פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: בנט דוהר בדרך ללא מוצא

      הטרור לא נפל עלינו מהשמיים. הוא קשור לנסיבות פוליטיות. מי שהפקירו את ביטחוננו הם אלה שהדפו כל אפשרות להדברות בין הצדדים ולא מחמיצים אף הזדמנות להלהיט את המציאות בשטח

      שוטרים בכניסה לבית ספר בשכונת רמת אביב, תל אביב. 4 בינואר 2016 (ראובן קסטרו)
      שוטרים בכניסה לבי ספר ברמת אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      "מדינת ישראל משחר קיומה היא תחת סיכון, עדיין, לצערי, סיכוני תאונות הדרכים גבוהים לאין ערוך מטרור, ובוודאי יש הממד הפסיכולוגי שעובד שעות נוספות. כולנו ברמת סיכון כלשהי אבל החוכמה היא לחיות את החיים". את הדברים האלה לא אמר סמולן תבוסתן. הם נאמרו על ידי שר החינוך, הדובר המובהק ביותר של הימין הלוחמני להורים מודאגים בתל אביב שהיססו לשלוח את ילדיהם לבית הספר בעוד טרוריסט מסתובב ברחובות העיר.

      בצירוף מקרים מעניין התפרסם באותו בוקר שבו נאמרו הדברים כי בשנה האחרונה חלה עליה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים. אין להבין את דברי השר אלא כך: בפיגועים כמו בתאונות דרכים אל לכם לתלות את יהבכם במדינה שתגן עליכם או על ילדיכם, הביטחון האישי שלכם ושל ילדיכם הוא בידכם בלבד. דברים אלה עומדים ביחס הפוך לקריאות הקרב המתלהמות שמשמיע השר בכל פעם שמתרחש אירוע טרור. מסתבר שכאשר הדברים מונחים לפתחו – הבטחת שלומם של ילדי בתי הספר בתל אביב - יודע השר שהמענים הלוחמניים שהוא מנופף בהם, תורמים אולי לשלהוב הרוחות ולהסתה ברחובות אך אין בהם תשובה של ממש וכל מה שיש בידו לומר להורים מודאגים ברגע האמת הוא שהטרור הוא עוד סיכון שצריך ללמוד לחיות אתו. אהה, איך לא חשבנו על זה?

      הם יודעים שאין להם תשובה

      הפרטת הביטחון האישי: איש, אישה לנפשם ולילדיהם, הוא התשובה שנותנת המנהיגות הישראלית היום לתושבי ישראל מתחת למעטה ההכרזות המתלהמות על מיגור הטרור. בין אם זה ראש עירית ירושלים שקורא לתושביו לשאת נשק ולהסתכן בפגיעה בעצמם ובאנשים חפים מפשע או עמיתו מתל אביב המייצר מטבעות לשון חדשניות בסגנון "ערנות דרוכה" אך לא הוא ולא שר החינוך טורחים אפילו לתגבר את השמירה בבתי הספר והתוצאה היא שההורים מסרבים לתת אמון בהצהרות ההרגעה ומצביעים ברגליים.

      השורה התחתונה היא שהם יודעים שאין להם תשובה אבל אינם מסוגלים לדבר עם אזרחיהם בגובה העיניים. גם ראש הממשלה שאינו מפספס אף הזדמנות להפוך זירת טרור לזירת הסתה אמר בתום שישה שבועות של כתישת עזה ותושביה בהפצצות קטלניות שלא ניתן למגר את הטרור.

      ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת (ברני ארדוב)
      קורא לתושביו לשאת נשק ולהסתכן בפגיעה בעצמם ובחפים מפשע. ניר ברקת (צילום: ברני ארדוב)

      אלא שהטרור לא נפל עלינו מהשמיים. הוא קשור באופן אימננטי לנסיבות פוליטיות. מי שהפקירו את ביטחוננו ובטחון ילדינו הם אלה שהדפו כל אפשרות להדברות בין הצדדים ואינם מחמיצים אף הזדמנות להלהיט את המציאות בשטח ולהשתיק את מי שמציבים בפניהם מראה. ההסתה וההתלהמות הם אופנים של עשיית הון פוליטי ובעיקר של הסטת הדיון מהמהלכים שהובילו להתפרצות גל הטרור ואלה שיכולים אולי להביא בהדרגה להרגעתו.

      תושבי ישראל, יהודים וערבים זקוקים למנהיגות אחראית החותרת להדברות, לחיזוק הכוחות המתונים בשני הצדדים וליצירת אקלים פוליטי שיכול בעתיד להוביל לפתרונות מוסכמים. ובינתיים, המציאות הפוליטית שאנו חיים בה היא כביש מלא מהמורות ופגעים וילדים משני הצדדים משלמים את המחיר היקר ביותר. מי שאינו מסוגל לתקן את הכביש שישתדל לפחות לנסוע עליו בזהירות. במקום זאת דוהרים מנהיגי המדינה במהירות מופרזת על פי תהום בדרך ללא מוצא.



      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.