שתיים הן הדרכים העיקריות העומדות בפני מדינת ישראל לפתרון הבעיה הפלסטינית: האחת הדרך אותה התווה ראש הממשלה בנאום בר אילן, היינו שתי מדינות לשני עמים והאחרת מדינה אחת לשני עמים, כאשר דרך זו נחלקת אף היא לשתיים: מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית בה חי עם פלסטיני שזכויותיו מוגבלות.
תהא הדרך בה תיפתר הבעיה הפלסטינית, האחת או האחרת, בשתי הדרכים יש למדינת ישראל עניין דומה בשאלת רמת החיים בה יחיה הציבור הפלסטיני. בשתי הדרכים שיפור רמת ואיכות החיים של הפלסטינים הינה אינטרס מובהק של מדינת ישראל.
כנקודת מוצא לבחינת נכונות הנחה זו ניתן להתייחס לרמת ואיכות החיים של אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. ערביי ישראל נהנים מזכויות אזרחיות זהות לכלל אזרחי המדינה, רמת חייהם עולה משנה לשנה ובהתאם תחושת השוויון וההזדהות שלהם עם המדינה באה לידי ביטוי בדרכים מגוונות (שיעור תשלום מס אמת, שירות אזרחי, התנדבות בקהילה ועוד) שלא לדבר על השקט הביטחוני הכמעט מוחלט.
בהתעלם משאלות ערכיות, מוסריות, חוקיות וכו' המצדיקות דיון נפרד, נראה כי הקשר ההדוק בין המשק הפלסטיני והישראלי מאפשר שילובם, באופן שהמשק הפלסטיני לא ייפול כנטל על הישראלי ואולי אף יסייע בצמיחתו.
כדי שתהליך שכזה יקרה, על ישראל לתכנן מספר שנים קדימה ולחשוב על קשר הגומלין שבין הוצאות הביטחון להחזקת כוח צבאי בגדה לבין רווחת תושביה. השקעה ברמת ואיכות החיים של הפלסטינים יכולה בתכנון נכון להביא לחיסכון בהוצאות הביטחון. להמחשת הרעיון ניתן להשתמש שוב בערביי ישראל. כאשר הוחל ממשל צבאי על האזורים המאוכלסים בערבים בתחומי מדינת ישראל, כלל תקציב הביטחון הוצאות בהתאם. לעומת זאת עם ביטולו, לא רק שנחסכה ההוצאה אלא שהמשק החל להרוויח מצמיחת המגזר הערבי והתפתחותו השפיעה על כלל המשק.
יש לבחון ההצדקה הכלכלית של השקעה בהווה במשק פלסטיני לשם חיסכון בהוצאות בטחון בעתיד. יתכן שלתקופת ביניים תהיה חפיפה בין ההוצאות אך בעתיד ניתן יהיה להשיב את ההשקעה במשק הפלסטיני הן באופן ישיר דרך הרווחים שיופקו והן באופן עקיף, דרך החיסכון בהוצאות הביטחון.
להגשמת רעיון זה ניתן להקים קרן שזה ייעודה, ניתן להציע למדינות נוספות בעולם שתשתתפנה בקרן, כפי שהיה עם "המדינות התורמות" לאחר הסכמי אוסלו, אך להבדיל מהמצב שהיה בוועידת המדינות התורמות, מוצע כי ישראל תיזום את הקרן ותשתתף בהיקף משמעותי. ישראל עומדת להיפגש עם תקבולי גז בהיקף עצום, הנה דרך מועילה להשתמש בכספים אלו.
כיום סובל המשק הישראלי מנזקים עקיפים רבים כתוצאה מההתנהלות הכלכלית של הרשות הפלסטינית. הידוק הקשר הכלכלי עם הרשות בכל תחומי החיים יכול להניב למשק הישראלי תועלת רבה במגוון תחומים, כך למשל ניתן לתאם את התכנון החקלאי, משק המים והאנרגיה באופן שיניב תועלת לשני הצדדים ועוד.
השקעות ישראליות ישירות באיכות החיים של התושבים הפלסטינים יכולות אף הן לשפר את המצב הביטחוני. כך למשל יכולה ישראל לעודד הקמת ערים חדשות ומרווחות כדוגמת רוואבי למען תושבי מחנות הפליטים, בתי ספר בהם ילמדו בתכנית לימודים ללא הסתה, בתי חולים ומרפאות ועוד.
שיפור רמת החיים ואיכותם אינם מענה למלחמה בטרור ואין וודאות שיגרמו להפסקתו כליל. כך גם אין בהם מענה למאוויים לאומיים, אך בוודאי שיש בהם זרז ליצירת מעמד ביניים של אוכלוסייה הגרה בשכנות לנו. בין אם תהא אוכלוסייה זו תושבת של מדינה עצמאית בשכנותנו ובין אם תהיה אוכלוסייה זו חלק ממדינתנו, השקעה היום ברווחתה תניב חסכון בעלות הביטחון שלנו מפניה בעתיד.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.