סיכול ממוקד לבית המשפט בפרשת האונס של יניב נחמן
לו היה מדובר בארגון ימני המפרסם תמונות ענק של שופטים המוטבעות בחותמת אדומה:"השופטים המחמירים" או "השופטים האנטי יהודים", סביר להניח שהיינו מצויים בעיצומה של חקירה משטרתית או גל מחאה של ארגוני שמאל כנגד המפרסמים. אולם כאשר פעולה זו יוצאת תחת ידי התקשורת האליטיסטית- הכל מותר.
ביומיים האחרונים חשופים שלושת שופטי הרכב בית המשפט המחוזי בתל אביב לקמפיין משולח כל רסן מצד כלי התקשורת. הקמפיין הוא תחת הכותרת האדומה: "השופטים המקלים".
ובמה "חטאם" של אותם שופטים נכבדים?! הם העיזו להוציא תחת ידם גזר דין שאינו משקף את דעת הקהל. אותם שופטים היו אמיצים דיים לנהוג ביושרה מקצועית ומשפטית ולא לנסות לשאת חן בעיני שדולת הנשים בתקשורת או בכנסת. הגדרת גזר הדין כאמיץ חוטאת לאמת. שופטי ההרכב פשוט עשו את עבודתם, ללא משוא פנים, ללא מורא, הם לא נהגו באומץ אלא פשוט מילאו את תפקידם.
אכן, לא פופולארי לגזור 6 חודשי עבודות שירות על מי שאנס ובצע מעשה מגונה בכוח. לא פופולארי לגזור עונש מעין זה על מי שהוגדר בתקשורת כאויב הציבור או הנשים, אשר לכאורה אנס נשים רבות באמצעות סם האונס. ועוד יותר לא פופולארי לנמק זאת בפגיעה בשמו הטוב של הנאשם. נאשם, אשר הפלא ופלא ביהמ"ש הצליח למצוא בו ניצוץ אנושי. ביהמ"ש השכיל להבין, כי מי שנעצר עד לתום ההליכים, אך ורק בשל אישומים הקשורים לשיטת סם האונס ומי שפורסם ברבים ע"י משטרת ישראל, כי אנס נשים רבות לא יוכל יותר להראות את פניו בציבור, לא יוכל לעבוד באופן תקין ואולי אף לא להינשא.
ביהמ"ש החליט שלא להיות פופולארי ולאמץ את המלצת שליחי המדינה - שירות המבחן. תסקיר המבחן היה חיובי ביותר. בד"כ הפרקליטות וארגוני הנשים, מקדשים את הנאמר בתסקירים, משום שעל פי רוב התסקירים אינם מצדדים בעברייני מין. האם אף שירות המבחן "מקל"?! ושמא כעת, יבקשו הארגונים לסגור את שערי שירות המבחן?!
יסלחו לי ארגוני הנשים, בעלי העמדות הפופוליסטיות וטוקבקיסטים לא יקרים - אנו לא זקוקים לשופטים הנוקטים בעמדות פופולאריות, אנו לא זקוקים לשופטים בעלי גינונים של כוכבי רוק. אנו זקוקים לשופטים הבוחנים כל תיק לגופו של עניין, שופטים שאינם יראים להביע את דעתם המקצועית המבוססת עלי חוק ופסיקה ועורכים את האבחון הנדרש בעת הצורך.
ליבי עם המתלוננות, אבל גזר דינו של בית המשפט, אינו יכול להיות מושתת על בסיס רגשי, אם כך היו פני הדברים, לבטח היה ההרכב מדגיש את חמלתו הרבה למתלוננת ולכל אחת מהמתלוננות אשר הגיעו לתחנת המשטרה. אולם אנו דנים בבית משפט, אשר לא רק אינו יכול, אלא אסור לו לדון אדם על פי מה שלא התרחש בבית המשפט. בית המשפט דן אדם אך ורק לפי מה שמונח לפניו בכתב האישום הסופי.
ומה היה בפני בית המשפט? מקרה יחיד שנותר מפרשת ענק מתוקשרת: המתלוננת ניהלה מערכת יחסים ארוכה שבמסגרתה נהגו לקיים יחסי מין. שניהם נכנסו למיטה עירומים ונרדמו. בבוקר משהתעורר הנאשם מישש את גופה של המתלוננת, כאשר הוא מצמיד את גופו לגופה בכוח. היא בורחת בוכייה לאמבטיה והוא יוצא מהבית.
כאשר הנאשם חוזר, הוא מתנצל בפניה, מרים אותה בהסכמתה למיטה. משכיב אותה על המיטה ומנסה לפייס אותה. בהמשך הוא מחדיר אצבע לתוך איבר מינה ובכך עובר עבירת אינוס. המתלוננת בעטה בו וגירשה אותו מהבית. המתלוננת המשיכה לאחר האירוע להיות בקשר עם הנאשם. לא הוגש לבית המשפט תסקיר קורבן אודות מצבה הנפשי.
אונס הוא אונס, אין על כך כלל ויכוח. אף אישה אינה מעוניינת, כי יפיסו את דעתה על ידי החדרת אצבע. יחד עם זאת, האם היה על ביהמ"ש להטיל על יניב נחמן עונש הזהה לאדם המתנפל על אישה בסמטה אפלה, תוך כדי תכנון מדוקדק של מעשיו מראש? האם מעשיו של יניב נחמן זהים למי שמכה באגרופים או מצמיד סכין לצווארה של אישה ואונס אותה על ידי החדרת איבר מינו לאיבר מינה ולא החדרת אצבעו.
האם על בית המשפט להטיל על יניב נחמן עונש זהה למי שכבר הורשע במעשים דומים בבית המשפט?!
בכל עבירה קיים מדרג חומרה. המילים נשמעות מנוכרות ותלושות מהמציאות ואולם אלו הכלים החוקיים העומדים בפני בית המשפט וחובה עליו לעשות בהם שימוש. ולכל אלו, אשר הוציאו מן הגורן ומן היקב פסיקה לפני שנים אחדות מפיו של כב' השופט קפאח, הרי ששכחו, כי מדובר באחד השופטים המוערכים ביותר מחד ומאידך, המחמירים ביותר בדיני מעצרים עם עברייני מין.
לא לבדו היה כב' השופט קפאח בהרכב זה, אלא יחד עם שני שופטים נוספים וביניהם רחמנא ליצלן אישה. כן, אישה סברה שניתן להקל בנסיבות מסוימות עם אנס ואין מדובר בשופטת מקלה. בית המשפט יישם לפי ראות עיניו את החוק ואת הפסיקה, יתכן והרכב אחר היה נוהג אחרת ויתכן שלא. יתכן ובערעור ישתנו פני הדברים ויתכן, כי דווקא בבית משפט העליון תתחדד הביקורת על משטרת ישראל.
הדבר הבטוח הוא, שלא מדובר בגזר דין שערורייתי או קיצוני כפי שמנסים להציגו. החוק מאפשר שיקול דעת לבית המשפט. הקמפיין הנוכחי, (רק תחליפו "מקלים" ב"שתולים") נועד להלך אימים על שופטים, להזהירם ולאותת באופן חצוף לבית משפט העליון מהי דעת כלי התקשורת. רצוי להעביר ביקורת, חובה להעביר ביקורת על בית המשפט, אבל "קמפיין המקלים" אינו חלק מביקורת לגיטימית.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.