דעה: פורנוגרפיה - אשליית האינטימיות

לאחרונה אנו עדים למאמרים המצדדים בחשיפה לפורנוגרפיה, זאת כחלק מתפיסת עולם ליברלית הטוענת כי חסימתה של הפורנוגרפיה פוגעת ב"חברה החופשית" בה אנו חיים. תפיסה זו נתמכת בין השאר במחקרים המצביעים כי חשיפה לפורנוגרפיה אינה פוגעת בבריאות הנפשית של הצופה. נכון יהיה לחלק בין השיח הדתי העוסק בהיבטים הלכתיים או השיח הפמיניסטי- רדיקלי העוסק בניצולן של הנשים ובחיזוקם של עמדות מגדריות מסורתיות לבין השיח העוסק בהשלכות הנפשיות של חשיפה לפורנוגרפיה.

העולם המחקרי בנושא השלכות הנפשיות סביב הפורנוגרפיה במבוכה רבה זה שנים; מחקרים שונים סותרים זה את זה וממצאיהם שונים ומגוונים. עם זאת, ישנה תמימות דעים בין החוקרים על הנזק הנפשי של חשיפת ילדים לפורנוגרפיה, בעיקר סביב אי יכולתם של הילדים להבין ולתפוס נכונה את מה שהם רואים. באשר למתבגרים, חלק נכבד מהחוקרים מצביעים במחקריהם כי חשיפה לפורנוגרפיה משליכה על עמדות אלימות כלפי נשים, דימוי עצמי גופני שלילי, אלימות מינית ועוד. עם זאת, ישנם גם מחקרים על מתבגרים ומבוגרים שטוענים אחרת כי אכן הצופה בפורנוגרפיה מצליח לעשות חלוקה בין העולם הפורנוגרפי הדמיוני ולבין עולם המציאות (תמה אני על כך, בעיקר סביב שאלות של מתבגרים בשנים האחרונות באתרי האינטרנט המשקפים בלבול גדול בין שני עולמות אלו).

פורנוגרפיה כה נוכחת בחברה שבה אנו חיים עד כדי תעשייה משגשגת אשר שוברת שיאים עצמיים לאורך שנים רבות. מחקרים מצביעים על חשיפה מכוונת של כ- 90% מקרב מתבגרים וכ- 25% מהמתבגרות (ניתן לראות עלייה ברורה בשנים האחרונות גם בקרב הבנות). מדוע תופעה זו כה שכיחה, שרק הולכת ומתגברת?

מאז כניסת המרחב הווירטואלי לחיינו, נגלה בפנינו עולם עשיר בתכנים רבים ומופלאים. בד בבד, זמן המסכים הרב הכולל קבוצות ווטסאפ רבות ורשתות חברתיות, העלה באופן ניכר את תחושת הבדידות והניכור בחברה בה אנו חיים. יש הקוראים לתופעה זו "המגיפה השקטה", תחושת בדידות המלווה בדיכאון, ניכור עצמי וחברתי. אנו יצורים חברתיים בעלי צורך בסיסי באינטימיות וכמיהה לקשר אנושי חם ואוהב. עולם הפורנוגרפיה לכאורה נותן מענה לצורך בסיסי זה של אינטימיות, יש שם מיניות, פנטזיות וקשרים מבוססי הנאה. מחקר אורך שהתפרסם בקרב מתבגרים ופורסם ב- Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking העלה כי התנהגות מינית מוגברת באינטרנט כמו גם פורנוגרפיה, הינה תוצר של ניכור בקשרים חברתיים ותחושת בדידות.

רבים אם כך מוצאים בפורנוגרפיה "נחמה" של אינטימיות, מה הבעיה בכך? תשובה לכך אפשר למצוא מעולם תוכן אחר - כמה חשוב לעשות כושר, להתאמן ולעשות ספורט וכמובן לאכול בריא. כחלק מאכילה בריאה, הדיאטנים ואנשי התזונה לימדו אותנו כי עלינו להפחית בסוכרים. סוכר נותן לגוף תחושה מעוררת ומלאת חיים כשבפועל תחושה זו היא רק אשליה מתוקה וזמנית היכולה להרוס את בריאותינו. כמה פעמים מצאתם את עצמכם מבקשים לברוח (תוך כדי פיצוי עצמי) למשהו מתוק ואחר כך התחרטתם על כך? באופן דומה, העולם הפורנוגרפי מייצר תחושה של אינטימיות כשלמעשה זו אשליה, אשליה שיש יגידו שהיא מתוקה, אך היא רק מקום לברוח אליו, מעין סוג של פיצוי המהווה מקום שבו הם מרגישים שהם לא לבד.

חוויה זו רק למרבה האירוניה, לא רק שאין בה מענה לקשר אינטימי אותו הוא מחפש, אלא אף מרחיקה אותו עוד יותר מקשר אנושי חם ואוהב. אשליה זו באה לידי ביטוי גם בכך שאפשר לפגוש "מיניות" מבלי לחוש תחושת כישלון ודחייה, אין אחריות או מחויבות ליצירת קשרים ארוכי טווח, וכמובן להרגיש הנאה ועוררות מבלי לתת לפרטנר המיני "דין וחשבון". יש כאן פנטזיה או משאלה לחיבור וקשר שהיא כמובן אשליה שאינה מחזיקה בעולם המציאות.

הורים ומערכת החינוך צריכים להיות נוכחים גם בנושא זה בחייו של הילד או המתבגר. יש צורך ללמד כיצד לשמור על גוף בריא על ידי הפחתה או חסימתם של אותם "סוכרים לא בריאים" העלולים להיכנס לגופנו. מעבר לכך, יש צורך בלימוד של "אכילה בריאה" שמשמעותה למידה משותפת עם ילדינו כיצד ליצור קשרים אמיתיים, ותפיסת האחר כסובייקט ולא כאובייקט, לא אינטימיות מזויפת ואשלייתית שלא עומד מאחוריה קשר, אלא מיניות בריאה למען חברה בריאה.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.