עד כמה שמפתיע לומר זאת, כתב האישום שהוגש השבוע כנגד רבה של העיר חולון, אברהם יוסף, בגין שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים הנוגעות לניהול מערך הכשרות בחולון ובאור יהודה, לא גרם לזעזוע רציני בציבור. אם בעבר אנשים היו מופתעים מעבירות שמבצעים אנשים דתיים, לא כל שכן רבנים, הרי שכיום ליבו של הציבור גס ברבנים המעורבים בפלילים ומכתתים את רגליהם בתחנות משטרה ובבתי המשפט.
בחינה מעמיקה של כמה מפרשיות הרבנים שעלו לכותרת בשנים האחרונות מלמדת כי קיים ביניהן מכנה משותף רחב. רבות מפרשיות הפלילים הנקשרות בשמם של רבנים נוגעות לתחום הכשרות. מערך הכשרות מגלגל כסף רב ובאופן טבעי מושך אליו גורמים המעוניינים להעשיר את עצמם על חשבון בעלי העסקים והציבור הרחב.
מספר תחקירים שנעשו בשנים האחרונות העלו טענות כנגד רבני ערים שמונו על ידי נציגי מפלגת ש"ס ומקדמים בפועל בענף הכשרות את בד"צ "בית יוסף". עד כמה שיישמע הדבר אבסורדי מה שחשף לעין כל את דרכי הפעולה הללו, ואף הביא באופן ישיר לפתיחת חקירה כנגד הרב אברהם יוסף, היו דווקא גורמים פנימיים בתוך ש"ס. בינואר 2012 העביר חבר הכנסת איתן כבל למבקר המדינה מסמך שמקורו בחמישה מקורבים למפלגת ש"ס שחלקם מנויים על משפחת הרב עובדיה יוסף ז"ל. במסמך נטען כי משה יוסף, בנו הצעיר של הרב עובדיה יוסף ז"ל, הוא "האיש החזק בהנהגת ש"ס העומד גם בראש בד"ץ פרטי בשם 'בית יוסף' המגלגל מיליונים רבים במערכת הכשרות בישראל, ומינויים אלה (-של רבני ערים/יישובים) נועדו לקדם את הבד"ץ בקרב בתי העסק בערים הגדולות בישראל". כך למשל, לפני כשנה הועלו האשמות לגבי הגבלת שיווק בשר בבאר שבע על ידי רב העיר יהודה דרעי. נטען כי הרב דרעי מאשר לשלושה ספקי בשר בלבד לשווק בשר בעיר, ששניים מהם קשורים באופן מובהק למפלגת ש"ס.
שיטת הפעולה פשוטה, שכפי שנחשף בכתב האישום כנגד הרב יוסף: כיום, מחייב החוק עסק המעוניין בתעודת כשרות לפנות לרב המקומי. עסק המעוניין בתעודה מטעם בד"צ פרטי יוכל לקבלה רק באישור הרב המקומי או במקביל לקבלת תעודה ממנו. כך, יוצר החוק מונופול של הרב המקומי על תעודת הכשרות בעיר, ומאפשר לרבני ערים להתנות מתן תעודת כשרות מטעם הרבנות ברכישת שירותי כשרות או מוצרים מבד"צ מסוים.
המונופול אף גורם לעתים להתניית תעודת כשרות בדרישות מופרכות ובטובות הנאה אישיות. כך למשל, לפני כשנתיים הוגש כתב אישום כנגד רבה הספרדי של חיפה, בטענה כי הרב התנה מתן תעודות כשרות לחברות "ויטאמד" ו"מילועוף" בכך שיתרמו כספים לעמותה שבראשה עמד. על פי כתב האישום, הסכום הכולל של "תרומות" אלו עמד על כ-250,000 ¤. כמו כן, נטען בכתב האישום כי הרב קידם את העסקת מקורביו בבתי עסק שונים בתחום הכשרות, ואף ביטל כשרות באולם אירועים שסירב למנות את מקורבו כמשגיח.
למרות כל זאת, מרבית הרבנים הנם אנשים ישרים שלא דבק בהם רבב, אך מקרים אלו מלמדים כי יש להיזהר ממתן מונופול חזק לכל אדם לרבות רבנים כיוון שפעמים רבות הכוח משחית וגורם גם לאנשים ישרים להשתמש בו לרעה. לכן, כדי למנוע פתח למקרי שחיתות נוספים, טוב יעשו המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית אם יאפשרו לבעלי עסקים לקבל תעודות כשרות מרבנים מקומיים של רשויות נוספות, ולא רק מהרב המקומי שבתחום שיפוטו מצוי העסק שלהם. יש לזכור שהמצב הנוכחי פוגע לא רק בבעלי העסקים והצרכנים אלא גם ברבנים המקומיים עצמם המתקשים לעמוד בפיתוי הכוח העצום שמעניק להם החוק.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.