בימים אלו זולגים סיפורים מסמרי שיער מחדרי החקירות של השב"כ בכל הנוגע לעצורים הקשורים, כביכול, לפיגוע בדומא. צו איסור פרסום וערפל כבד רק מגדילים את סימני השאלה ואנחנו מסרבים להאמין. כנראה שלא לחינם הפגינו אלפים מול ביתו של ראש השב"כ. פתאום יש "דין אחד לכולם". כאילו כל יום קם מפגע יהודי ומנסה לפגוע במוסלמים, ולא להפך. אתמול חשף השב"כ כי חלה התקדמות בחקירת הפיגוע. כולי תקווה כי ההתקדמות בחקירה" לא נובעת מכך שהעצורים העלומים - עצורי הx- , פתחו את סגור ליבם בשל "לחץ פיזי מתון" מצד החוקרים.
הרצון להוקיע את הפשעים, בהם דובר, אינו מונע מאתנו לבקר ולגלות מעורבות בנעשה אי שם בחדרים האפלים. משהו נסדק באמינות של הארגון המפואר - שירות הביטחון הכללי. התחושה הנוראית הזו מעוררת רצון עז לשבור שתיקה.
בשבועות האחרונים עסקו רבים בשאלה האם ניתן להגדיר את פשעי תג מחיר ואף את הפשע בדומא כטרור. בשלב זה אני בוחר להתעלם מלהכריע בסוגיה זו אם בכלל. אך מה שנהיר לי לחלוטין היא העובדה כי הגיעה העת לחדד את שיתוף הפעולה וחלוקת התפקידים בין כוחות האכיפה לטובת חקירה הוגנת של חשודים במקרים מעין אלו, חשודים ב"טרור יהודי". אנו לא המצאנו את שיתוף פעולה בין כל הכוחות בשטח. במקרה הנדון, היה ראוי שהשב"כ ימשיך בפעילות איסוף המודיעין המאפיינת את עבודתו, והחל משלב המעצרים והחקירות- הפעילות תעבור למשטרה.
ואם תהיתם על מהות תפקידה של החטיבה היהודית באם תועבר החקירה למשטרה אזי אני טוען כי לאחר מיצוי שלבי איסוף המידע של השב"כ וחקירתם של השוטרים יחליטו גורמי האכיפה האם יועברו אנשים אלו לטיפולה של חטיבה זו להמשך התחקיר. ההנחה היא כשחוקר השב"כ חוקר טרוריסט אז יש אופי ומאפייני חקירה שמתאים לחקירות אויב. כשמשטרה חוקרת מישהו יש בזה אופי אחר וההתמודדות היא מול פעילות פלילית.
הנני סבור כי כשארגון עוסק במשימות שאינן מתאימות לו אז יש תקלות ותקלות קשות. אם צה"ל עוסק בהשלטת סדר ציבורי ונותן הוראות פתיחה באש כלפי מתיישבים יש לכך משמעות קשה ביחס לתודעת האויב. תודעה ומיומנות הם מרכיבים חשובים באיכות הביצוע ומשרתים אחד את השני. ישנה משמעות גדולה לסמנטיקה, להגדרת המשימה, ומשמעות זו מקבלת משנה תוקף בהתאם לאופי הארגון.
אז בואו וננסה להיות כנים. מקרה הרצח הוא מקרה מאוד כואב זה גם נזק עצום למדינת ישראל ונזק גדול יותר להתיישבות ולכן אולי ננשוך שפתיים ונוקיע את זה לחלוטין. עוד קצת סבל וקור רוח ונסמוך על השב"כ ויהיה בסדר.
זהו שלא! זה נורא ובלתי נסבל ומעבר לכך זה גורם נזק עצום לציבור שלם ונזק גדול יותר לארגון. השב"כ הוא ארגון ששייך למלחמה בין עמים וגם כאשר הוא פועל אל מול היעד המדויק, אבל אם זה מול אוכלוסיית בני עמו אז הוא מפספס בענק ויוצר נזק תודעתי. אילו את שלב חקירת החשודים עצמם הייתה מבצעת משטרת ישראל הרבה דברים היו נראים אחרת. החקירה הייתה נראית אחרת ואיכותית לא פחות. לא הייתה כאן הכתמה של ציבור יקר. פרשנות הפעולה ע"י משטרת ישראל הייתה משדרת שאנחנו מכירים בכך שאלו עשבים שוטים שאינם פועלים מכוח הציבור וזו לחלוטין אינה רוח ההתיישבות. נראה לי שזה מה שגורם לי ולחבריי הטובים שהקיזו דמם למען ביטחון ישראל להתפוצץ.
אל לנו לפגוע במרקם החברתי ובחוסנה הרוחני של מדינת ישראל זהו המרכיב המשמעותי והחשוב של ביטחוננו - משם הכל מתחיל. גם אם כבוד שר הביטחון- הינך מאוד כועס וכואב - תפקידך לגלות איפוק ואחריות ולפעול בתבונה. הקביעה המוחלטת שלך- קבל עם ועדה - על כך כי ידוע שהמפגעים יהודים "הם חלק מקבוצה יהודית קיצונית שכופרת בסמכות המדינה וכי המאמץ לשים עליהם יד נמשך כל הזמן"- פוגעת בחוסננו.
על אחת כמה וכמה כאשר ידך היא החותמת על הפעלת "אמצעים מיוחדים" נגד אזרחים שעדיין לא הוכח שהם קשורים לביצוע מעשים כאלו ואחרים.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.