קציני גדוד צבר של חטיבת גבעתי ישבו ברביעי האחרון עד השעות הקטנות של הלילה במשרדו של מפקד הגדוד, סגן-אלוף קובי בר אל, לקבלת תדריך שני לקראת מבצע לילי לתפיסת אמצעי לחימה (אמל"ח) המצויים בידי הפלסטינים בחברון. בין הדגשים האחרונים למשימה נמנים כללי הבטיחות וההתנהגות בעת חיפוש בבתים, כמו גם דגשים מודיעיניים שכן על פי מידע מוצק קיימים שני יעדים שבהם מוסתרים כלי נשק. לדברי המג"ד, כל סוג אמל"ח או תחמושת עומד על הפרק וכל סוג נשק נמצא תחת הגדרת החיפוש. אם יימצא נשק כלשהו, בעל הבית שבו נמצא ייעצר.
ארבעה גדודים נוטלים חלק במבצע שכולל בסך הכול 25 יעדי חיפוש. מבצעים מסוג זה נעשים לעתים כתלות במידת הדחיפות, אך חיפושים ליליים בסגנון נעשים בדרך כלל עם כוחות קטנים ולא ברמה החטיבתית. ואולם, הפעם, מידע מודיעיני שהצטבר העיד על היקף נרחב של אמל"ח המוסתר בעיר ולכן הוחלט לצאת למבצע גדול יותר. לדברי בר אל, "יש הרבה אמל"ח בחברון, בסוף איך שלא תסתכל על זה הכול יכול ועלול להיות מופנה נגדנו".
על פי גורם באוגדת יהודה ושומרון, התפיסה היא שאין כמעט בית פלסטיני בחברון שאין בו נשק. לא כל האמל"ח מיועד לביצוע פעולות חבלניות, שכן לדברי הגורם, מדובר בתרבות הנשק משמש להגנה עצמית בין חמולות. הכוחות מתמקדים במה שעל פי המידע המודיעיני מוכוון לטרור כלפי התושבים היהודים בעיר וכלפי חיילי צה"ל. מנתוני צה"ל, בחודש זה נתפסו כלי נשק ב-130 יעדים ברחבי העיר נתון שבהחלט מלמד על ההיקף המדובר.
אם בגל הטרור הנוכחי התרגלנו לפיגועי דריסה או דקירה בחברון, הרי שבתקופה האחרונה החלה מגמה של פיגועי ירי ממרחק. לפי הגורם באוגדת איו"ש, מדובר בפיגועים שמסבים נזק קשה יותר לנפגעים, ואחוז ההצלחה בביצועם גבוה יותר. זאת, לאור העובדה שפיגועי דקירה רבים מסתיימים בפציעה קלה יחסית לקורבן. כמו כן, פיגועי הירי יוצרים חווית הצלחה גדולה יותר עבור המחבל, מה שמעודד מפגעים נוספים לצאת ולבצע פיגועים דומים. מאחר שפיגועים מסוג זה נעשים מרחוק, קשה יותר לתפוס את היורה ולחסלו.
מבחינת האוגדה והחטיבה, תופעת פיגועי הירי נזקקה למענה ועל כן הוחלט על מהלך חדש. ההבנה היא שכלי נשק רבים מצויים בגזרה, ולכן יש להפעיל לחץ משמעותי בדיוק בנקודה זו. המודיעין עובד שעות נוספות לאיתור יעדים שבהם נמצאים כלי נשק המוכוונים לטרור, ומדי לילה מתקיימים חיפושים אינטנסיביים כדי להחרימם.
מאות כדורים וגרזנים בבתי חברון
בשעה 01:30, אנו מלווים את חיילי הגדוד בשיירה הנוסעת לשכונת ג'בל ג'והר, הנמצאת ליד ציר המתפללים בחברון. קבוצה ראשונה של לוחמים סורקת סביב אחד הבתים, והקבוצה הבאה נכנסת אליו ומעירה את דייריו. הדיירים מרוכזים בחדר אחד ומתחיל החיפוש תוך שהמפקדים מזהירים את החיילים שלא לגרום נזק. הכוח עוזב את הבית לבסוף לאחר שלא מצא דבר וממשיך ליעד הבא שבו התוצאה דומה.
לדברי המג"ד בר אל, "קשה למצוא אמל"ח בבית מאויש, אפשר להסליק את זה בכל מקום. אבל בכל אופן העברנו פה מסר. אנחנו מוטרדים כעת מעליית מדרגה שעלולה להתבטא בירי חי, היו כמה אירועים לאחרונה ואנחנו לא נוכל לסבול אירועי ירי. לפעמים מצליחים לאתר את האמל"ח ולפעמים פחות".
על אף העובדה שלא נמצאו כלי נשק בשני יעדי החיפוש הראשונים, בשאר המטרות שבהן פעלו הלוחמים דווקא נמצא אמל"ח. בסך הכול, במבצע הלילי נעצרו שלושה מבוקשים ונתפסו שני וסטים, שרשיר "מאג" שבו 200 כדורים, תחמושת רבה וכוונת. כמו כן, נמצאו גרזנים, חרמוניות, סכינים, כדורים לאקדח וכדורים לרובה ציידים.
למרות המצב השמירה על מרקם החיים קריטית
לדברי בר אל, לאחרונה נרשמת ירידה בכמות אירועי הטרור בעיר. "הרחוב יוצא פחות החוצה לזרוק אבנים. בחודש האחרון אנחנו מזהים מגמת ירידה בכמות הפרות הסדר, אבל אנחנו עדיין במתח מבצעי", הסביר. "יש פיגועי דקירה ואת אירועי הירי האחרונים שגם מהווים פה איום משמעותי. הפיגועים שקורים בסמוך ליישוב היהודי - מבחינת התושבים זה בפתח הבית שלהם, זה לא מוסיף לתחושת הביטחון. הם לא כל כך מצליחים לפגוע בסוף - אין להם הרבה הצלחות ומנטרלים אותם לפני שהם מצליחים לפגוע בנו. גם כשחייל היה במגע עם מחבל, המחבל מנוטרל והחייל פצוע קל מאוד".
הגורם באוגדה סיפר כי גם פיגועי הירי מבוצעים, כמו פיגועי הדקירה, ללא תשתית ארגונית. העובדה כי רוב פיגועי הירי שאירעו לאחרונה גרמו לפגיעה בפלג גופם התחתון של הפצועים מעידה על אי-דיוק. לדברי הגורם, אם היה צלף בתמונה הפגיעות היו מדויקות וקטלניות בהרבה.
בעוד חמישה חודשים, יעזוב הגדוד את הגזרה. לדברי המג"ד, "מתחילת ההסלמה לא השתנה דבר ממשי בהנחיות, ולאור הניסיון המצער, חושי החיילים התחדדו. כך, במקרים רבים ניסיונות פיגוע כשלו משום שהכוח הספיק לנטרל את המחבל טרם הספיק לפגוע בהם.
למרות האינטנסיביות והסיכונים הרבים, סגן-אלוף בר אל הדגיש כי השמירה על מרקם החיים הוא קריטי. "התפיסה היא לאפשר מרקם חיים תקין ככל שאפשר, זה נכון יותר טקטית. ככל ששומרים על מרקם חיים תקין זה מפחית לחץ ולא מייצר אלימות", פירט. לדבריו, "קל לסגור את חברון, זה הפתרון הפשוט, אבל הרוב הגדול פה הם לא אויב אלא אנשים שרוצים לחיות בשקט ובשלום. דווקא 'הפקקים בדרך לעבודה' (כדוגמה ללחץ על כלל האוכלוסייה ש"ב) זו מוטיבציה שלילית. גם בימים הקשים השתדלנו לשמור על מרקם החיים כמה שניתן מתוך הבנה שזה יתרום לשקט".
לפני שהוא הולך לישון כמה שעות לפני יום חדש של משימות, סיכם בר אל בכך שמטרתו היא לצמצם כמה שניתן את האירועים הביטחוניים בעיר. "מה שמוריד את מפלס הלהבות זה כמה דברים. בדרג הגדוד והפלוגה, הורדת ההצלחות של המפגעים, כי הצלחה שלהם זה חקיינות. עם זאת, כמה שפחות הרוגים לצד השני, כי זה מלבה את השטח. אני אעדיף שכל אירוע כזה ייגמר בפצוע ולא בהרוג", הסביר בר אל, והרחיב: "מוות זה שהיד, ושהיד זה כל המשפחה הרחבה שלו. זו הלוויה עם המון והסתה, זה מביא נקמה, יש רחוב על שם השהיד". הוא הוסיף כי ברמת החטיבה, פועלים רבות לטיפול בהסתה במסגדים ובאמצעות סגירת תחנות רדיו.