1. אני נגד עינויים. בזמנו התירה המדינה עינויים במקרה של "פצצה מתקתקת", כלומר סבירות גבוהה למתקפת טרור שכבר יצאה לדרך שניתן לעצור אותה רק באמצעות עינויים. אבל כפי זה תמיד קורה עם היתרים כאלה, הם רק מתרחבים ומתרחבים. כיום נראה שהשב"כ מגדיר תחת "פצצה מתקתקת" פחות או יותר כל חשוד ברצח. לכן אני מתנגד לעינויים, כי זה האמ אמא של המדרון החלקלק, ולשב"כ שלנו יש היסטוריה ארוכה של תפקוד כזרוע פוליטית של משרד ראש הממשלה, האמינו לי, זה לא כיוון שאנחנו רוצים ללכת בו.
2. העניין הוא שאני נגד עינויים כי אני סבור שזה לא כוח שאנחנו רוצים להעניק למדינה, לא בגלל שבמקרה משתמשים עכשיו בכוח הזה נגד אנשים מהמחנה שלי. זאת הסיבה לכך שמאבקם של עצורי השב"כ הנוכחיים ומשפחותיהם לא סוחף אותי ולא מוצא אוזן קשבת בשום מקום מחוץ לכמה מיישובי גב ההר. הרגישות הפתאומית שלהם לסוגיית עינוי עצירים מעלה חשד שההתנגדות שלהם לעינויים איננה עקרונית. במילים אחרות, הם לא הוכו בתדהמה מכך ששב"כ מענה עצירים, הם פשוט נדהמו לגלות ששב"כ מענה עצירים משלהם. זה לא בסיס למחאה עממית.
3. אבל זה שאני לא שותף למאבקם לא אומר שהשב"כ יוצא נקי מהפרשה הזאת. כמובן שלא. אנחנו עוד לא יודעים כלום על החקירה, אבל אנחנו יודעים בוודאות שהיא מתנהלת בעצימות גבוהה מאוד ולי אין ספק שהמניעים לכך אינם כשרים. לממשלות בכלל ולראש הממשלה המסוים בפרט יצאו מוניטין של מי שמכוון את מדיניות הממשלה על פי הכותרות במהדורות החדשות, והמהדורות האלה דרשו דם. הן רצו לתפוס את האשמים ברצח בדומא. ליתר דיוק: הן רצו לתפוס מתנחל דתי שאשם ברצח בדומא ולכן הפעילו לחץ תקשורתי עצום על השב"כ ועל הממשלה. הרבה יותר לחץ מזה שהן מפעילות כדי לתפוס מחבלים ערבים שרצחו יהודים. ואם השב"כ חצה את הקווים והפעיל אמצעים אלימים מדי על נערים חשודים, כפי שכנראה קרה, זו תוצאה של הלחץ התקשורתי הזה ושל יכולת העמידה הנמוכה של נתניהו ויעלון בלחץ הזה.
4. בעצם בינתיים עושה רושם שהנערים עם "הגוזמבות" עומדים בלחץ השב"כ יותר טוב ממה שנתניהו ויעלון עומדים בלחץ של חדשות 2. אולי צריך לתת להם לנהל את המדינה.
5. הדבר הכי הכי חשוב בפרשה הזאת: אל תיתנו להם לעבוד עליכם. ה"טרור היהודי" הוא לא תופעה חשובה. זאת תופעה שולית שבשולית, חסרת כל חשיבות אסטרטגית, סרח עודף של הבעיה האמיתית של מדינת ישראל: הטרור הערבי. יש גופים אינטרסנטים רבי עוצמה שחשוב להם מאוד להפוך את הבעיה הזניחה הזאת לבעיה גדולה ומרכזית. הם מרוויחים מזה רווח פוליטי ברור כי זה מאפשר להם להכתים את הימין, ככל יום הולך ומתברר היקף התמיכה של מדינות עוינות בארגוני השמאל. המאבק בעינויים חשוב. המאבק ב"תג מחיר" חשוב, יש הרבה מאבקים חשובים. המאבק הראשון במעלה הוא על חיי מדינת ישראל, זה המאבק נגד הטרור הערבי ועוזריו בתוך ישראל. זה המאבק שכל ישראלי שבאמת אוהב את המדינה צריך להתמקד בו, גם אם ערוצי הטלויזיה המרכזיים בישראל מנסים להסיח את דעתו.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.