נזקי צוק איתן- חקלאים נדרשים להשיב את המקדמות לפיצויים

שנה וחצי עברה מתום מבצע 'צוק איתן'. הדי הפיצוצים מכיוון עזה אומנם פסקו, אך המהלומות הכלכליות לא חדלו לרגע – כך טוענים חקלאים בנגב המערבי. הם ממשיכים לספוג את הנזק - דווקא מידי רשויות המדינה. בתום המבצע תבעו אלפי חקלאים פיצויים על הנזק הכלכלי שנגרם להם לפני, ובזמן המבצע. חלקם זכו לקבל במהרה מקדמות על הנזקים מרשות המיסים בסך מאות אלפי שקלים, אולם כמה חודשים לאחר מכן – החליט מס רכוש, לדרוש את כל הכסף בחזרה.

שדיאור אברהמי ממושב מסלול, הוא דוגמא אחת מני עשרות לחקלאים בנגב שמצאו עצמם מרחק פסיעה מפשיטת רגל, בעקבות הנזק שנגרם להם במבצע צוק איתן. הוא נדרש להחזיר 300,000 ¤ תוך 14 יום לרשות המיסים לפני שיעוקל רכושו. "הגשתי בקשה לקבל פיצוי על נזקים ושילמו לי 50% מהבקשה. לאחר כמה חודשים הם ביקשו את הכסף בחזרה בטענה שלא מגיע לי... זו הרגשה לא נוחה. מאיפה אפשר להחזיר דבר כזה ? למה הם נתנו קודם כל את הכסף ?אם הגשנו בקשה ואתם בודקים ורואים אם מגיע או לא מגיע למה לתת אותו ? אצל חקלאים זה לא קל להחזיר כסף כזה".

"מס רכוש שלחו מכתב שתוך 14 יום צריך להחזיר את כל הסכום, של 300 אלף ש"ח פלוס, ואם לא, אז הם ישר מתחילים להשתלט על רכוש שלי. לקחתי עכשיו הלוואה של 400 אלף ש"ח כדי שאוכל להמשיך לתפקד, לזרוע ולשתול .. מס רכוש או כל חוקי המס, לא פועלים כפי שאנחנו מכירים דרך ההוצאה לפועל, אלא לפי 'פקודת המיסים גבייה' – דהיינו, עיקול מידי. אתה לא מצליח לזוז, ועיקלו לך את החשבון. עיקלו לך את החשבון וחזרו לך שיקים - החקלאי גמור".

מודל הפיצויים לחקלאים שגובש לאחר 'צוק איתן' מתבסס על חישוב ממוצע ההכנסות של ארבע השנים האחרונות והוצאות הגידול השוטפות – ביחס ישיר לימי הלחימה. בחלק מהמקרים, כך סבורים אנשי רשות המיסים, סכום התביעה שהוגש על ידי החקלאים אינו תואם את מידת הנזק שנגרם בפועל ומוכח בהתאם – במסמכים שהוגשו לרשות. כעת נדרשים החקלאים מעוטף עזה להשיב את המקדמות שניתנו להם על ידי הרשות , בתוספת ריבית והצמדה.



המאבק נגד השבת המקדמות ורשות המיסים, מאבק על חיים או מוות עסקי , עבר גם למישור המשפטי. עו"ד צבי שוורץ, מי שמייצג מספר חקלאים בנגב בסוגיה זו, טוען כי דרכי הפעולה המעוותות של אנשי הרשות יכולות להביא משקים רבים לכדי קריסה כלכלית. "התקנות והוראות הביצוע של מס רכוש אינן ברורות, וזה חוזר כחוט השני לכל אורך הדרך. מס רכוש, בניגוד למהות ורוח החקיקה הספציפית שנועדה להקל עם החקלאים - הם דווקא מכבידים מאוד על החקלאים. התקנות לפיצויים אומנם משתפרות מסבב לחימה אחד למשנהו, אך בפועל חקלאים רבים עדיין נאלצים לקחת הלוואות כדי לשרוד במציאות הקשה ממילא או להרים ידיים ולסגור את המשק".

עו"ד שוורץ סבור כי בתוך סבך הבירוקרטיה המצוי ברשות - היד שנותנת אינה מסונכרנת עם היד שלוקחת. "במערכת ההתנהלות מול מס רכוש ישנן לא מעט תקלות ואני קורא לזה 'תקלות' כי אם היו נותנים על זה את הדעת בצורה מקצועית ובצורה מכובדת - אני סבור שחלק גדול מהתקלות היו נמנעות. הרי לא מדובר פה באנשים שלא ישיבו את הכסף (החקלאים) - כולם ישיבו.."
אחד הגורמים המרכזיים למחלוקת שנוצרה בין החקלאים לרשות המיסים היא סוגיית העיתוי ואיכות פעולתם של השמאים שנשלחו מטעם המדינה - לאמוד את מידת הנזק שנגרם בשטח. רשות המיסים טוענת כי את נזקי החקלאות ניתן לאמוד במדויק רק בתום תקופת הגידול ולא בזמן אמת. עמוס רגב, יו"ר ענף החקלאות באיגוד השמאים חולק על טענה זו ואומר כי השמאים שנשלחו, הגיעו באיחור ניכר לשטחי החקלאות בנגב, ומשום כך מסרו דיווחים שגויים על מידת הנזק שנגרם. "אני בדעה שרשות המיסים הייתה צריכה להצמיד אליה מאגר של בעלי מקצוע בתחום, כולל שמאים ובאופן הזה לבחון את הדברים בזמן אמת . אחרי שנה וחצי (!) יוצר איתי קשר שמאי של מס רכוש - שנה וחצי אחרי שהוגשה תביעה, ומבקש לבוא ולראות את הנזקים ולראות את המשק".
"אני שואל את עצמי אחרי שנה וחצי בחקלאות מה ניתן לראות? אם היה שמאי מגיע בזמן אמת היה בודק את הדברים לאשורם היה עושה את החשבון אצלו במשרד ומגיע למסקנה שישנה היתכנות לתשלום מקדמות . ולא היו נפגעים, ולא היו נדרשים בכלל להחזר המקדמות", כך לדברי רגב.

מרשות המיסים נמסר בתגובה לדברים כי "במידה שבשל הצהרתו של התובע שולם לו סכום הגבוה מזה שאושר לו בפועל (על סמך הנתונים והמסמכים שהציג), הוא נדרש להחזירו לקופת המדינה ככל תשלום ביתר אחר שמקבל אזרח או עוסק. ב-7% בלבד מן התביעות נדרשו עוסקים להחזיר את הכספים ומדובר בכ-158 מיליון שקלים (!) – כספים שנזכיר כי הם שייכים לציבור כולו. רשות המסים פועלת לגבות את הסכומים בהתאם לתקנות, וכך הדברים אמורים גם באשר לאי המתנה לוועדות הערר".

עוד נמסר בתגובה כי הטענות ביחס לטעות בביצוע התחשיבים בשל אי הגעת שמאים הן תמוהות ושגויות מיסודן. "מרבית התביעות בענף החקלאות הוגשו במסלול הירוק, המבוסס על תחשיבים ולא על שמאות בשטח . החלק הארי מחמישים התביעות במסלול האדום הוגש כחצי שנה לאחר תום הלחימה ובסמוך למועד האחרון שנקבע בחוק , לכן לא ברורה הטענה לפיה היה עיכוב בהגעת השמאים. יתרה מכך, בסופו של דבר, את הנזק לחקלאים ניתן לאמוד רק בסוף תקופת הגידול כך שאין בכלל רלוונטיות לטענה", כך לשון התגובה.