דעה: אבישי בן חיים לא מבין את המגזר החרדי

שלום אבישי בן חיים

נפגשנו אולי פעמיים. תמיד יצרת רושם של ''מבין'' בציבור החרדי ובניואנסים. החזקת עצמך קרוב קרוב ל''מרנים'' האחרונים לשיטתך, והיה נראה שאתה באמת שוחה בחומר ומכיר מקרוב את המסוקרים.

התבדיתי. מסתבר שיוצרי ''שטיסל'' מכירים אותנו טוב יותר. (גם שם יש אי אלו טעויות אבל בעיקרון הוא די קולע). וזה מתסכל. אדם קרוב לציבור החרדי שנים כה רבות וכשמגיע הרגע הגדול, אתה נוכח כמה הוא רדוד ושטחי.

נתחיל מהתיאוריה אותה קראתי כדברי הסבר שלך לסדרה עם השם היומרני ''החרדים: ההתפרקות''. אז קודם כל, צר לי לומר לך, כי כיובל שנים ויותר לאחר שניבא מרן החזון איש זי"ע אודות העגלה הריקה - הציבור החילוני ממשיך לשאת את העגלה הריקה בהידור. ציפו אותה, שיכללו אותה, צבעו אותה בצבעי הקשת אבל היא ריקה.

אתה כותב על מעמדם של גדולי הדור: "שלטון המרנים - בקריסה, ולא רק בשל פטירתם של שני אחרוני המרנים האולטימטיביים הרב אלישיב והרב עובדיה. מדובר בקריסה של שיטת הממשל החרדית במסגרתה הציבור מחונך לציית למנהיג 'גדול דור' מכוח תורתו בלי לערער על דבריו".

אז ברשותך הבה נעשה מעט סדר, ותחילה סיפור קצר: היה זה בכ"ח תשרי תשמ"ט. מול דלתם של הוריי התגורר אדון כהן החביב. אדון כהן היה בחור ליטאי נחמד. באותו יום הוא התלבט קשות. בבית הכנסת סיפרו שיש כנס גדול ב''בניני האומה''. לראש ישיבת פוניבז', הרב שך יש מה לומר לציבור בעת כזו. די, נמאס מההגמוניה החסידית. ציפור קטנה לוחשת שהולכים להקים סיעה חדשה, מפלגה חדשה. ריבונות חדשה. אבל מה לו לאדון כהן ולכל הסיפור הזה?

"אני בכלל תלמיד של רבי מאיר ח?ד?ש", הוא לוחש לאבא. "למדתי בחברון אצל רבי זיסל. מה לי ולרב שך? הוא רוצה לאחד את כל הליטאים? נו מילא. מה לי ולזה?".

מה שקרה בתשמ"ט, אבישי יקירי, הוא בערך מה שקרה 250 שנה קודם במחוז פודוליה באוקראינה. הגיע מרן רבי ישראל בעל שם טוב זי"ע ויצר תנועה אחת מאחדת ומלכדת. הוא בעצם תפס את הנהגת הכלל ברוחניות וגשמיות. אז הוקמה תנועת החסידות.

חזונו של הבעש"ט נמשך עד היום אבל התגשמותו השתנתה כחצי יובל אחרי חידושו. עם פטירתו של הבעש"ט בחג השבועות תק"ך נוצר השלב השני בתולדות תנועת החסידות: הסממנים נשארו, הדרך נותרה אבל הפכה לנחלת הכלל. לא עוד 20 איש שמתאחדים תחת איש אחד, אלא המונים שמתאחדים תחת אותם 20 איש.

במבט לאחור, האם הבעש"ט שגה? האם לא צלחה דרכו? כלל וכלל לא. זו בדיוק הייתה הדרך. כדי ליצור תנועה המונית ודרך חיים לרבבות, קודם כל יש ליצור אבא לאותם מורי דרך ואחרי שהם למדו את השיטה והדרך - אפשר להנחילה להמונים.

זה מה שעשה, להבדיל, הרב שך. בתשמ"ט הוא הפך בעצם ל''בעל שם טוב הליטאי''. הוא לקח עמו את ראשי הישיבות חברון, מיר, פוניבז' וכו' וכו', ויצר תנועה ליטאית גדולה, מאוחדת ומלוכדת. יחד עמדו על כוחם המשולב מול האליטה החסידית הוותיקה, שריינו את עצמם והגדילו את כוחם הפוליטי עד לשלהי ימיו של הרב שך.

הרב שך האריך ימים אבל היה בחולשתו. זה מה שיצר את המנהיג הבא, מרן הגרי"ש אלישיב. כל הדבר הקשה יביאון אל הרב שך ואל הרב אלישיב שיעתיק את המודל הזה לעת זקנותו אל מרן הגראי"ל שטינמן.

זהו, זה כנראה נגמר. חצי יובל שנים לאחר המצאת הרב שך ונראה שעוברים לשלב ב': החברונ'רס חוזרים לראש ישיבתם, המיר'רס לראש ישיבתם והסלובדק'רס לראשי ישיבתם. כל אחד מהם, שרי העשרות, הפך ברבות השנים למנהיג בפני עצמו שיש לו עשרות, מאות ואלפי תלמידים.

לזה, אבישי, תקרא התפרקות? זו היווצרות.

ובחזרה לחסידות. מתי בדיוק תחל ההתפרקות שלהם? והלא הם לא חסו בצל המרנים שהזכרת? לא הגרי"ש אלישיב הוא מרנם ולא הגר"ע יוסף. שמא חובה עליהם למנות קודם מרן עליהם כדי שיוכלו להתפרק?

אני יכול להבין אותך, אבישי. הבאת אמנם סיפור לעוס, מרואיינים לעוסים (שילוח ותפילינסקי כיכבו כבר בכל ''אמנון לוי'' בשנים האחרונות. מחכים כבר לפרקים הבאים עם שרה אינפלד ודומיה) אבל צבעת את זה מחדש. בדיוק כמו אותה עגלה ריקה. עם מילים בומבסטיות על התפרקות החברה החרדית.

נו מילא. החרדים יהיו כאן הרבה אחריך. העגלה המלאה תוביל גם לשיטת הלמ"ס עוד שנים רבות. שוליים? כן. לכל כביש יש שוליים ולאוטוסטרדה שוליים רחבות. אנחנו מחבקים אותם כמו שמחבקים את אחינו התועים והטועים. אנחנו לא נשנה אתכם. אתם גם לא תשנו אותנו.

כן. אני חרדי מפורק. גאה להיות כזה.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.