פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיפור מסריח- במקום לפנות חקלאים שורפים פסולת

      חקלאים בדרום שורפים גזם בניגוד לחוק ויוצרים נזק סביבתי. חולי אסטמה שואפים גזים רעילים שנפלטים מנקודות השריפה ופקחי הרשויות חסרי אונים בהתמודדותם מול התופעה. ראשי הרשויות טוענים כי משרדי הממשלה לא מספקים פתרונות מערכתיים ובכך הופכים חקלאים לעבריינים

      סיפור מסריח- במקום לפנות חקלאים שורפים פסולת
      צלם: זוהר גואטה. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

      כבר תקופה ארוכה שתושבים בחבל אשכול סובלים מריח שריפות הגזם החקלאי. לא מדובר בהתלקחויות ספונטניות שקשורות לפגעי מזג האוויר, אלא בחקלאים מקומיים ששורפים פסולת בניגוד לחוק. חקלאים בנגב המערבי מגדלים בין השאר תפוחי אדמה גזר וחיטה, ולמעשה האזור כולו מהווה את אסם התבואה והמזון המרכזי של מדינת ישראל. יותר מ30 אלף דונם של חממות לגידול עגבניות יש באזור וכל אלה, מייצרים לאחר הקטיף כמויות אדירות של גזם – הפתרון היעיל לטיפול ופינוי יעיל - טרם נמצא.

      המאבק נגד החקלאים העבריינים מאתגר במיוחד. תושבי אשכול מסרבים להלשין על חבריהם החקלאים, למרות הפגיעה הסביבתית הקשה שיוצרות השריפות. אופיר ארז, פקח המועצה האזורית אשכול, טוען כי ישנה אמביוולנטיות רבה באופן התגובה של התושבים. "מצד אחד תושבים מתלוננים המון ומצד שני, כשאתה מגיע לשטח, אתה לא יודע תמיד של מי השטח הספציפי שבו יש את השריפה", הוא מספר. "אתה רואה שרוב השכנים ממלאים את פיהם מים - כלומר, פתאום הם לא יודעים, הם לא מכירים . זה מין דבר אחד - קודם כל מתלוננים ואחרי זה טוב לא נעים לי מהשכן שלי אז אני מעדיף לא לדבר עליו..."


      החקלאים מעדיפים לשרוף ולא לפנות את הגזם בצורה מוסדרת מטעמי חיסכון כלכלי. הקנס על שריפה זול בהרבה מההוצאה החוקית על צוותי פועלים, משאיות, וטרקטורים שיפנו את האשפה למקום הטמנה ייעודי.

      דונם עגבניות אחד בלבד מייצר 12 מטר מעוקב של גזם. אם נמיר את זה לליטרים לצורך ההשוואה, גזם של 30,000 דונם עגבניות –שווה ערך ל240 מיליון בקבוקי ליטר וחצי. ולזה – אף אחד בממשלה לא מוצא פתרון יעיל. צביקה גוטליב, חקלאי וקבלן לעבודות חקלאיות מעין הבשור, נחשב יוצא דופן בכל הנוגע לגישתו הייחודית לניהול שאריות הגזם החקלאי. הוא מתכנן לרכוש מכונות שמקצצות את הגזם בצורה יעילה וחסכונית. בשיטה של צביקה, גזם שהיה ממלא 10 משאיות, ממלא משאית אחת בלבד אחרי הקיצוץ. "השריפות האלה יוצרות עשן פיח ואנשים שהם אסתמטיים נושמים את זה. בתוך הגזם של העגבניות ישנם חומרי הדברה וישנם אביזרי פלסטיק קטנטנים קליפסים שאליהם הן היו קשורות וגם שאריות ניילון. הכול ביחד – נשרף", מספר צביקה. "בשביל להעמיד את פרויקט קיצוץ הגזם שלי על הרגליים ולהכניס אותו לעבודה הלכה למעשה, צריך להשקיע פה 2 מיליון שקל".

      ראשי המועצות בנגב המערבי מוחים על אזלת ידם של משרדי החקלאות והגנת הסביבה. אלו לטענתם יכלו לספק לחקלאים פתרונות קצה למחזור והפקת אנרגיה מגזם חקלאי – ובכך למנוע את הנזק הסביבתי. מאיר יפרח, סגן ראש המועצה האזורית אשכול, טוען בהקשר זה כי "יש מספיק זבל לכולם".
      "גם המשרד להגנת הסביבה וגם משרד החקלאות מערימים קשיים. יש כל מיני פתרונות שאנחנו מציעים אבל בסופו של דבר צריך פתרון קצה - לקחת את כל הגזם הזה ולהפיק ממנו אנרגיה לחברות שרוצות להפיק מזה אנרגיה. כך גם ניפטר מהגזם וגם האזור יהיה נקי ללא שריפות. איך אומרים? יש מספיק זבל לכולם ויש מספיק יזמים שרוצים לבוא. ברגע שיגמרו את הבירוקרטיה ואיכות סביבה תעמיד את התקציבים לעניין הזה ותאשר שחברת חשמל יקנו מהם את האנרגיה שהם מייצרים אז אני מאמין שזה ייפתר, ואם לא ייפתר אז קשה לנו לשלוט על התוצאה הסופית שבסופו של דבר צריך לפתור את זה על ידי שריפה", כך יפרח.

      ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה כי "לאחרונה הגיעו מספר תלונות על מטרדי ריח ועשן כתוצאה משריפות במגזר החקלאי באזור הנגב. בכל הפרה של ההיתר יש לפנות למוקד האכיפה של המשרד וזו תיבדק בשטח כולל נקיטת אמצעים על פי הצורך. במשרד מבקשים לחדד כי שריפת גזם חקלאי מותרת אך ורק אם מדריך חקלאי יקבע כי קיים חשש שהגזם נושא בתוכו גורם מחלה או מזיקים. ההיתר היינו חד פעמי, מוגבל בשעות ולפסולת צמחית בלבד."
      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "הוא פועל בשיתוף משרד החקלאות לקידום פתרונות סביבתיים לגזם החקלאי, תוך הקצאת 20 מיליון שקלים לטובת פתרונות אמיתיים שיאפשרו להפוך את הגזם ממטרד למשאב. בכדי לקבל את המימון יש לעמוד בתנאי סף הדורשים פתרון אמיתי לבעיה ולא רק שינוע הגזם לאתר הטמנה."