פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: הדרך להתמודד עם מימון ממשלתי זר ללא חקיקה

      הדרך להתמודד עם מימון ממשלתי זר לארגונים פוליטיים אינה חקיקה. בטווח הארוך לא רק שהדבר לא יעזור לפתור את הבעיות הקיימות, אלא יפעל בצורה הפוכה

      הפגנת BDS, לונדון, אוקטובר 2015 (צילום מסך , טוויטר)
      הפגנה בלונדון בעד חרם על ישראל (צילום: טוויטר)

      הדיון הציבורי סביב סוגיית המימון הממשלתי הזר שמשפיע על תהליכים פנימיים בישראל איבד את דרכו. הוא הפך לקוטבי בין ימין ושמאל. כל המהות של סוגייה כבדת משקל זו על החברה בישראל מתפספסת בעוד כל צד מנסה להראות כמה הצד השני טועה.

      הימין מציע חוקים מגבילים, כמו ההצעה להוצאת הארגון "שוברים שתיקה" מחוץ לחוק או הצעת חוק "השתולים". השמאל יוצא בקמפיינים כמו הסרטון האחרון של הקרן החדשה או מאמרים שהופיעו בבלוג "שיחה מקומית". כל אלה ודאי שלא יועילו לגישור בקרעים הנוצרים בחברה הישראלית. נדרשת חשיבה אחראית ועל-מפלגתית כדי להתמודד עם השיח המתלהם, מחד, ועם התערבותן של ממשלות זרות בתוך ענייניה הפנימיים של ישראל, מאידך.

      התערבות בוטה בתהליכי החקיקה הישראלית

      רק לפני ימים אחדים היינו עדים למענק כספי שהועבר בתקופה רגישה של דיון ציבורי סוער, לארגון "בצלם" מטעם הקרן האירופית לדמוקרטיה, שממומנת כולה על-ידי ממשלות אירופיות, כדי להוביל "מאבק בחוקים אנטי-דמוקרטיים המיועדים להשתיק את האופוזיציה". זו התערבות בוטה בעלת ניחוח ניאו-קולוניאליסטי בתהליכי החקיקה הישראלית תוך הפרת ריבונותה של מדינת ישראל. כמו כן, לאחרונה, העניק האיחוד האירופי כמיליון ש"ח לארגון "שוברים שתיקה" לפרויקט שמטרתו "לחנך לשינוי בנושא זכויות אדם" לשנים 2015-2017, כאילו מדובר במדינת עולם שלישי ולא בדמוקרטיה חיונית ומשגשגת.

      הדרך להתמודד עם מימון ממשלתי זר לארגונים פוליטיים אינה חקיקה. חוקים חדשים אולי יגרמו לתחושת שליטה במצב לטווח הקצר, אך בטווח הארוך לא רק שהדבר לא יעזור לפתור את הבעיות הקיימות, אלא יפעל בצורה הפוכה, כזאת שתעצים את כוחם של ארגונים בעייתיים הפועלים בישראל ושל המדינות המממנות אותם. הגורמים שרוצים לתרום ימצאו דרכים חלופיות להעברת הכספים המניעים את קמפיין הדה לגיטמציה נגד ישראל.

      "המסיתים" - הקמפיין החדש של הקרן החדשה

      אז מה הפתרון? הדרך היעילה והנכונה להתמודד עם סוגיית המימון הממשלתי הזר לארגונים פוליטיים היא באמצעות דיאלוג עקבי ומתמשך עם מדינות אירופה התורמות. צריכה לצאת קריאה נחרצת מצדה של ישראל לממשלות אירופה להקים מנגנון פיקוח משותף להעברת הכספים לארגונים. באמצעות הדיאלוג יוסכם על קווים אדומים למימון ארגונים פוליטיים. הקריטריונים צריכים לעלות בקנה אחד עם מדיניות החוץ הרשמית של אירופה. כך למשל, יקבע איסור על העברת כספים לארגונים המעורבים בפעילות בקמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) נגד ישראל, לארגונים המעורבים בפעילות אנטישמית, לארגונים המעורבים או התומכים בפעילות טרור, לארגונים הדוגלים בפתרון מדינה אחת ומתכחשים לזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולארגונים המקדמים לוחמה משפטית נגד ישראל.

      קריאה דומה כבר נשמעה לפני כחצי שנה מפי סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ואולם לא נתקבלה תשובה חד משמעית מאירופה. כעת, הכדור במגרש של אירופה. אם אירופה מעוניינת להשפיע על השיח הציבורי בישראל, עליה לעשות זאת בצינורות דיפלומטיים המקובלים בין מדינות ידידותיות ולהיענות להצעה של ישראל לקבוע קווים מנחים מוסכמים שימנעו את הצורך בחקיקה.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.