ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אמש (חמישי) לדבריה של שרת החוץ השבדית, מרגוט וולסטרום, ולפיהם יש לחקור אם ישראל מוציאה להורג פלסטינים המבצעים פיגועי דקירה. הוא אמר כי דבריה "שערורייתיים, לא מוסריים ולא צודקים", וכינה את אמירתה "אבסורדית ומטופשת".
"ישראל אינה חסינה מביקורת, אבל יש להחיל עליה את אותם סטנדרטים שמחילים על כולם. אני חושב שמה שאמרה שרת החוץ השוודית הוא שערורייתי, הוא בלתי מוסרי, בלתי צודק ופשוט מוטעה", אמר נתניהו. "אנשים מגנים על עצמם מפני תוקפים החמושים בסכינים שמתכוונים לדקור אותם למוות, והם יורים בהם וזה נקרא הרג ללא משפט? אז למה סן ברנרדינו לא נקרא הרג ללא משפט? ולא מזמן נורה טרוריסט שאחז בסכין בפריז. האם גם כאן מדובר בהרג ללא משפט? האם שרת החוץ השוודית טוענת שיש לחקור את מה שקרה בפריז או בארצות הברית? זה מוטעה וזה מסמן את ישראל בצורה אבסורדית". הוא הוסיף: "זה שערורייתי, זה בלתי מוסרי וזה טפשי".
שלשום זומן שגריר שבדיה בישראל, קרל מגנוס נסר, לשיחת נזיפה במשרד החוץ בירושלים בעקבות דבריה של וולסטרום. ממשרד החוץ נמסר כי השגריר ננזף על ידי סמנכ"ל אירופה, אביב שיר-און, שהביע בפניו מחאה על דברי השרה וולסטרום ואת זעם הממשלה והעם בישראל על "הצגה מעוותת של המציאות ועל הצהרה נוספת המעידה כי יחסה לישראל מוטה ואף עוין". עוד נמסר מהמשרד כי "דבריה של וולסטרום מצביעים על כך שאינה מבינה את המתרחש באזורנו, וככל הנראה אינה מודעת למצב הקשה שבו חשופים אזרחי ישראל לסכנה מתמדת של התקפות טרור רצחניות. לאור העמדות המזיקות וחסרות הבסיס של השרה השבדית, הוציאה עצמה שבדיה, בעתיד הנראה לעין, מכל תפקיד או שמץ של תפקיד באשר ליחסי ישראל והפלסטינים".
דבריה של וולסטרום עוררו סערה בימים האחרונים, ושלשום סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי אמרה כי קיים בשנים האחרונות "סוג של נתק" בין ישראל לשבדיה. לשכתה של חוטובלי הפיצה נוסח לא מדויק של הדברים, ממנו עלה כי לפי הנחיה חדשה של סגנית שר החוץ בכירים משבדיה לא יוכלו לבקר בישראל.
בפועל, בלשכתה של חוטובלי הסבירו, בעקבות שאלות עיתונאים, כי ההנחיה תחול באופן רשמי אך ורק על שרת החוץ השבדית וולסטרום ועל סגנה, ולא על שרים נוספים בממשלת שבדיה. המדיניות עצמה אינה חדשה, וישראל מיישמת אותה באופן לא מוכרז זה כשנה וחצי, עוד מתקופת כהונתו של שר החוץ הקודם אביגדור ליברמן.
נתניהו התייחס אמש גם לחוק סימון העמותות, ואמר: "אני לא מבין כיצד יתר שקיפות היא אנטי דמוקרטית. איך גילוי של מימון מצד ממשלות זרות הוא בלתי דמוקרטי? אני חושב שזאת דרישה מובנת מאליה בכל דמוקרטיה. זאת לא רק דעתי. אני מחזיק כאן בהחלטת בית הנבחרים האמריקני מס' 5 מה-6 בינואר 2015, מלפני שנה: גילויים של תשלומים זרים לעדים בבית הנבחרים במקרה של עד המופיע שלא במסגרת ממשלתית: הצהרה כתובה של העדות המוצעת חייבת לכלול קורות חיים וגילוי של כל מענקים פדרליים או חוזים או חוזים ותשלומים שמקורם בממשלה זרה שהתקבלו בשנה הקלנדרית הנוכחית או בשתיים שקדמו לה. לא מדובר ב-50%, אלא בכל אחוז שהוא, דולר אחד. דולר אחד מכל ממשלה זרה צריך להיות גלוי. ואז אומרים שהגילוי יכלול את הסכום ואת המדינה שעומדת מאחורי כל תשלום או חוזה שמקורו במדינה זרה והוא נוגע לנושא הנדון".
הוא הוסיף: "החוק המוצע בישראל בנושא שקיפות של ארגונים לא ממשלתיים איננו אנטי דמוקרטי. זהו לבה של הדמוקרטיה. זה משהו שנהוג במדינות אחרות, כפי שהראיתי זה עתה. אני חושב שכאשר שומעים על השימוש והניצול של ארגונים לא ממשלתיים כאן, המינימום שאנו רוצים הוא שקיפות, ואני חושב שזה נדרש וזה פשוט שכל ישר. ושוב, אני חושב שמחילים על ישראל סטנדרט אחר. אם מדובר במוסר אוניברסלי, זה בסדר. מוסר כפול או במקרה של ישראל, מוסר משולש, הוא לא בסדר ולא מקובל".
(עדכון ראשון: 19:57)