פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק סימון העמותות: המסר של הימין לשמאל ולאירופה - אנחנו כאן כדי לשלוט

      החוק אולי מריח כמו רדיפה, אבל הניסיונות לטעון שהוא מהווה סתימת פיות או מסיט את הדיון הציבורי מהטרור היהודי אינם מעוגנים במציאות. מדובר למעשה בהצהרה של הימין באמצעות השרה שקד: אם תנסו להשפיע – אנחנו נבלום. לא אוהבים? חכו לבחירות

      חוק סימון העמותות: המסר של הימין לשמאל ולאירופה - אנחנו כאן כדי לשלוט
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שניר דבוש

      לפני כשבועיים נפגשה שרת המשפטים איילת שקד עם מקבילה הגרמני, הייקו מאס, במסגרת סיור שערך משרד המשפטים בגרמניה. ברקע הפגישה בין שני האישים, ריחף חוק סימון העמותות החדש, שאנשיה של שקד מתעקשים להגדיר אותו "חוק השקיפות": עמותה ישראלית שמקבלת מימון של יותר מ-50% ממדינות זרות, תצטרך להצהיר על כך במסמכיה. ואולם, מה שתפס את תשומת הלב הציבורית הייתה החובה כי נציגי העמותות בכנסת יסומנו בתג. ארגוני השמאל עטו על הסעיף כמוצאי שלל רב והתייחסו תחילה לרמיזות לשואה ולסימון בני אדם. שקד, שמסומנת בעצמה על ידי ארגוני השמאל ובשבוע שעבר אף נפתח נגדה קמפיין תחת הכותרת "שרת השנאה", סירבה להתרגש.

      שר המשפטים הגרמני לא אהב את החוק, בלשון המעטה. הגרמנים, כחלק מהאיחוד האירופי, מממנים לא מעט עמותות שמאל בישראל: ארגון "עדאללה" המגן על זכויות ערבים בבתי המשפט בישראל קיבל מהם מאות אלפי שקלים, "בצלם" נהנו בשנה האחרונה מחצי מיליון אירו והארגון שהושמץ לאחרונה יותר מכל, "שוברים שתיקה", קיבל חצי מיליון אירו מהאיחוד. נראה שגם השוויצרים והנורבגים אוהבים לתרום לעמותות בישראל, כל עוד הן בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ובאירופה בכלל רואים חשיבות עליונה בפעילות ארגוני זכויות אדם. בישראל, לעומת זאת, מסתמן שיעשו הכול על מנת לבלום את פעילותן. "תאר לך", אמרה שקד לשר המשפטים, "שישראל הייתה תורמת כסף לארגון בספרד שמקדם את ההיפרדות של קטלוניה מהמדינה. אתה חושב שזה היה עובר בשקט?".

      שרת המשפטים איילת שקד עם שר המשפטים הגרמני, מר הייקו מאס, ברלין. 7 בדצמבר 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות משרד המשפטים)
      "אם ישראל הייתה תורמת כסף לארגון שמקדם את ההיפרדות של קטלוניה, זה היה עובר בשקט?". שקד ומקבילה הגרמני (צילום: דוברות משרד המשפטים)

      הניסיון הנוכחי של חוק העמותות רך בהרבה מהצעות קודמות שהועלו בנושא: בעבר היו מי שביקשו להטיל מס על עמותות שנהנות מתרומות של מדינות זרות, לאחר מכן חייבו את כל מי שמקבל תקציבים מחו"ל להצהיר על כך מדי רבעון וכעת עברו לסימון. פעילות המדינות הזרות בישראל, לגיטימית או לא, היא בסופו של יום פעילות לוביסטית לכל דבר לקידום אג'נדות – בין אם זכויות בני מיעוטים או רעיון שתי המדינות. אם כך, במה הן שונות מלוביסט ממוצע שרוצה לקדם חוק שיסייע לחברת ענק במשק הישראלי? חוק הלוביסטים הנוכחי ממילא מחייב ענידת תג מזהה בביקוריהם על מנת שיזוהו בעת שיחותיהם עם חברי הכנסת ונציגיהם בבית המחוקקים. מעבר לכך, גם הטענות הנוגעות לסתימת פיות לא יתקבלו אם החוק יועבר לבג"ץ; אמנם מדובר בניסיון ברור להקשות על עמותות השמאל, אבל איש לא מנע מהן גישה לכנסת או לציבור. צריך לזכור גם שהחוק עוד עתיד לעבור משוכות רבות. ראשית, מי קבע ש-50% הוא המספר שממנו ראוי לציין את המימון הזר? כיצד ינהגו כעת בקואליציה כה שברירית חברי כנסת שנהנו בעבר מכספים של מדינות זרות?

      שר החינוך נפתלי בנט בחמ"ל משרד החינוך, אוגוסט 2015 (נועם מושקוביץ)
      99% מהתרומות למסע הבחירות - ממקורות זרים. בנט (צילום: נועם מושקוביץ)

      ארגוני השמאל ממהרים לנופף בכך ששקד בעצמה, לצד פוליטיקאים רבים בימין, נהנים אף הם מכספים של תורמים ממדינות זרות. על פי ארגון "מולד", 99% מהתרומות למסע הבחירות של יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט היו ממקורות זרים. שר הביטחון משה יעלון נהנה מ-334 אלף שקלים שגייס עבור עצמו מתורמים בארה"ב וכך גם שקד שלפי נתוני העמותה קיבלה בעצמה 54% ממימון מתורמים.

      אלא שהחוק עוסק דווקא במימון זר שמקורו במדינות זרות. לשוויץ, לדוגמה, יש נציגות דיפלומטית ענפה בישראל ולפיכך יש לה גם גישה נוחה לשרים ולמקבלי החלטות. עם זאת, יכולת ההשפעה של תורם זר פחותה מכך. הטענה הזו שנשמעת מתומכי החוק, די קלושה. תשאלו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנהנה מעיתון משל עצמו בעל תפוצה אדירה, עד כמה התורם הזר מעורב ומשפיע על החלטות שונות שהוא מקבל. כמו כן, לא בטוח שחברי הכנסת במחנה הציוני ישמחו על ניסיון לבלום מימון של תורמים זרים. תשאלו את יצחק הרצוג, למשל, שקיבל מג'ון בייקר מאוסטרליה 40 אלף ש"ח בפריימריז האחרונים, וכמוהו גם דניאל לוי מלונדון שסייע ב-43 אלף ש"ח.

      יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, פתיחת מושב הכנסת, 12 באוקטובר 2015 (נועם מושקוביץ)
      עשרות אלפי שקלים מאוסטרליה ומלונדון. הרצוג (צילום: נועם מושקוביץ)

      בארגוני השמאל ובאופוזיציה הזכירו שמדובר בניסיון להסיט את הדיון הציבורי מאלימות המתנחלים. על כך יש לומר שהצעת החוק עלתה עוד בטרם אירועי כפר דומא האחרונים, ומזכירים את הנהג שנתפס נוסע במהירות 180 קמ"ש וצועק לשוטר התנועה מדוע הוא נטפל אליו בעוד שבחוץ מסתובבים רוצחים ואנסים.

      בסופו של יום, חוק העמותות בגלגולו הנוכחי הוא פחות דרמטי עבור ארגוני השמאל, ויותר משמעותי עבור שקד עצמה. זוהי הצהרה חד משמעית של הימין באמצעות נציגתה במשרד המשפטים: אנחנו כאן כדי לשלוט. החוקים יהיו לרוחנו ולרוח האידיאולוגיה. החוק אולי מריח כמו רדיפה אבל הוא בעיקר עוד מכשול והצהרה, לא רק כלפי הארגונים בישראל אלא גם כלפי מדינות העולם בדגש על אירופה. כל עוד תנסו להשפיע, אנחנו ננסה לבלום. לא אוהבים? חכו לבחירות הבאות.

      (עדכון ראשון: 22:20)

      הארגונים המרכזיים עליהם יחול "חוק העמותות" (עיבוד תמונה)
      לא אוהבים? חכו לבחירות הבאות