הדו"ח של הארגון Human Right Watch לגבי פעילותם של עסקים בהתנחלויות לא צפוי להפתיע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות בישראל. כמו רוב העולם המערבי הארגון אינו מקבל את עמדתה של ממשלת ישראל לגבי מעמדם של השטחים כ"שנויים במחלוקת" ומגדיר אותם בפשטות כשטחים כבושים. לכן, בראייתו כל פעילות בשטחים שאינה מיועדת באופן מובהק לטובת תושבי המקום הינה הפרה של זכויות אדם. ממילא מובן גם כי פעילות עסקית של ישראל בשטחים נחשבת כהפרה כזו.
בדו"ח שפרסם, מפרט הארגון את העוולות שנגרמות בשטחים כתוצאה מפעילות עסקית, ומקטלג אותן לארבע קטגוריות: אפליה כנגד האוכלוסייה הפלסטינית, השתלטות על קרקעות, תמיכה בתשתית ההתנחלויות, והפרה של זכויות עובדים. הדבר נובע כמובן ממערכות המשפט הנפרדות החלות על תושבי השטחים: על הישראלים המתגוררים ועובדים בהתנחלויות חלה מערכת המשפט האזרחית הישראלית, בעוד על הפלסטינים המתגוררים שם חלים שלטון צבאי ומערכת המשפט הירדנית. אך טבעי הוא שמצב כזה יגרור עיוותים רבים.
כל העסקים שמעבר לקו הירוק ייפגעו
סביר שרוב רובו של הציבור בישראל והמערכת העסקית בישראל לא יתייחסו לדו"ח החמור, וכי ממשלת ישראל תתייחס אליו בביטול. אך תהיה זו טעות. מכיוון שמדובר בארגון בעל יוקרה (הוא וארגון אמנסטי הבינלאומי נחשבים לארגונים המובילים בעולם בתחום זכויות האדם), מדינות העולם צפויות להתייחס בכובד ראש לדו"ח, ולפעול על-פי המלצותיו להגברת הלחץ על ישראל לחדול מפעילות עסקית בשטחים. ניצנים לכך כבר ראינו במהלך סימון המוצרים המיוצרים בהתנחלויות שהוביל האיחוד האירופי.
למרות שרוב רובם של העסקים בהתנחלויות פועלים מאזורי תעשייה הסמוכים לקו הירוק, שסביר שיישארו בתחומי ישראל בכל הסדר קבע עם הפלסטינים, הדו"ח יגרום לכך שכל העסקים שמעבר לקו הירוק ייפגעו, בלי קשר לעתידם הצפוי תחת הסדר. יתרה מכך, גם עסקים בתחומי הקו הירוק צפויים להיפגע, וזאת כתוצאה מחוסר היכולת או הרצון של הצרכן האירופי והאמריקאי להבחין בין עסקים משני צדי הקו. כך הפגיעה הפוטנציאלית בייצוא הישראלי תהיה משמעותית, ותחול על אזורים שלא צריכים להיות נפגעים. אמנם פחות מאחוז אחד מכלל הייצוא התעשייתי הישראלי מיוצר בהתנחלויות, אולם מיעוט זה מכתים את המוניטין של הרוב.
בראיית העולם המערבי, הצהרותיה של ישראל בדבר תמיכתה בפתרון שתי המדינות הן חלולות כל עוד היא ממשיכה להרחיב ולתמוך בכל ההתנחלויות, בלי קשר לסיכוי שיישארו בידי ישראל לאחר הסדר מדיני. ישראל יכולה לצמצם את הנזק אם תחזיר את הכנות להצהרותיה: אם תכריז שאין לה תביעת ריבונות מחוץ לגושי ההתנחלויות הגדולים, תדגים ישראל את נכונותה להקמת מדינה פלסטינית וליצירת מציאות של שתי מדינות, ותחדש את האמון בתהליך המדיני.
סימון קו הגושים היה מאפשר לישראל לטעון שאם יש הפרה של זכויות אדם היא חלה רק מעבר לקו, ולכן עצירת הפעילות העסקית שם הייתה מצמצמת באופן דרמטי את ממדי הנזק הצפוי לעסקים הישראלים הממוקמים בתוך הקו הירוק ובגושי ההתנחלות הסמוכים לקו הירוק. זהו כמובן רווח משני, כאשר הרווח הראשי יהיה שיקום האמינות של ישראל וחזרה לתהליך מדיני קונסטרוקטיבי.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.