שלושה חודשי טרור

אש חיה על אש קטנה: גל הטרור החזיר לזירה נשק שנוי במחלוקת

לאחר שבצה"ל הבינו כי הרג מחבלים מחמיר את ההסתה, הוחלט לעבור להטמעת המונח "נטרול" - פגיעה כדי לפצוע. המהלך סימן את הקאמבק של רובה הרוגר, הידוע לשמצה בקרב מיידי האבנים. אך מפקדים בצה"ל מתריעים: "הרוגר עלול להפוך לקטלני"

עריכת וידיאו: אביב אירגז

התקרית בחברון שבה נורתה למוות הדיל אל-השלמון בת ה-18 על ידי חיילי צה"ל הייתה למעשה הסיבה העיקרית להטמעת המונח "נטרול". הפלסטינים טענו כי היא הוצאה להורג והפכו אותה לגיבורה, בעוד צה"ל דבק בגרסה כי מדובר במחבלת שניסתה לדקור חייל. אך בזמן שנוהלה מלחמת הגרסאות, גבר השימוש באירוע כחומר תעמולה.

מפקדים בצה"ל שהנחו בתחילת גל הטרור לנקוט יד קשה נגד מפגעים ומפרי סדר, הבינו ככל שחלף הזמן כי הלוויות הפלסטינים שנהרגו מירי כוחות הביטחון משמשות חומר בעירה להסתה ברשתות החברתיות וכלי התקשורת, לקריאה להמשך הטרור ואף לביצוע פיגועים בזמן התהלוכות וההספדים. לפי קצינים בחטיבת יהודה, כלי הנשק המסוכנים ביותר של ההתקוממות האחרונה בגדה היו שירי ההלל לאל-השלמון.

טוב לדעת (מקודם)

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
הירי באל-השלמון (צילום: אתר רשמי, מתוך עמוד הפייסבוק "צעירים נגד התנחלויות")

מערכת הביטחון חישבה מסלול מחדש והחלה להטמיע את המונח "נטרול" בקרב הכוחות בשטח. במילים אחרות, הועברה לכוחות הנחיה לנסות ולהימנע עד כמה שניתן מהרג. הפעולה הרצויה הפכה לירי על מנת לפצוע במטרה שיהיה ניתן לאזוק את המחבלים ולמנוע מהם מלבצע את זממם. כך גם בהפגנות בגדה. ההוראה הייתה לא למהר לירות במפגינים ולהשתדל להכיל אירועים כל עוד הם לא מסכנים חיי אדם או כלי רכב על הצירים.

אחד האמצעים לעשות זאת בהפרות סדר הוא רובה הרוגר השנוי במחלוקת, אף שהוא מחטיא את המטרה העליונה - להימנע מהרג. בעשור האחרון הפך רובה הרוגר, בעל קליע בקוטר של 0.22 מ"מ, לנשק פופולרי בצה"ל בפיזור הפגנות. זאת מאחר שהכדור שלו כולל כמות קטנה של אבקת שריפה בשונה מכדור של רובה סער (קליע בקוטר של 5.56 מ"מ) והוא לכאורה אמור רק לפצוע ולא להרוג. הקליע הקטן שנורה מרובה רוגר מצויד לעתים במשתיק קול המאפשר ליורה לשמור על חשאיות מיקומו. גם רובה 16M מקוצר מסוגל לירות את קליע הרוגר משום שעבר הסבה בחיל החימוש.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

"לא להתרגש", החל מפקד גדוד רותם בחטיבת גבעתי את הוראות הפתיחה באש שלו בפני לוחמים שהתכוננו להפרות סדר בזמן כניסת מתפללים לקבר יוסף בשכם. "בקבוק תבערה על רכב צבאי לא עושה יותר מדי נזק", המשיך בניסיונות להטמיע בחיילים הבנה כי יש לחתור למניעת הרג פלסטינים. "מבחינת הוראות הפתיחה באש, אם זיהינו בקת"ביסט שבא לבצע זריקה על רכבים – יש אישור לבצע ירי מרוגר. מעבר לזה משתמשים באמצעים לפיזור הפגנות כמו גז מדמיע, גומי, מה שאתם מכירים. מעבר לזה, אם יש סכנת חיים ומישהו מגיע ברגל לחוליה עם בקת"ב קרוב לכוח מטווח של 15-10 מטרים מבצעים ירי על מנת...". לאחר מכן הסביר המג"ד שיש לבצע בשטח פעילות הונאה והטעיה כדי לעצור את משליך בקבוק התבערה ולהביא אותו לחקירה.

היסטוריה עקובה מדם

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, עורר השימוש ברובה הרוגר מחלוקת בצה"ל והיו קצינים בכירים שטענו כי לא ניתן להגדיר אותו כאמצעי אל-הרג בשל העובדה שהוא גורם להרוגים. חלק מהמפקדים אף המליצו להפסיק להשתמש בו אלא רק במקרים שבהם הכוחות נמצאים תחת סכנת חיים שמצריכים שימוש באש חיה.

ב-2001 החליטו גורמים מבצעיים בצה"ל והפרקליטות הצבאית להורות על הוצאת השימוש ברובה הרוגר שגרם תוך פרק זמן קצר להרוגים ופצועים קשה. שמונה שנים לאחר מכן הוחזר הרובה לשימוש ביחידות שפעלו לפיזור הפרות סדר ביהודה ושומרון. בעקבות שני אירועים שהציג ארגון "בצלם", בהם נהרגו פלסטינים מירי הרוגר, נעשתה פנייה לפרקליט הצבאי דאז, אלוף (במיל') אביחי מנדלבליט (היועץ המשפטי לממשלה המיועד), בבקשה לעצור את השימוש ברובה הרוגר ולא להגדיר אותו כאמצעי אל-הרג.

חיילים מכוונים רובי רוגר (צילום: רויטרס)

בקיץ 2009 השיב מנדלבליט לארגון בצלם כי "הרוגר ואמצעים דומים אינם מוגדרים כאמצעים לפיזור הפגנות או הפרות סדר. הכללים לשימוש באמצעים אלה באזור יהודה והשומרון מחמירים ומקבילים לכללי הפתיחה באש בתחמושת 'חיה'". לאחר מכן, הוחלט בצה"ל להגביר את השימוש בגז מדמיע, פצצות סירחון, קליעי גומי ורימוני הלם. במקרים חריגים אף נעשה שימוש בקני שיגור שהותקנו על ג'יפ ממוגן כדי להגביר את האפקטיביות של השימוש בגז.

השיבה לרוגר

אולם אינתיפאדת הסכינים והתגברות ההפגנות ביהודה ושומרון כמו גם ברצועת עזה החזירו שוב את רובה הרוגר למרכז הבמה, ועמם גם ההרוגים, שבעקבותיהם חודדו הנהלים. אמצעי או פתרון חדש עדיין לא נמצאו.

מפקדי מחלקות ביהודה ושומרון מעידים כי בכללי הבטיחות במהלך השימוש ברובה נכללת הנחיה מפורשת שלא לירות אותו מתחת לטווח של מאה מטרים בשל החשש שהוא יגרום להרג המפגין. הקליע המיוחד, שמוגדר כאמצעי אל-הרג ושמטרתו היא למנוע הרוגים והסלמת האירוע, גורם בפועל להרוגים. אך למרות ההנחיה, לפי נתוני בצלם בשנים האחרונות ארבעה פלסטינים נהרגו מירי כוחות הביטחון באמצעות רובה הרוגר במהלך הפגנות. מאז החלו המהומות בגדה, משתמשים חיילי צה"ל במרבית הפרות הסדר האלימות ברובה רוגר.

ארבעה פלסטינים נהרגו מירי רוגר. הפרות סדר בשכם (צילום: AP)

קצין בכיר בפיקוד מרכז חשף לפני יותר מחודש כי במהלך הפרת הסדר אלימה שהתקיימה בקבר רחל נעשה שימוש ברובה רוגר לעבר מפגינים. באחד המקרים ירו החיילים לעבר נער בן 13. הוא נפצע באורח אנוש ומאוחר יותר מת מפצעיו בבית חולים פלסטיני. מהתחקיר עלה כי הכוח ירה במטרה לפצוע את הנער בפלג גופו התחתון משום שסיכן את הכוחות, אך מסיבה לא ברורה עף לעברו נתז שפצע אותו באורח אנוש. בדיעבר, הדגיש הקצין הבכיר כי לא נכון היה לפגוע בנער אלא במסית מרכזי שליבה את היצרים במקום והוביל את ההפגנה האלימה.

"אנחנו קוראים לצה"ל לחדול מהשימוש ברובה רוגר", מסר ארגון בצלם בהודעה שפרסם באוקטובר, החודש השני של גל הטרור. "אי אפשר להשתמש ברובה הזה בצורה מבחינה אף שיש לו כוונת טלסקופית אלא אם כן נשקפת סכנת חיים לכוח. חייבים להיות לשימוש ברובה תנאים מחמירים יותר אף שהצבא הבטיח כי כללי הפתיחה באש ברוגר זהים לאלו של אש חיה". כלומר, בארגון דרשו כי הירי ברובה תיעשה רק במקרים שבהם נשקפת סכנת חיים לחיילים.

אולם הקריאה נשמעה בחלל ריק. בינתיים, בשבועות האחרונים פחת באופן משמעותי מספר מוקדי הפרות הסדר ביהודה ושומרון ובהתאמה גם היקף מפרי הסדר בהפגנות, ושינוי לא צפוי באופק. בצה"ל עדיין משתמשים ברובה הרוגר לפיזור הפגנות בעוד גורמי צבא מדגישים כי השימוש בו נעשה לעבר מסיתים מרכזיים או כשנשקפת סכנת חיים, וארגון בצלם ממשיך לקרוא להוצאתו משירות או לחלופין להגדירו כאמצעי אש חיה.

(עדכון ראשון: 19:38)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully