וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעה: חינוך איכותי - הבסיס לעתידנו כחברה

7.1.2016 / 13:44

במדינה בה סוגיית החינוך נתפסת כמעט תמיד כסוגיה ראשונה במעלה, איך ניתן להסביר כי רק 5% מתוך המבקשים להשתלב במכינות הקד"צ – יתקבלו? שאלה של סדר עדיפויות וכסף

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הישיבה החילונית בינה/מערכת וואלה!, צילום מסך

אנו מצויים בשיא עונת ההרשמה למכינות הקדם-צבאיות בישראל לקראת שנת הלימודים הקרובה. העיסוק במלאכת המיון מלווה ברגשות מעורבים - מחד, המפגש עם בני הנוער האיכותי הפונה למכינה, מחמם את הלב ומאידך, מתסכלת הידיעה כי רק כ-5% מהפונים אכן יתקבלו. המכינות הקד"צ הן כ-50 מסגרות חינוכיות ברחבי הארץ הפועלות בתווך שבין התיכון לצבא, במטרה להכין את חניכיהן לשירות הצבאי ולמעורבות אזרחית-חברתית. אלה הן מסגרות חינוך בעלות השפעה חינוכית עצומה על חיי בוגריהן. אך נראה כי עובדה זו איננה זוכה למלוא התמיכה הראויה מדרג מקבלי ההחלטות בישראל, שכן השפעתן זו, לא נמצאת כלל בהלימה עם מציאות קשה של מספר קטן ביותר של תקנים אותם מקצים משרדי הביטחון והחינוך עבור השתתפות חניכים.

המכינות הקדם-צבאיות פועלות שנים רבות כמסגרות חינוך יוצאות דופן. אל כל אחת מהן, חילוניות, דתיות ומעורבות כאחד, מגיעים מדי שנה צעירים הבוחרים להשקיע שנה מחייהם בתהליך של למידה ושל עשייה חברתית, ללא כל תמורה ישירה. לכל הנוגעים בנושא אין צל של ספק כי בוגרי המכינות מסיימים את שנת המכינה כשהם אנשים שונים בתכלית מהאנשים שהיו כשנכנסו אליהן. שנת המכינה תורמת לחינוכם ולחייהם כחיילים בצה"ל וכאזרחי מדינת ישראל, באופן שאין יכולת לכמת או לתאר. אולם יש כאן פרדוקס. במדינה בה סוגיית החינוך נתפסת כמעט תמיד כסוגיה ראשונה במעלה, בה רבים מסכימים כי חינוך איכותי הוא הבסיס לעתידנו כחברה, כיצד ניתן להסביר את העובדה כי רק 5% מתוך המבקשים להשתלב במכינות הקד"צ – אכן ייכנסו אליהן בסופו של דבר?. זו היא שאלה של סדר עדיפויות, של הקצאת תקנים ושל כסף.

תופעת המכינות הקדם-צבאיות מתפתחת בשנים האחרונות הרבה מעבר ל"מסגרת הכנה לשירות הצבאי". בוגרי המכינות מהווים שכבה של אנשים צעירים בעלי הבנה עמוקה לתהליכים המתרחשים בחברה הישראלית, בעלי מודעות עמוקה לבעיות המתחוללות בה, בעלי אופקים רחבים, אחריות אישית, ערכים חברתיים ובעלי מוטיבציה גבוהה להפוך לאזרחים משפיעים ואפילו למנהיגים. זו היא שכבת העתיד אשר כל כך נחוצה למדינת ישראל ולחברה הישראלית. לשמחתנו, מספריהם של המבקשים להשתלב בהן, עולים משנה לשנה. משרד הביטחון הוא גורם דומיננטי וקובע במשוואה הזו, כגוף המאשר את דחיית השירות הצבאי בשנה לשם השתתפות במכינה הקד"צ. משרדי הביטחון והחינוך יחד, הם גם המופקדים על מימון חלק ניכר (כמחצית) מהוצאותיהן של המכינות. כזרועות הממשלה המופקדות על חינוך הדור הצעיר בישראל והכנתו לשרות הצבאי ולחיים אזרחיים פעילים, ראוי כי יינתן משקל הולם להשפעתן המכרעת של המכינות הקד"צ ביצירתו של דור צעיר בעל חזון חברתי ושאיפה להשפעה ולשינוי בישראל.

מכינה קדם צבאית בני דוד שביישוב עלי שבשומרון, מאי 2011. עומר מירון
הרבה מעבר ל"מסגרת הכנה לשירות הצבאי". המכינה קדם צבאית בעלי/עומר מירון

כל זאת, בהתאם לחוק המכינות הקד"צ מיולי 2008, המכיר רשמית במכינות ומסמיך את משרד החינוך לקבוע מה היא מכינה קד"צ ומה יהיה תקציבה, ביחס למספר החניכים בה. אותו חוק ממש, קבע כי במכינות הקד"צ "מקבלת הכשרה העתודה של הפיקוד הצבאי ושל דור המנהיגות של החברה הישראלית". לא פחות. מחקרים רבים חושפים נתונים על השפעת התהליך החינוכי בהן על שיעורי הגיוס לצה"ל, ליחידות קרביות ולתפקידים פיקודיים, על שיעור המשתתפים בעשייה אזרחית פעילה ועוד. כמה מהמכינות אפילו חרטו על דגלן את ה"הכשרה למנהיגות חברתית" כמטרת קיומן.

אך בפועל, כל זה לא יצליח להשיג את מטרתו – השפעה חינוכית משמעותית על חיי הבוגרים, כך שישפיעו על חיי החברה והמדינה. רק כשיתוקן הפער בין הבנת משמעותן החינוכית של המכינות הקד"צ לבין התמיכה בהן, קרי הגדלה משמעותית של מספר התקנים עבור החניכים בהן באופן שבו כל מלש"ב המבקש להתפתח במכינה קדם צבאית, יוכל לעשות כן, רק אז יתאפשר במלוא עוצמתו השינוי החברתי אותו באו לחולל המכינות הקדם צבאיות.

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
seperator

במדרשת שדה בוקר פועלת המכינה הקדם-צבאית "מכינת הנגב"

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully