השנה שבה ינסה טראמפ להוכיח כי רפובליקני יכול לזכות בבחירות

ב-2016 עיני העולם יהיו נשואות לארצות הברית, שם ינסה איש העסקים השערורייתי להיכנס לבית הלבן. רוסיה תמשיך לנסות ולהתפשט, הסכם הגרעין יעמוד למבחן והחרדה מדאעש לא תיעלם. כך תיראה השנה הבאה

31/12/2015
צילום: רשת CNN, עריכה: שניר דבוש

כמדי ארבע שנים, העולם יתמקד ב-2016 בבחירות לנשיאות ארצות הברית, כשהפעם ייבחר מחליף - כנראה מחליפה - לברק אובמה, שיסיים שתי כהונות של שמונה שנים בבית הלבן. על אף שהפריימריז אצל הדמוקרטים והרפובליקנים יתחילו רק בפברואר, כבר עתה די ברור מי יתחרה ראש בראש על התפקיד הנכסף.

שרת החוץ לשעבר הילרי קלינטון והמיליארדר דונלד טראמפ מובילים בפער ניכר על יתר מתחריהם למרוץ, ולכן השניים עברו להתמקד האחד בשנייה במהלך נאומיהם האחרונים. קלינטון ביקרה את טראמפ בחריפות על כך שהציע למנוע ממוסלמים להיכנס לשטחי ארצות הברית בעקבות מתקפת הטרור בפריז והטבח בקליפורניה, וטענה כי הוא "המגייס הטוב ביותר" של ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). מנגד, איש העסקים לא נותר חייב ובחר כהרגלו לרדת לפסים אישיים בדמותו של לעג לנשיותה של האישה הראשונה לשעבר.

הבעיה של טראמפ היא שהאסטרטגיה שלו מנותקת מהמציאות האמריקנית העכשווית. הוא אמנם סוחף אליו מצביעים מזרמים מסוימים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות והסקסיסטיות נגד מגזרים רבים בחברה, אך בו בעת מרחיק ממנו אוכלוסיות גדולות שמשקלן בבחירות עשוי להכריע את הכף. במפלגה הדמוקרטית כבר החלו בגיוס מצביעים נרחב מקרב מיליוני המהגרים מאמריקה הלטינית, שאת אלו המגיעים ממקסיקו כינה איל הנדל"ן "אנסים ורוצחים". טראמפ אולי זוכה לאהדה נרחבת אצל הגברים הלבנים, אך כפי שהוכח ב-2008 וב-2012, הם כבר אינם ממליכי המלכים בפוליטיקה האמריקנית.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
זוכה לאהדה נרחבת אצל גברים לבנים, אך הם כבר לא ממליכי המלכים בפוליטיקה האמריקנית(צילום: AP)

בחירתו של נשיא חדש כמובן שלא תשפיע רק על ענייניה הפנימיים של ארצות הברית. גם בקרב בעלות בריתה ואויביה של וושינגטון ממתינים לראות מי יהיה מנהיגה החדש של המעצמה המתעקשת להיות החזקה ביותר בעולם, גם אחרי שנים שמעמדה הגלובלי נשחק. בעוד שמדיניות החוץ שמציגה קלינטון בתקופה האחרונה דומה במידה די זהה לזאת של הנשיא הנוכחי, טראמפ לא חשף מצע מגובש וקוהרנטי, אלא נוהג כהרגלו לזרוק סיסמאות ורעיונות מופרכים לאוויר.

שרת החוץ לשעבר, שכיהנה בממשלו הראשון של אובמה, הביעה תמיכה באסטרטגיה שלו במלחמה בדאעש, שאט-אט מניבה תוצאות בשדה הקרב, ובהתנגדותו להישארות נשיא סוריה בשאר אסד בשלטון. מנגד, המיליארדר קרא להשבתת האינטרנט בסוריה ובעיראק כדי לפגוע בארגוני הטרור, אך הוא בעצמו לא יודע כיצד ניתן ליישם זאת. לא בטוח גם שהרומן יוצא הדופן שלו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא ייפגעו בסיכויים הקלושים גם כך לזכות בבחירות במדינה שעדיין לא שכחה את תקופת המלחמה הקרה הראשונה.

היבט נוסף של שנת הבחירות נוגע לנשיא היוצא, שכבר מזמן משוחרר מלחצים פוליטיים ומשיקולי קמפיינים. כפי שהוכיח ב-2015, אובמה צפוי גם בשנה הקרובה להמשיך ולנסות להגשים את יעדיו האחרונים. אחרי שנה שבה נחתמו הסכמים היסטוריים עם איראן סביב תכניתה הגרעינית ובין מדינות העולם על ההתחממות הגלובלית, לצד הפיוס עם קובה והייאוש הסופי מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, נשיא ארצות הברית יפעל בשיא המרץ להביא לסיום המלחמה בסוריה - אחת מכישלונותיו הבולטים ביותר בתקופת שלטונו.

היעדים הבאים של רוסיה

רוסיה סיימה את השנה הנוכחית כשהיא שקועה עד צוואר במלחמה בסוריה וכשמצבה הכלכלי ממשיך להיות בכי רע. עם זאת, נראה שהנשיא פוטין הצליח סופית במשימתו להשיב את ארצו לקדמת הבמה העולמית אחרי שקיעתה עם קריסת ברית המועצות. למוסקבה היה תפקיד חשוב בהשגת הסכם הגרעין עם איראן והחלטתה להילחם להצלתו של אסד הבטיחה שלאינטרסים שלה יהיו משקל רב בכל הסדר עתידי במדינה החרבה.

לצד העמקת המעורבות הצפויה בשנה הקרובה בסוריה - ייתכן אפילו בדמותם של כוחות רוסיים על הקרקע - פוטין ימשיך לבחוש במזרח אוקראינה, שמעמדו כאזור המנותק מהשלטון המרכזי בקייב הולך ומתבסס, ולבצר את הנוכחות הרוסית סביב הקוטב הצפוני, שעל משאביו מתנהלת תחרות רב-לאומית. פרט לכך, התבטאויות מהתקופה האחרונה מצד הצמרת המדינית והצבאית במוסקבה מצביעות על היעד הבא שסימנה רוסיה, הפעם במרכז אסיה.

האזור הרווי ברפובליקות סובייטיות לשעבר נותר במידה רבה החצר האחורית של רוסיה ומרבית שליטי המדינות הללו הם בעלי ברית קרובים של פוטין. כהצדקה להתערבות גסה יותר במרכז אסיה, במוסקבה העלו את המצב הביטחוני המידרדר באפגניסטן והזהירו מפני חדירתם של לוחמי ג'יהאד עולמי אל מדינות חבר העמים.

לכן, הדגישו בקרמלין, יהיה עליהם להגיב לכל איום הנשקף על גבולותיהן של טורקמניסטן, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן. ב-2016, ניתן לשער, מוסקבה לא תרפה מניסיונה להשיב את השפעתה גם על המדינה שלפני כמה עשורים הייתה בית הקברות של הצבא הסובייטי.

הצליח במשימתו להשיב את ארצו לקדמת הבמה. פוטין(צילום: רויטרס)

החרדה מדאעש

אחרי שנים ארוכות שבהן הטרור היה מנת חלקו הכמעט בלעדית של המזרח התיכון ומשום כך לא הטריד את המערב, בשנה החולפת חזרה הפניקה והציפה את אירופה ואת ארצות הברית. לכך אחראי דאעש, שמילא את הוואקום שהותיר אל-קאעדה, ארגון האב שלו. הטבח במשרדי המגזין "שרלי הבדו" בינואר בוצע אמנם על ידי פעילי אל-קאעדה, אך ידה של "המדינה האיסלאמית" הייתה על העליונה בהמשך השנה.

המחבל מהמרכול הכשר, שרשרת הפיגועים הקטלניים בתוניסיה, הפלת המטוס הרוסי בחצי האי סיני, פיגוע 13 בנובמבר בפריז והטבח בקליפורניה - כולם היו פעולות בהכוונת דאעש או בהשראתו. הארגון, שאיבד בשנה החולפת שטחים עצומים בעיראק ובסוריה, משנה טקטיקה עם הבנתו שמוסד החליפות שהקים לא יכול להאריך ימים. דאעש הקים עליו אויבים רבים מכדי שיוכל לנהל יישות מדינית לאורך זמן, אך לפגוע בנקודות התורפה של העולם הוא עדיין מסוגל.

עד סוף 2016, הבטיחו רבים בעולם, הארגון יחדל מלהחזיק שטחים משמעותיים ולהטיל עליהם את מרותו. עם זאת, אין ספק שפעילי דאעש ימשיכו לתכנן פיגועים על אדמת המערב. בין אם הם יוציאו אותם לפועל ובין אם תכניותיהם יסוכלו, בדבר אחד הם הצליחו: העולם כבר נכנס לסחרור ביטחוני ולהתקף חרדה - מוגזמת - מפני "המדינה האיסלאמית".

בדבר אחד הם הצליחו: העולם כבר נכנס להתקף חרדה מפני "המדינה האיסלאמית"(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

יישום הסכם הגרעין

חודשים רבים במהלך 2015 הוקדשו למשא ומתן המייגע בין איראן למעצמות על תכנית הגרעין. אין ספור דיווחים על פשרות, על חוסר הסכמות ועל קווים אדומים הסתיימו ב-13 ביולי, עם החתימה על עסקת וינה ההיסטורית. ברוב עולם היללו את המהלך והביעו תקווה שמדובר בהתקדמות לקראת יציבות במזרח התיכון, לצד מדינות מסוימות במזרח התיכון שזעמו על ההסכם.

במסגרת העסקה, טהראן נדרשה לשורת הגבלות וויתורים בתמורה להקלה בסנקציות הקשות שהושתו עליה במרוצת השנים, ואת רובן היא משלימה בימים אלו. עם זאת, כבר עכשיו נבקעים סדקים ראשונים בין הצדדים, בפרט בין איראן לארצות הברית. כמה חודשים אחרי החתימה על ההסכם, ערכה הרפובליקה האיסלאמית ניסוי בשיגור של טיל בליסטי המסוגל לשאת ראש קרב גרעיני, במה שהווה הפרה של העיצומים שהוטלו על ידי על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.

לוושינגטון לקח זמן מה כדי ללמוד את הפרטים ובימים האחרונים מדווח שממשל אובמה יטיל סנקציות חדשות על איראן ועל חברות נוספות שקשורת לתכנית הטילים שלה בעקבות זאת. בטהראן כבר הזהירו כי מדובר בהפרה של הסכם הגרעין מצד וושינגטון, וטענו כי הממשל האמריקני הסכים בעצמו על כך שלתכנית הטילים אין קשר לעסקה. לשמרנים משני הצדדים, שהתנגדו מלכתחילה להסכם, התקופה הקרובה תשמש הזדמנות מצוינת כדי לחפש דרכים חדשות לסכל אותו, אחרי שנכשלו בכך בדרכים פוליטיות ומדיניות.

תחילת 2016 הייתה אמורה לבשר על עידן חדש, עם הסרת הסנקציות ונהירת החברות המערביות לאיראן. מצד שני, האירועים האחרונים, בהם גם הקשחת תנאי הוויזה לארצות הברית שנוגעים גם לטהראן, מעידים עד כמה רבים המכשולים בדרך ליישום ההסכם ההיסטורי. גם באיראן זאת שנת בחירות, ובחודש פברואר ינסו השמרנים, שהפסידו בגדול בבחירות לנשיאות ב-2013, לנצל את המתיחות המחודשת לטובתם.

כבר עכשיו נבקעים סדקים בין הצדדים, בפרט בין איראן לארצות הברית, חודשים ספורים לאחר החתימה(צילום: רויטרס)

משבר הפליטים

יותר ממיליון בני אדם הגיעו בשנה החולפת לשעריה של אירופה, כחלק ממשבר הפליטים החמור ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השנייה. מאות האלפים שבורחים מאזורי הסכסוך במזרח התיכון ובאפריקה שטפו את מדינות האיחוד וגרמו לתהפוכות פוליטיות ולמשברים עמוקים באירופה, שמנהיגים רבים בה החלו להזכיר בדבריהם תקופות חשוכות בהיסטוריה.

ממשלות הימין שצצו כפטריות בגשם השתמשו בפחד מפני "הפלישה המאורגנת" כדי לבסס את שלטונן, על אף שרובן כלל לא היו היעד המועדף על הפליטים. חלק ניכר מהם הטיל את יהבו על גרמניה ועל מדינות סקנדינביה, שם המענקים הנדיבים מפתים במיוחד. עם זאת, המספרים ההולכים וגוברים והלחץ מבית הכריחו גם את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לשנות מעט את גישתה מזמינת האורחים, כשהיא מסתכלת כבר על 2017, אז תנסה להיבחר בשלישית למנהיגת הכלכלה החזקה ביותר באירופה.

למרות המאמצים הקדחתניים לעצור את הזרם האנושי, שהביאו לשיתוף פעולה בין טורקיה לאיחוד, קשה להאמין שבשנה הקרובה התופעה תיעלם. הגדרות שהקימו מדינות מסוימות, בראשן הונגריה, רק ניתבו את ההמונים בדרכים עקלקלות ומסוכנות יותר וסירות המבריחים ממשיכות לפרוק אלפי מהגרים בחופיהן של איטליה ושל יוון משל היו סחורה גנובה.

בנוסף לכך, הסכסוכים הארוכים בסוריה, באפגניסטן, בעיראק, בלוב ובאזורים נוספים לא נראים כמי שעומדים בפני סיומם, וכך גם העוני, הרדיפות הפוליטיות והרעב ששורר בחלקים נרחבים מאפריקה. ללא שינוי של ממש, נחיל המיואשים ימשיך להגיע לאירופה, שרק לאחרונה החלה להבין את אחריותה למצב.

למרות המאמצים לעצור את הזרם האנושי, קשה להאמין שבשנה הקרובה תופעת הפליטים תיעלם(צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully