הפרשה הידועה כפרשת הולילנד קיימת גם קיימת כך עולה מהרושם שנוצר בעיני מעיון בתמונה הכוללת של מהכרעת הדין שניתנה אתמול (שלישי) נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט. גם אם לא באותם מספרים, ולא באותן העוצמות שהפרקליטות כיוונה מהתחלה, אין שום ספק שמדובר בפרשה חמורה שבית המשפט העליון אכן נתן אישור לקיומה. ייתכן שזו אחת הפרשות החמורות שידענו בנושא שוחד של אנשי ציבור במדינת ישראל.
כשארבעה מתוך חמישה שופטי העליון זיכו את אולמרט מהשוחד בסך 500 אלף שקלים שנטען כי קיבל עבור אחיו, יוסי, יש לזכור כי הם לא היו מוכנים לאמץ את התזה שאימץ השופט המחוזי דוד רוזן באשר לסיבה למתן השוחד. אין כל מחלוקת שהכסף אכן הגיע אל אולמרט האח. השאלה היא אם ראש הממשלה לשעבר היה מודע לקבלתו של כסף כזה.
ארבעת שופטים, מלבד סלים ג'ובראן, לא היו מוכנים להסכים לניתוח של השופט רוזן. השופט המחוזי קבע כי הראיות הנסיבתיות מובילות מעבר לכל ספק שאהוד אולמרט לא יכול היה שלא לדעת על הכסף. כל האפשרויות האחרות, שניתן כסף שלא בידיעתו לא התקבלו אצל דוד רוזן. אולם הן כן התקבלו בעליון, שקבע כי מדובר בראיות נסיבתיות. שופטי העליון סברו כי לא ניתן לפסול את האפשרות שניתן כסף אבל אולמרט לא ידע עליו.
לקריאה נוספת:
מבחן התוצאה לקבל זיכוי בעבירת השוחד הגדול היה הדבר הכי חשוב לאולמרט. כל חמשת השופטים הסכימו מעל לכל ספק שאת השוחד הקטן בסך 60 אלף שקלים קיבל אולמרט באותן נסיבות כפי שפורט בהכרעת הדין. בית המשפט דחה את טענת הסנגורים לפיהן שולה זקן שיקרה, וקיבל את עדותה יחד עם החיזוקים שנמצאו לה. 60 אלף השקלים שנקבע שאולמרט קיבלם כשוחד, הובילו לתוצאה הסופית שהפחיתה את העונש משש שנים לשנה וחצי.
עצם ההרשעה בעבירה של שוחד יהיו הנסיבות אשר יהיו ולא משנה סכומו מעלה קלון. כעת, אולמרט בן ה-70 מנוע למשך שבע שנים מהרגע שישוחרר מלהיבחר לכל משרה ציבורית. לנוכח גילו של אולמרט, קרוב לוודאי שהוא סיים את הקריירה הפוליטית שלו.
אך צריך לזכור את הפרשות שטרם הסתיימו - פרשת טלנסקי שבגלגולה השני הוא הורשע ונשלח לשמונה חודשי מאסר. אולם בפרשה זו תלויים ערעורים הן של המדינה על העונש, והן של אולמרט על ההרשעה. ערעור נוסף עומד תלוי בפרשות ראשונטורס. בית המשפט המחוזי זיכה את אולמרט אך המדינה ערערה לעליון והערעור מחכה להחלטה במשפט טלנסקי. פרשה נוספת שעדיין לא הוחלט האם יש להגיש כתב אישום בעניינה היא החשד לשיבוש מהלכי משפט, העולה מהקלטות שהקליטה שולה זקן את אולמרט, מהן משתמע ניסיון לכאורה לשיבוש החקירה.
בסיכום הכללי, ההחלטה של בית המשפט העליון מותירה טעם מר ולא טוב של מי שלימים הפך להיות ראש ממשלה והסתבך בעבירות חמורות של טוהר המידות. היא מהווה תקדים שלילי לאופן שבו צריך לנהוג שר וראש ממשלה. תקדים שלילי נוסף הוא העובדה כי ראש ממשלה ראשון נשלח לכלא.
עם זאת, פרשות אולמרט מעלות סימני שאלה באשר ליכולתה של המערכת השיפוטית בארץ להגיע לחקר האמת. הדבר הנובע מהניגודים הברורים שבין הערכאות השונות ופסקי הדין השונים שנתן כל בית משפט מהערכאות. השאלה המתבקשת היא איך קורה ששופטים מכובדים מערכאות גבוהות אינם יכולים להסכים לאותם הממצאים ולאותן המסקנות ששופטים מחוזיים ביססו את פסקי הדין שלהם באותם תיקים. פרשות אולמרט מציבות אם כך חומר מחשבה: האם יש בידינו מערכת משוכללת העושה צדק עם כל הנוגעים בדבר?
(עדכון ראשון: 23:53)
