וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: שלא נתרגל לדם שנשפך: לצאת לחומת מגן 2

18.1.2016 / 12:21

לא עוד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", לא שוב "בניה תחת טרור", יש לנו מדינה חזקה עם צבא מהטובים בעולם. את הטרור ניתן לנצח והגיעה העת לעשות זאת

רננה בתה של דפנה מאיר שנרצחה בעתניאל. נועם מושקוביץ
הלוויתה של דפנה מאיר ז"ל שנרצחה אמש בפתח ביתה בעותניאל/נועם מושקוביץ

ערב חורפי, ארוחת ערב רגועה, א?ם מקשיבה לילדיה המספרים את חוויות יומם הרגילות לגמרי, מבית הספר והגן. מכינה עוד חביתה, ואז מופיע השטן בדמות מחבל. ערבי צעיר, בלי טיפת חמלה, חסר לב. המתחנך לשהידיות - קידוש הרצח.

היא נאבקת בו, כמו לביאה המגנה על ילדיה, והם מעתה כבר אינם ילדים רגילים כי אם יתומים, שחזו ברצח אמם בדם קר. הבית, האמור לשמש להם מגן ומ?שמר הפך לחורבן ביתם.

והארץ? היא ממשיכה לה כמתוך הרגל. עוד רצח, עוד משפחה שהצטרפה למעגל השכול, התקשורת תתרגש אך לרגע, והפוליטיקאים יקשקשו עצמם לדעת וימשיכו הלאה, לעסקנות הקטנה, לחלומות שווא בדבר שלום מדומה.

המלך הוא ערום ואין פוצה פה כי כולם פה עסוקים

ואנחנו, מתי נפסיק אנחנו לחלות במחלת האדישות הנוראה הזו? מתי נצא כבר מקונכייתנו הצרה המטשטשת את החושים. מתי כבר נפסיק לשנן כמשוגעים אחרי היפנוזה את מילות ההבל של הא?ב?ל: "הכלה", "איפוק", "עימות מוגבל" ו"מפגע בודד".

והם, א?ח?יו ושכניו של הרוצח השפל, ימשיכו לנסוע בשלווה בכבישי יהודה ושומרון, יחייכו חיוך שחצני ובז של מנצחים, גם בשעת מסע ההלוויה מעתניאל בדרך העולה לירושלים. הם יוסיפו לעמוד בצ?ד?י הדרכים וליידות אבנים ובקבוקי תבערה אל עבר רכבי יהודים כאילו לא דבר קרה.

את גופות המחבלים תמשיך מדינת ישראל להחזיר למשפחות הרוצחים, את חוב מיליארד השקלים של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, תמשיך מדינת ישראל להדחיק, מתשלומי העתק של הרשות הפלסטינית למשפחות הרוצחים תוסיף ממשלת ישראל להתעלם – ועולם כמנהגו נוהג.

מתי נפנים שלא עומד מולנו אויב רגיל אלא חיות בדמות אדם, חסרות לב, שכל עניינן הוא לרצוח יהודי ולפאר את שמם של רוצחים אלו. האם נפקח את עינינו לראות שעל סף תהום אנו עומדים, ושרק בעוד רגע קט, תעלם לעד ההרתעה הישראלית ההולכת ונמוגה לה?

"המלך הוא ערום" צעק הילד הקטן, המלך הוא ערום ואין פוצה פה ומצפצף כי כולם פה עסוקים. בשר הפנים וב?שרה, בוועד העובדים ובתגליות הגז, תן להמונים שגרה לישון בה עמוקות. אנו עם שמצטיין בהדחקה, בהכחשה, בהתמודדות ובסיבולת דם – זהו כנראה סוד שרידותנו בגלות בין אומות העולם אך הגיע העת לומר די.

לא עוד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", לא שוב "בניה תחת טרור", יש לנו מדינה חזקה ואיתנה, ויש לה צבא מהטובים בעולם. את הטרור ניתן לנצח. כן, בניגוד לתפיסה האמריקאית של "כיסוח הדשא" בטרור שאינו נגמר – יש מענה לטרור.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
עוד רצח, עוד משפחה שהצטרפה למעגל השכול. דפנה מאיר ז"ל ובעלה נתן/מערכת וואלה!, צילום מסך

בפסח 2002 נפל דבר בישראל, 30 ישראלים נרצחו בליל הסדר במלון פארק בנתניה. עם ישראל הזדעזע ובצדק. ממשלת ישראל הורתה לצה"ל לצאת למבצע לכיבוש מחדש של יהודה ושומרון. במשך כמעט חודשיים עברו לוחמי סדיר ומילואים בערי יו"ש, מרחוב לרחוב ומבית לבית. ההרתעה הישראלית חזרה למקומה.

זהו זמן למנהיגות, אין לנו מנוס. טמינת הראש בחול תועיל אולי לבת היענה אך לנו חוששני לא תצמח כל ישועה מכך. את ראש הנחש יש להשמיד. ואף אם זה ארגון אחד ברור העומד מאחורי גל הטרור, הרי שישנו ציבור רחב, עממי אם תרצו, המעודד ומגב?ה, מסית ומייצר רוצחים נוספים.
נכון, אנחנו לעולם לא נשבר. עם ישראל חזק מהכל ולעולם לא ירים ידיים.

אמת, ההתיישבות תמשיך ותשגשג ומדינת ישראל תוסיף לפרוח, אך לצד האופטימיות הכל כך ישראלית שלנו, אסור לנו, פשוט אסור שנתרגל. שנשקע בים הדם הזה המחריב משפחות שלמות רק בשל יהדותן. מדינת ישראל חייבת את המבצע הזה. לעצמה. לכולנו.

seperator

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully