלל אמירות הנובעות מבורות ופחד מפני הזר והשונה, בין היתר בצבע עורם, מציבים בפני קברניטי החברה בישראל קשיי אינטגרציה שרק באמצעות חינוך ניתן יהיה לגשר על פניהם. חינוך אמור לאפשר למידה אמצעית ובלתי אמצעית על העדה, ולהקנות ידע שיאפשר גישור על פערי הידע. כשם שמצפים מבני העדה ללמוד את ההיסטוריה של ישראל על מנת להרגיש חלק ממנה ולהיטמע בה, על החברה הישראלית ללמוד על העדה על מנת להכיל אותה ולתת לבני העדה תחושת שייכות.

טוב לדעת (מקודם)

לחצן העזרה הראשונה שמלווה בכל מקום וזמן - ומציל חיים

לכתבה המלאה

לא כך נהגה החברה הישראלית. מבצע שלמה להעלאת שארית הפליטה התרחש ב-1991 אלא שמאז העלייה כמעט ונשכחה. בעוד תהליכי קליטה של עלייה נמשכים לרוב דור, ואת הצלחת האינטגרציה ניתן למדוד בעיקר בהיקלטות הדור השני, כיום כבר ברור שתהליכים אלה נכשלו. כהמחשה ניתן למנות את הפגנות העדה האתיופית ב-2014, את המעמד הסוציו-כלכלי של בני העדה, ואת ייצוגם היחסי במוסדות השלטון, הציבור הכללי כולל הצבא. במקביל, כשבוחנים את תכני מערכת החינוך, מועדי ישראל ואת סמלי וטקסי המדינה, למעט חג הסיגד (שהוכר כחג רשמי ב-2008, 17 שנים אחרי מבצע שלמה), מקומה של תרבות העדה האתיופית נפקד. דבר המייצר ניכור והרחקה של העדה מהחברה הישראלית.

עם זאת, בסטארט-אפ ניישן שהיא ישראל, גם מערכת החינוך מגלה פינות רבות המאפיינות חברות הזנק. מערכת החינוך עשויה להוליד פתרונות יצירתיים להתגברות על המכשולים ולעמידה באתגרים החברתיים. אין זה מפליא לגלות יזמות במערכת החינוך – שהרי הסטארט-אפ ניישן הוא התוצר של מערכת החינוך הישראלית. רק חינוך יכול לגשר על פני פערים סוציו אקונומיים ולאפשר שוויון הזדמנויות. לילדים הגדלים בישראל הזכות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם ללא הבדלי דת, גזע, מגדר ומעמד סוציו כלכלי.

חג הסיגד (צילום: דניאל אליאור)

דוגמה ליזמות כזאת היא המורה ברכה חממי, מאולפנת בני עקיבא במירון, שזכתה ב"פרס רקנאטי-קופ-צ'ייס-רש"י למורה היזם". הגברת חממי פיתחה מגמת לימוד מוגברת בהיסטוריה, מגמה המתמקדת בתולדות אתיופיה כמדינה, ביהדות אתיופיה וההיסטוריה שלה, השפעת הסביבה על העדה, המסורות שהתפתחו והשינויים שחלו בעדה עם עלייתה ארצה. כתיבת מגמת הלימוד נולדה לא רק מתוך עניין, אלא בדיוק מהצורך שדובר בו. האולפנה קלטה מאז 2008 כיתות של עולות חדשות מאתיופיה שהיו רחוקות מאוד מהיהדות מצד אחד ומנותקות לגמרי מהתרבות הכללית. בעקבות הפעלת מגמת הלימוד חלה ירידה בתחושת הניכור של עולות אלה מהחברה הישראלית, שיפור ברמת ההשתלבות שלהן ובתחושת הישראליות.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully