הכל זה מלמעלה- נזקים של מיליונים לחקלאים בשל פגעי מזג האוויר

עשרות טונות של ברד ירדו בתחילת החודש על סככות הגידול של מאיר עזרן, חקלאי ממושב תאשור והרסו את המבנים עד ליסוד. הנזק שנגרם למאיר, כמו למאות חקלאים אחרים בדרום שמחזיקים בבתי רשת ללא גידולים, מוערך בעשרות מיליוני שקלים. אותם חקלאים ייאלצו לממן מכיסם את עלות השיקום, מאחר והקרן לביטוח נזקי טבע לנזקי טבע אינה מבטחת בתי רשת ללא גידולים. המשמעות המידית, כך נראה, היא איום סגירה על מפעל חייהם של החקלאים.

מאיר מדמה את מכות הברד שנחתו על ראשו בפתאומיות ל'פצצת אטום' חקלאית. "הפצצה שנחתה פה הרסה לי 80 דונם של מבנים, זה לא משהו סביר . הקרן לנזקי טבע לא מוכן לשלם כי הוא אומר - ברגע שאין גידול אי אפשר לבטח את המבנה. אני אמרתי לאנשי הקרן שעשינו חיטוי בשטח והכנו את הקרקע לשתול עגבניה מלפפון ופלפל. אנחנו כבר לא נצליח כי העונה נגמרה - בשבילנו איך אומרים ? המרוץ הסתיים", כך הוא אומר.
חוסר המענה הביטוחי צפוי להביא את מאיר, כמו גם חקלאים אחרים בדרום, לכדי פשיטת רגל כבר בטווח הזמן הקרוב. "צריך פה החלטה של ממשלה שתשנה את עניין הביטוח, אבל בזמן הזה שאתה מחכה להחלטות, מה אני יכול לעשות? אם אני לא מקבל פיצוי אז אני חושב שאני אקרוס או אפשוט רגל. אין לי איך לשלם את הנזקים פה. זה פשוט סגירה או פשיטת רגל או לעזוב את הכול ולנטוש ולברוח כמו שעשו בערבה או לברוח לחו"ל", לדבריו.
נדמה כי ללא התערבות ממשלתית דחופה, בין אם במתן סיוע כספי ישיר לחקלאים או בשינוי סעיפי היתרי הביטוח של הקרן לנזקי טבע – משקים רבים בדרום לא ישוקמו עם שוך הסערות. אלי מוגרבי, רכז הוועדה החקלאית המשותפת למועצות בני שמעון מרחבים ושדות נגב מציע בהקשר זה לקבוע קודם כל ולפני הכול, כי סערת מזג האוויר האחרונה תוגדר 'אסון טבע חריג' וכך תיפתח האופציה הבירוקרטית להעברת כספים לחקלאים. " אני מצפה שהקרן לנזקי טבע תפנה לממשלה או לאוצר ותנסה לסייע לנו. זה מקרה ייחודי , אסון חריג. ישב פה באזור ענן במשך ארבעים דקות, ונתן פה מכה של ברד מאוד כבדה. קרוב לחמישים מ"מ נמדדו פה. טונות של ברד ישבו על המבנה של מאיר והמבנה לא עמד בעומס של המשקל ופשוט קרס", מספר מוגרבי.
"אנחנו לא מצפים שהמדינה תבוא ותגיד קח פיצוי של כמה מיליונים, אנחנו מצפים שהמדינה תדע לשקם ולהקים את בתי הרשת , תסייע לחקלאי להקים את הבתי רשת שוב למתכונת שהם היו בה", כך הוא מציע.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי 96% מהחקלאים בישראל מבוטחים במסגרת הקרן לנזקי טבע (קנט). תכניות הביטוח כנגד נזקי טבע או אסונות טבע נתמכות על ידי המדינה והיא משתתפת במימונם בשיעורים הנעים בין 35% עד 80% מעלו?ת הפרמיה, במטרה לעודד את ציבור החקלאים לבטח את הגידולים שלהם. באשר למבנים חקלאים (חממות, בתי רשת וכו') קיים בשוק ביטוח אלמנטרי המכסה את סיכוני הטבע. בשנים האחרונות תוקן חוק פיצוי נפגעי אסונות טבע כך שהוא חל רק על תשתיות חקלאיות ולא על נכסים שקיים לגביהם הסדר ביטוח.

מהקרן לביטוח נזקי טבע (קנט) נמסר כי היא מציעה לחקלאים מגוון גדול מאוד של ביטוחים מתקדמים ומשלמת פיצויים של מאות מליוני שקלים בשנה על מנת למזער את הנזקים הכלכליים למגדלים המבוטחים. מבלי להיכנס למקרה הספציפי, לצערנו, כך הם אומרים, שוב ושוב מוכח כי הימנעות מעשיית ביטוח עלולה להביא לנזקים כלכליים אדירים, וחבל.