מחבל רצחני וחמוש נמצא במסתור, וקיים סיכוי שיכה שוב לפני שייתפס. אפילו השר לבטחון פנים גלעד ארדן הבהיר הבוקר לגלי צה"ל: "בהחלט מדובר באדם מסוכן, שעלול לחזור ולפגוע בעתיד".
ומי יודע איך המחבל המסוכן הזה נראה כיום? מי חש או חשה שיידע לזהות אותו אם יבחין בו? אולי אנשי כוחות הביטחון והשב"כ יודעים, אבל מסופקני אם מישהו או מישהי בציבור החרד כל כך הורים, בעלי עסקים, גננות, מנהלות בית ספר - כלל לא מצויד בכלים המתאימים לכך.
למעשה, לא נראה שלמישהו בכוחות הביטחון בכלל חשוב שנדע איך הוא בדיוק נראה. הציבור? מה זה? למה בכלל שנהיה חייבים לו דין וחשבון כלשהו? בעיני כוחות הביטחון, כך נראה, הציבור הוא סתם חבורה של "אימהות היסטריות".
בשעות הראשונות אחרי הירי בדיזנגוף, שאירע בשעת צהריים, בידי התקשורת היו רק תמונותיו של המחבל מסרטוני האבטחה מזירת הטבח, תמונות בהן הוא נראה עוטה משקפיים שנועדו בדיוק לטשטוש זהותו ולבוש מעיל גדול ושחור (שחור? בעצם, אין לדעת, הסרטון הוא בשחור-לבן). במהלך השעות האלה הגורם היחיד שפנה לציבור מטעם המשטרה היה תת-ניצב יהודה דהן, מפקד מרחב ירקון, שקרא "לשוב לשגרת החיים" בעוד היורה המסוכן במנוסה. מאוחר יותר התברר כי בעת מנוסתו הוא רצח אדם נוסף.
והכל בסוף יוצא לאט. ומפוזר. ומבולבל
רק בשמונה בערב לערך פורסם כי "מתחזקת ההערכה כי מדובר בפיגוע לאומני", כי המחבל הוא ערבי ישראלי מאזור ואדי ערה ושבעבר הוא ניסה לדקור ולחטוף נשק מחייל - וגם אז לא פורסמה תמונה בהירה שלו. וביום שבת, למעלה מ-24 שעות מהטבח, הותר לפרסום שמו, כשאלוהים יודע איפה הוא כבר נמצא. כתבים וראשי דסק במערכות החדשות מעידים על בלבול רב בהעברת המידע בשעות אלה.
עד צהרי יום שני, היום הרביעי למצוד אחר המחבל, התקשורת הציגה שתי ויזואליות בלבד של המחבל, מלבד סרטוני האבטחה המדוברים: קלוז-אפ באיכות ירודה מאוד שהועבר על ידי השב"כ, וחומרי וידאו טובים של מלחם מהארכת המעצר שלו בשנת 2007, כלומר לפני כשמונה שנים, שכלי התקשורת שלפו מארכיוניהם (בוואלה, למשל, נאלצו לקבל אותם מחדשות 10). האם השמין מאז? האם גידל שערו? אל תצפו מהמשטרה לעדכן אתכם. בנוסף, לא ניתן כל תיאור של מידות גופו האם הוא גבה קומה, נמוך קומה, או ממוצע, של פרטי הלבוש אותם הוא לבש בעת האירוע או של הצבע שלהם.
כל זה נכון לגבי פרסום פרטים רבים באירוע. ספר הקוראן שנמצא מיד בזירה. המקום שבו עבד המחבל בתל אביב. מסלול הבריחה. רצח נהג המונית והקשר שלו למקרה.
והכל בסוף יוצא (מה חשבתם? שאפשר להסתיר ניידות משטרה במרכז מסחרי וכוחות ימ"מ שפושטים על דירות?) - אבל לאט. ומפוזר. ומבולבל.
הבלבול נובע, כמובן, מצו איסור הפרסום המוטל מיד על פרטי החקירה, והניסיונות השונים של כלי התקשורת לרקוד בין טיפות הצנזורה. אבל נדמה, כי אם כל כלי התקשורת היו מצייתים בדווקנות לצו הזה לציבור החרד לא היה נמסר אף מידע.
קודם כל אמא
ירון בלום, בכיר שב"כ לשעבר, סנגר במשדר וואלה! NEWS על עבודת המשטרה, טען כי נהוג באירועים מסוג זה להוציא מיד צווי איסור פרסום וכי "איסוף מודיעין צריך להיעשות בשקט". אז לא. אני לא מבינה שום דבר באיסוף מודיעין, אבל אני מבינה בהיגיון. אולי את איסוף המודיעין של השב"כ בשטח A נהוג לעשות בשקט אבל איסוף מודיעין בלב העיר הכי שוקקת במדינה, בעידן הווטסאפ, הניו מדיה והרישות העירוני במצלמות אבטחה, מטר מהבית של מאות עיתונאים ושל אנשים שתובעים מענה על שאלות ומה לעשות, לא סומכים על השם שיציל אותם יצטרך להיעשות ברעש. אין ברירה.
אני עיתונאית בוואלה, אבל קודם כל אמא. ואני מתגוררת בצפון תל אביב, וקצת לא נעים להודות, אבל אני לא ישנה כבר שלושה לילות. כך גם רבות מחברותיי וחבריי. במוצאי שבת דיברתי עם אחת מהן, שגרה לא רחוק ממלון מנדרין. היא אותה שעה לא ידעה כלל על רצח נהג המונית, בוודאי לא שהמחבל הנמלט חשוד במעשה. "גלשתי בכל האתרים", היא אמרה", ואין שום כותרת על זה". האמנם אדם, אם לשתי בנות קטנות, לא צריך לדעת שליד ביתו בוצע רצח של מחבל במנוסה?
אותו זמן הגורם היחיד שהתייחס לשאלה האם לשלוח למחרת את הילדים למוסדות החינוך היה ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שבכנות נדירה אמר: "לא אאשים אדם שלא ישלח את הילדים שלו לבית הספר, אבל מוסדות החינוך יהיו פתוחים. כך צריך". וכך, הוטל על הציבור להחליט בעצמו מה עליו לעשות. המשטרה? את האינפוט שלה לא שמענו בנושא.
יש למשטרה כמה תפקידים. היא צריכה ללכוד את הרוצח אבל היא אחראית גם על הסדר הציבורי ועל תחושות החרדה של האזרחים. הריאיון של ארדן בגל"צ היה מתנשא ועמוס סתירות. "אתה לא מצפה שכשיש צו איסור פרסום, שאנחנו נחשוף מול המחבל מה שאנחנו יודעים או לא יודעים", הוא אמר בזחיחות למראיין אסף ליברמן. הוא גם דיבר מצד אחד על מסוכנותו הברורה של המחבל ומצד שני על כך שאין מה לדאוג מפניו כי הסיכוי להיפגע ממנו שווה לסיכוי להיפגע מתאונת דרכים וכי כל המקומות הומי האדם מאובטחים.
אז אם זה לא היה ברור, זה מה שאנחנו מבקשים: דברו אלינו מדי פעם. ותעשו זאת בגובה העיניים. תבינו את הדאגה. גם אם זה נכון, אל תפריחו לאוויר חישובים סטטיסטיים על הסיכוי להיפגע מהמחבל. בתאונות יש לנו יותר שליטה, כאן החרדה נובעת מחוסר השליטה. ובעיקר מסרו בפנינו כמה שיותר מהר את המידע שההיגיון הבסיסי אומר שאפשר - ואולי גם חשוב - לפרסם.
תודה מראש,
הציבור.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.