(עדויות מהתקיפות המיניות בקלן שבגרמניה, ינואר 2016)
"מטרתנו היא לסייע למבקשי מקלט להימנע מטעויות במהלך גילוי התרבות הנורבגית", כך הסבירה לינדה האגן, מנהלת חברה פרטית המתפעלת 40 אחוזים ממרכזי הקליטה לפליטים בנורבגיה, את החלטתה לחייב את הבאים בגבולות המדינה לעבור סדנאות למניעת תקיפות מיניות. סדנאות, שנועדו בין השאר למנוע מקרים כמו התקיפה ההמונית ערב השנה החדשה בגרמניה, שבה טענו יותר ממאה נשים כי הותקפו מינית ונשדדו בידי כאלף גברים.
האגן השיקה את הסדנאות בעקבות מה שהיא מכנה "גל מעשי האונס" שיוחסו בעיקר לפליטים בעיירה הדרומית סטוונגר בין השנים 2009-2011, המצביעים לטענתה על "היעדר הקוד התרבותי האחיד שיגיד מה טוב ומה רע". בהמשך הושקה התכנית בהיקף רחב יותר על ידי סוכנויות ההגירה בנורבגיה, ובשבועות הקרובים תושק תכנית דומה גם בבלגיה, שם הצהיר שר ההגירה, תיאו פרנקן, כי "היא לא תוגבל לעיסוק בכבודן של נשים".
הסדנאות מבוססות על מתכונת של דיון במקרי מבחן. על מנת להימנע מסטיגמות, תפקיד עבריין המין ניתן תמיד לאזרח נורבגיה. "אנחנו הופכים את התפקידים כי ישנם אנסים שמגיעים מכל שכבות האוכלוסייה", הסבירה האגן.
האגן הציגה מקרה לדוגמה "בחור בן 18 מספר שהופתע מעניין שגילו בו כמה נערות נורבגיות. הוא מניח שהן רוצות לשכב אתו. מנהיג הקבוצה ישאל אותו אז: מיהן הבנות האלה? היכן הוא פוגש אותן? איך אתה יודע שהן מעוניינות ביחסי מין? לא כל הנשים בנורבגיה הן אותו דבר".
בכל מקרה, האגן הפצירה שלא לשפוט את מבקשי המקלט בהסתמך על השתתפותם בסדנאות או על תשובותיהם. "חייבת להיות סובלנות לגישות שעשויות להסתמן כבלתי מוסריות מבחינת נורמות מסורתיות או דתיות", לדבריה.
עם זאת, ישנם הסבורים כי לא די בלהסביר למבקשי המקלט את הקוד ההתנהגותי כלפי נשים בחברה המערבית. "ההשפעה של התכנית קצרת טווח, בהתחשב בדיכוי של נשים מעבר לים", אמרה פעילת זכויות האדם המתנגדת להגירה, הג' סטורהאוג. "קודם כל יש לאסור את ההגירה, ואז להתמקד באלו שזה עתה הגיעו למדינה ובבני הדור השני, שצריכים ללמוד ערכים בסיסיים כמו שוויון מגדרי". סטורהאוג, הטוענת שחזתה "בהתנהגות סקסיסטית ומבזה" כלפי נשים בקרב מבקשי מקלט, ציינה כי "בכל מקרה חלה נסיגה בכמות החירויות הניתנות לאישה באירופה".
גם הפסיכולוג פר איסדל סבור שלא די בסדנאות כדי לצמצם בהיקף אלימות מבקשי המקלט כלפי נשים, אם כי מסיבות אחרות. "כדי למנוע תקיפות מיניות, עליך לשפר את תנאי המחייה של הפליטים לסייע להם בהשגת קורת גג ועבודה, ולהילחם בעוני", הסביר איסדל, הנאבק בעצמו עם האלימות המינית באמצעות ארגון "אלנטרטיבה לאלימות", שמתפעלת "קבוצות הידברות" בנושא אלימות אשר נוסו בעולם כבר בשנים 2013-2014.
איסדל סיפר כי מתכונת הדיון, להבדיל ממתכונת ההוראה, נתקלה תחילה בהתנגדות מצד עובדי מרכזי הסיוע שביקשו לגונן על הפליטים "מפני סטיגמות". הפליטים עצמם דווקא הגיבו בחיוב וסיפרו שהקבוצות "עזרו להם מאוד". רשויות ההגירה בנורבגיה טרם החליטו אם לקדם קבוצות שכאלו בקרב אוכלוסיית הפליטים ההולכת וגדלה במדינה.
