פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: ראש הממשלה אוהב כלבים, ומה עם שאר בעלי החיים?

      נתניהו ריגש את אוהבי בעלי החיים והבטיח לפעול לשינוי החוק העתיק שנוגע לסגירת כלבים בהסגר לאחר נשיכה. שלושה ימים לאחר מכן הממשלה בראשותו התנגדה להחלת אחריות על מנהלים לעבירות התעללות

      יאיר, אבנר, שרה ובנימין נתניהו עם הכלבה קאיה בהדלקה נר חנוכה, ב-10 בדצמבר 2015 (אתר רשמי , עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו)
      נשכה ונשלחה להסגר. הכלבה קאיה ומשפחת נתניהו (צילום: עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו)

      פקודת הכלבת בישראל היא אחד השרידים המיושנים ביותר במערכת החקיקה שלנו – ירושה שקיבלנו עוד מימי המנדט הבריטי, ועברה מעט מאוד תיקונים מאז. ככזו, היא מלאה סעיפים בעייתיים, המשמרים את הגישה שהייתה רווחת לפני שהוחל לתת משקל לרווחת בעלי-החיים בחקיקה. בין השאר, היא מחייבת לכלוא כלבים בבידוד, למשך עשרה ימים, בכל מקרה בו נשכו בני-אדם, גם כשאין שום סיכון סביר שהם אכן נגועים בכלבת, או כשיש אפשרות מעשית לפקח עליהם גם ללא כליאה בבידוד. בישראל, גם בשנת 2015, משמידים כלבים שנשכו בני-אדם ביותר ממקרה אחד – כל זאת ללא התחשבות בנסיבות האירוע, כמו למשל אם הנשיכה באה כתגובה להתרגות. וכמו כן, החוק המקומי מאפשר להרוג כלבים בריאים החשודים כנגועים (ו"חשד" אין פירושו של דבר שיש ראיות כלשהן לכך שהם נגועים – די בכך שכלב משוטט אינו מוחזק ברישיון כדי להכריז עליו כ"חשוד"). פגמים אלו בחוק זכו לאורך השנים להתעלמות כמעט מוחלטת – אמנם ביקורת על פקודת הכלבת הושמעה על-ידי עמותות כ"אנונימוס" ו"תנו לחיות לחיות", אבל בכנסת הנושא לא זכה לדיון רציני. בלחץ פעילים לזכויות בעלי-חיים הוצא ב-2002 מהחוק סעיף נורא במיוחד, המורה להעביר כלבים שנכלאו בבידוד למעבדות ניסויים, אבל רוב הפגמים בחוק נותרו על כנם.

      תקווה חדשה לשינוי החוק לטובה התעוררה אחרי שקאיה, הכלבה המשפחתית של ראש הממשלה נתניהו, נשלחה לבידוד – בהתאם לדרישות החוק – לאחר שנשכה את ח"כ שרן השכל ואת בעלה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. לאחר שנאלץ למסור את קאיה לבידוד, הצהיר ראש הממשלה נתניהו שהוא מכיר ב"ליקויים בחוק שאינם עומדים בקנה אחד עם היגיון ועם חמלה", ושהוא יפעל לשינויו. מה שלא קרה במהלך עשרות שנים בהם ארגונים להגנת בעלי-חיים מתריעים על ליקויים בחוק, קרה הודות לכך שכלבת ראש-הממשלה עצמה נפגעה מהם. כזה הוא טבעם של בני-אדם – כאשר עוול פוגע קרוב אליהם, יותר קל להבחין בהיותו עוול.

      כרגיל, הכי קל להאשים את הש.ג

      ההתעלמות הזו ממה שקורה רחוק מעינינו, תוך הפניית תשומת-הלב לעוולות הקרובות אלינו, היא כמובן לא מיוחדת למקרה זה, אלא אופיינית ליחס שלנו להרבה עוולות חברתיות – ובפרט לעוולות כלפי בעלי-חיים. פוסט שהעלה לפייסבוק ח"כ דב חנין משווה בין הדאגה לגורלה של קאיה לבין ההתעלמות המתמשכת מתנאי ההזנחה והתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון. ההשוואה אולי נראית קטנונית, אבל היא מובנת לחלוטין לאור הנסיבות: חנין נאבק בשנים האחרונות להכניס תיקון לחוק צער בעלי-חיים שיטיל אחריות פלילית על מנהלים של עסקים בהם נחשפה התעללות בבעלי-חיים. ההצעה נולדה לאחר שבחשיפת ההתעללות בבית-המטבחיים "אדום אדום" הוחלט להעמיד לדין אך ורק פועלים מהדרגים הנמוכים – כשהמנהלים הבכירים חמקו ללא עונש. במקרי התעללות נוספים שנחשפו – במשחטות של "זוגלובק" ושל "דבאח" – אפילו לא הוגשו כתבי-אישום עדיין (חקירות משטרתיות אמנם נפתחו, אבל הן מתמשכות ללא הכרעה עד כה).

      מאמציו של חנין לא נשאו פרי: שלשום, כאשר הכנסת דנה בתיקון חוק צער בעלי-חיים – הצעתו של חנין נדחתה. כותרות העיתונים דיווחו בשמחה על "החמרת הענישה נגד מתעללים בבעלי-חיים", אבל דחקו הצידה את החלק המשמעותי יותר של הסיפור – הענישה אמנם תוחמר על מי שיורשע בהתעללות בבעלי-חיים, אבל המצב בו האחראים הגדולים ביותר להתעללות כלל אינם מובאים לדין ימשיך להתקיים כסדרו.

      תמונות מתוך התחקיר שנעשה בכלבוטק על אדום אדום (יח"צ , אנונימוס)
      רק עם מצלמה נסתרת אפשר לחשוף היום תמונות של התעללות בחיות משק (צילום: אנונימוס)

      בה בעת אם דחיית ההצעה של חנין, משרד החקלאות מקדם תכנית נוספת – בה יתחיל לדרג משחטות ב"כוכבים" משל היו בתי-מלון (כלומר, אילו בבתי-מלון היה נהוג לטבוח את האורחים המתאכסנים בהן). למראית עין, עושה רושם כאילו מדובר בהתקדמות לטובה בפיקוח על משחטות, שתביא לצמצום ההתעללות המיותרת בבעלי-חיים – רק שהתכנית לא כרוכה בשום צורה בהגברת הפיקוח על המשחטות. במסגרת התכנית אין שום התחייבות מצד משרד החקלאות להגדיל את מספר המפקחים שלו, להתחיל לעשות ביקורי פתע במשחטות, לדאוג להעמדה לדין של מתעללים, או שום-דבר בדומה לכך – למעשה, בהודעה לעיתונות שפרסם משרד החקלאות

      בהודעה לעיתונות שפרסם משרד החקלאות, הוסבר שבמסגרת התכנית "דירוג המשחטות יעשה, בין היתר, על-פי רמת הפיקוח העצמי של המקום במדדי רווחת בעלי החיים" (כך ממש!) וכמו כן מציין גם כי הדירוג ייקח בחשבון את "כמות אי ההתאמות הקיימות בין דרישות החוק והמשרד למצב בשטח" (ניסוח מפתיע בכנותו – האם משרד החקלאות לא מצפה ממשחטות שפשוט יעמדו בדרישות החוק?!).

      זה לא שאין למשרד החקלאות אפשרות לנקוט צעדים יותר אפקטיביים. אז נכון, בניגוד למה שהיו רוצים הרבה פעילים לזכויות בעלי-חיים, אין שום אפשרות מעשית שמשרד החקלאות פשוט יימנע ממשחטות לפעול – זה מחוץ לגבולות סמכותו. אבל כן יש צעדים פשוטים שהוא יכול לנקוט בגבולות סמכותו שיעשו את הפיקוח על המשחטות להרבה יותר מאות מתה: להעמיד לדין עובדים שכבר נתפסו ותועדו מתעללים, שכרגע הטיפול בהם מעוכב על-ידי רשויות החוק, להטיל אחריות על ההתעלללות גם כלפי הדרגים הבכירים יותר, ובראש ובראשונה: להציב מצלמות פיקוח בבתי-המטבחיים, שיאפשרו שקיפות של המתרחש בהם. כשעיקר ההתעללות בבעלי-חיים נעשית הרחק מעיני הציבור, ואין שום חיה-סלב בדומה לקאיה שתפנה את תשומת הלב אליו – קשה מאוד לעורר ביקורת ציבורית לגביה.

      דדי שי הוא פעיל בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק.