מדי יום אני מסתובב בירושלים שבה אני עובד בעשר השנים האחרונות. אחד מהרחובות האהובים עליי הוא רחוב הנביאים שאורכו יותר מקילומטר וחצי. זהו רחוב ייחודי שמחבר את העיר העתיקה אל מרכז העיר החדשה ותוחם את העיר העתיקה, שכונת מחנה יהודה ואת מאה שערים וגאולה. פסיפס האנשים והתרבויות שהאזור מקבץ בתוך שטח כה צפוף וקטן מהווה מעין מיקרוקוסמוס שמשקף את ייחודיות העיר שהתברכה בדעות רבות ואין ספור אורחות חיים שונים.
אבל היום חוויתי זעזוע עמוק; בדרכי למשרד החינוך לדון בדרכים להבאת תלמידים לסיורים לימודיים בירושלים, נתקלתי באופן בלתי נתפס ואירוני בדגלי פלסטין המתנוססים בשכונת "מאה שערים" לצד פשקווילים אנטי ציוניים בדמות "לך תמות בצבא". לצערי הרב, הורגלתי במהלך השנים לראות את אלה שתוקפים את מגמת העלייה הברוכה בגיוס בחורי הציבור החרדי לצה"ל ואפשרויות התעסוקה שנפתחות בפניהם, כמו גם בפשקווילים נוספים היוצאים כנגד מסרים ציוניים. אבל הפעם נחצה קו אדום לחלוטין דגלי פלסטין מתנוססים בהתרסה ובגאון בלב ליבה של בירת ישראל.
ואני שואל - אם הנהגת הציבור החרדי שותקת מדוע עיריית ירושלים עומדת מנגד ואינה לוקחת אחריות על ביזוי גאוותינו הלאומית? כיצד בתקופה כה מתוחה וקשה, בעיצומו של גל טרור קשה, קברניטי העיר מאפשרים לחלק מתושביה להתייחס בבוז עמוק כל כך למדינה? האם עיריית ירושלים הייתה מוכנה לעבור לסדר היום במידה והיו מפוזרים ציורים של צלבי קרס ברחבי העיר? ומה היה קורה אם ערביי העיר היו שורפים את דגל המדינה בראשי חוצות האם גם אז ניתן היה להפטיר ולומר שאין מדובר בסיפור כה גדול וחבל להתעכב על כך? אני מניח שהתשובות לכך ברורות ונחרצות.
הנטייה הטבעית היא להניח לאירועים חמורים מעין אלה ולהסתפק בתירוצים חוזרים ונשנים על כך שבסך הכול שוב מדובר בקומץ קיצוני ששייך לפלג של חסידי "נטורי קרתא" ואין בידינו לשנות את דעותיהם ומעשיהם. אבל האמת היא שאסור לנו בשום דרך להתרגל למראות הללו. זהו זיהום המרחב הציבורי בהסתה פרועה וגסה נגד סמלי השלטון משרתי הציבור ומוסדות המדינה שכה יקרים לנו. אל לנו להניח למפרסמי הכרזות להביע שנאה והסתה בפרהסיה ללא תגובה. מדינת ישראל וצה"ל הם מקור גאוותנו וראשית צמיחת גאולתנו, ואף פעם לא התביישנו לומר שאנו בראשית תהליך גאולה שמתרחש לנגד עינינו. כעת מוטל על קברניטי העיר ירושלים להוכיח שגם הם לא שכחו זאת מעולם.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.