(בווידאו: צוות וואלה! NEWS מלווה את לוחמי לוט"ר אילת באימוני היחידה)
בחודש אוגוסט 2011 בוצעה התקפה משולבת של כעשרים מחבלים משטח מצרים על כביש 12. כמעט שלושים ק"מ מהעיר אילת. פיקוד דרום הופתע ונאלץ להגיב בשלבים. שבעה חיילים ואזרחים נהרגו ועשרות נפצעו. אחרי ששקע אבק הקרבות לא ידע המודיעין הישראלי לקבוע את זהות המחבלים. פרטים על אודות חלק מהם התבררו אחרי תקופה ארוכה, וזהות האחרים נותרה סוד כמוס עד היום.
בפיקוד דרום נפל האסימון כי בסיני צומח רוע מסוג אחר שדורש שינוי מהותי בתפישת ההגנה. לא רק על העיר אילת, אלא גם על הצירים המובילים אליה והמוצבים לאורך הגבול. חלפו שנתיים והאיום קיבל שם: אנצאר בית אל מקדס, ארגון ג'יאהד עולמי שהתפתח בסיני בחסות השבטים הבדואים שאכלו במשך עשרות שנים מרור מראשי המשטר בקהיר.
הצבא המצרי יצא למבצעים מוגבלים שעשו יותר רעש בתקשורת מאשר בשטח, ביניהם מבצע "נשר הזהב". ארגון הטרור הקיצוני נע בסיני ממקום למקום כמו כספית, תוך כדי שהוא יוצא למבצעים קטלניים במיוחד נגד מוצבים ושיירות של הצבא המצרי. בשנה האחרונה החליט הארגון להישבע אמונים לארגון דעאש תמורת כסף רב. נשיא מצרים עבד אל פתח א- סיסי הבין כי אם הוא לא יחסל את הבעיה בסיני הוא עשוי לפגוש אותה בלב קהיר, והורה לשלב מטוסי קרב ולהגביר את קצב התקיפות.
מול אותם לוחמי דעאש המאומנים והנועזים שמכים מדי שבוע בצבא המצרי בהתקפות מתוכננות מאוד, ניצבת יחידת הלוחמה בטרור של העיר אילת (לוט"ר אילת) בפיקודו סא"ל ת'. לוחמיה לא אחראים לבדם על מלאכת ההגנה בעוצבת אדום, אך הם בהחלט חוד החנית. כך גם היה בשלבים הראשונים של הפיגוע בכביש 12. לשם כך נבנתה היחידה: בגלל המיקום הגיאוגרפי של העיר והריחוק ממוקדי הכוח של צה"ל, יהיה עליה לתת את המענה הראשוני והמידי לאפשרות של פיגועים ממוקדים על הגבול או במקרה הגרוע בתוך העיר אילת. לא בכדי חלק משוטרי מרחב אילת חמושים בניידות המשטרה ברובים ולא רק באקדחים.
צוות וואלה! NEWS ליווה את היחידה באימוניה המיוחדים שכללו פשיטה על מבנים וחילוץ בני ערובה, ובריאיון מיוחד לקראת סיום תפקידו מסכם סא"ל ת' עשרים שנות שירות בלוט"ר אילת, מתוכן עשר שנים כמפקד היחידה.
האיום של אנצאר בית אל מקדס מדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל ובמצרים כאחד. הדוקטרינה של נשיא מצרים לא משאירה שום מקום לספק שהוא נחוש לעקור את הארגון בסיני מהשורש. בחודשים האחרונים מטילים מטוסי הקרב של חיל האוויר המצרי פצצות במשקל של לפחות חצי טון על כל מטרה חשודה ומרעידים את כל יישובי המועצה האזורית אשכול הקרובים לגבול. הטייסים המצריים כנראה הבינו שרק בעוצמה ובכוח קיצוני במיוחד ניתן יהיה להכריע את אנשי דעאש שפועלים בחסות האוכלוסייה.
הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט חילק השבוע שבחים לצבא המצרי ובנאומו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי אמר, "אם יש מקום במעגל הראשון סביב מדינת ישראל שאני רואה התכנות להבסת דאעש בפרק זמן קצר של שנה זה דווקא במדבר סיני, ששם יש ארגון שמסונף לדאע"ש המונה בין 600 לאלף לוחמים. יש שליטה של הצבא המצרי בשטח ובאוכלוסייה ואני חושב ששם יש סבירות גבוהה יותר להגיע להישגים בפרק זמן קצר".
אנחנו יושבים עם סא"ל ת', מפקד היחידה. ברקע נשמעים במתקן האימונים יריות מכל עבר. בעבר הייתה מוגדרת לוט"ר אילת יחידת התערבות. כזו שתגיע למקום הפיגוע, תאבטח אותו ותקפיא מצב עד שיגיעו יחידות כמו הימ"מ וסיירת מטכ"ל אך ברבות השנים איכות היחידה שמורכבת מחיילים מילואים עלתה באופן דרמטי והיא הפכה ליחידת השתלטות. כזו שמצפים ממנה להשתלט על חוליות מחבלים גם אם הן הצליחו לפרוץ לבית מלון ולהחזיק בני ערובה.
ברקע כבר דעכו היריות. הלוחמים יצאו להפסקה קצרה. מולנו מבנה אפור בן ארבע קומות. בגג ממתינים לוחמים קשורים לחבלים. 'קופים' מכנים אותם. בעוד רגע הם ישתלשלו עם נשקים שלופים לחלון אחד החדרים בקומה השנייה כדי לחלץ בני ערובה. "מפחיד אה? זה עניין של אמונה. אמונה בחבל ובמכשירים. זה לוקח זמן, אבל כשהלוחם מתחבר? השמיים הם הגבול", מסביר אחד המדריכים ופוקד על הצוות: "פעל".
האירוע הדרמטי האחרון בו לקחה היחידה חלק היה בפיגוע בכביש 12. "האירוע משמעותי. לא הייתי אומר שהיווה תפנית, אבל בהחלט גרם לנו להבין ולהפנים שהאיומים סביבנו כמות המחבלים שאליה התכוננו ומול מה אנחנו מתמודדים", סיפר סא"ל ת', ומיהר להבהיר כי תרחיש הטבח בפריז לא נעלם מעיני היחידה, "אנחנו משתדלים ולומדים לא רק מאירועים אצלנו. קח לדוגמה את האירועים האחרונים באירופה. אנחנו משתדלים להיות עם אצבע על הדופק בכל אירוע ואירוע באשר הוא בעולם. להפיק לקחים וליישם את המשמעויות שנובעות מהאירועים האלה. אירועים דומים אכן יכולים להתרחש אצלנו ואכן אנחנו בונים ונערכים ביחידה על מנת להתמודד איתם".
במערכת הביטחון מבינים שמחבלים מארגון דעאש לא בהכרח ירצו להגיע להישג טריטוריאלי כמו כיבוש שטח, אלא לחדור לשטח ישראל ולבצע טבח המוני במוצב או ביישוב ובמקרה הגרוע מכל: בעיר אילת. "דעאש או לא דעאש, אנחנו מכינים את עצמנו להתמודד מול כל איום באשר הוא, ונערכים לטפל בשלל איומים רבים - וביניהם כמובן שדעאש הוא מרכזי", הסביר סא"ל ת' והוסיף, "חלק מהתהליך הוא לנטרל את האיום עוד לפני שהוא בכלל בקרבת העיר. לכן אתה רואה את היחידה ואת צה"ל, כוחות אוגדה 80 בעיקר פועלים הרבה יותר במרחב הפתוח, במרחב הגדר, מתוך מטרה להכיל את האירוע עוד לפני שהוא מגיע לשטח שבו ישנם אזרחים. כמובן, מאחר שאנחנו יחידת לוחמה בטרור לשחרור בני ערובה, מן הסתם אנחנו בונים את עצמנו לתרחיש הגרוע מכל, שלמרות העשייה שלנו ניכשל בה בצורה כזו או אחרת ואז נצטרך להתמודד עם תרחישים כאלה ואחרים".
זה עולה בבירור מהקרבות בסוריה וגם בפריז. מחבלי דעאש נלחמים כשהם מסוממים ובהתאם לכך הם פועלים באופן קיצוני וחסר היגיון, ללא אבחנה, במיוחד כשמדובר באזרחים.
"אני יכול להגיד לך דבר אחר ואני אגיד אותו בזהירות. האויב שבו אנחנו נתקלנו (בפיגוע בכביש 12, א.ב) הוא אויב מאוד רציונלי. הוא מאוד מאומן הוא מאוד נחוש הוא יודע מה הוא עושה. אנחנו מאוד מעריכים ומתכוננים לכך שאנחנו נתמודד עם אויב מוכשר שעבר לא מעט אימונים כדי לבצע את תפקידו. אנחנו דואגים להיות טובים יותר, מאומנים ונחושים יותר. ודרך אגב, גם באירוע של 12 יש סברה שהם אכן השתמשו בסמים. ראינו דבקות במשימה מצד האויב, אבל היית צריך לראות את הצד שלנו. דבקות במשימה ללא סמים. הסם שלנו זו הציונות. זו האידאולוגיה. ואני מזכיר לך אנחנו נלחמים על הבית".
באותו קרב איבדתם חבר קרוב. פסקל אברהמי הצלף האגדי של הימ"מ. מה אתה לוקח מהפיגוע ההוא?
"זה אירוע שנפרש על לא מעט שעות. הלחימה הייתה אינטנסיבית. מה שאני לוקח משם ואתה ראית פה מהאימונים זה את הלוחמים, את הנחישות, את המבט בעיניים, את התעוזה ואת העוצמה של לקחת גוף כזה שנכנס ללחימה. הפקנו משם לקחים מבצעיים. פסקאל? מעבר לכך שהוא היה קולגה הוא גם היה חבר. ימ"מ זו יחידה שמאוד קרובה אלינו. אנחנו משתדלים ללמוד מהם ולעבוד איתם ככל האפשר. לא נעים לאבד חבר. לא נעים לאבד עמית, אבל ברור לנו שזה מחיר שייגבה מאתנו. ודרך אגב, אם לא תהיה ברירה אני מניח שכולנו נהיה מוכנים לשלם את המחיר".
מניתוח הפיגועים בפריז ופיגועים אחרים, המחבלים רוצים להשיג כמה שיותר הרוגים. איך זה משפיע עליכם כיחידת השתלטות?
"אנחנו מזהים מגמה של אירועים מהירים יותר. אם בעבר היית יכול לראות תרגילים שנמשכים שעות על גבי שעות בגלל היבטים של משא מתן, הכנות והיערכות, ברור לנו היום ואחד היתרונות שלנו כיחידה בגלל שהיא יחידה גיאוגרפית (ממוקמת באילת, רחוק ממשאבי מרכזי הכובד של צה"ל, א.ב) הוא שאנחנו חייבים להיכנס ללחימה מהר ככל האפשר, וכשאני אומר מהר ככל האפשר במקרה שלנו אנחנו מדברים על דקות ספורות. אנחנו בונים את היחידה לכך ואני לא רוצה לנקוב במספר דקות, אבל תוך מספר דקות נמוך מאוד היחידה כשירה להיכנס ללחימה".
מה היתרון היחסי של לוט"ר אילת מול האיום שהתפתח בסיני?
"יחידה גיאוגרפית. הכרת השטח ברמה מאוד אינטימית. היכולת שלנו להתגייס ולהיערך ולהיכנס ללחימה בטווחי זמן מאוד קצרים. יחידה שבה הלוחמים עובדים אחד עם השני 15 ו-20 ו-25 שנה. ההכרות האישית של אחד את השני מאפשרים לנו להיכנס ללחימה ולהיות גוף לוחם ואפקטיבי. וראית פה באימון וגם בעבר את הנחישות של הלוחמים, את החתירה למגע. השאיפה שלנו - ואנחנו לא לבד, מסתמכים על עוד כוחות של האוגדה - הוא לאתר את האויב, לטפל בו לפני שהוא הופך להיות גורם משמעותי שמאיים על חיי אזרחים. היום זו ההבנה המרכזית שלנו. ואם יקרה והוא הגיע לריכוז אוכלוסין גם שם נדע לטפל בו. הרעיון הוא שפרק הטיפול יהיה קצר ככל האפשר. ברור לנו היום ששם המשחק הוא מהירות. מהירות וקטלניות".
מי הם הלוחמים שלך? מה מאפיין אותם?
"הלוחמים שלי זה האילתים, בני הקיבוצים, אתה תראה פה ביחידה חקלאים, מושבניקים, עובדי אדמה. אתה תראה פה תופעות שלא תראה ביחידות אחרות. יש פה צוות שלוחם הוא מנכ"ל של מלון גדול באילת ומפקד הצוות עובד אצלו בשגרה כאיש אחזקה. אין להם שום בעיה עם זה כשהם עולים על ירוק ומדים והתפקידים מתחלפים".
עשרים שנה אתה ביחידת לוט"ר אילת. לעזוב את היחידה זה כמו "ביס" בלב?
"בצבא אומרים שכל דבר מתחלק לשלוש, במקרה הזה זה דווקא מתחלק לשניים. כן. יש 'ביס' בלב. המחשבה על מה יקרה אם בעוד שבוע יקרה משהו ואני אראה את החבר'ה שלי רצים, ואני אשאר לשבת בסלון? את האמת, היא משגעת אותי ברמה מסוימת. מצד שני אני מתחיל להרגיש את המשקל יורד מהכתפיים. וזה משקל משמעותי. אני בטוח אתגעגע לעשייה ולהוויה".
טוב. נראה לי שסוף כל סוף הוצאנו ממך התרגשות.
"כן. בהחלט. יהיו פה חבר'ה שיופתעו אבל כן. זה קורה גם לי לפעמים".
(עדכון ראשון: 18:30)
