פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "זה מפחיד": האתגר של הפרופסורים שהגיעו ללמד בתיכון

      מדענים מהאוניברסיטה העברית בליווי מורים ותיקים מלמדים מדעים בתיכונים בירושלים במטרה להגדיל את מספר תלמידי חמש יחידות. ואולם, הם מעידים שזו משימה לא פשוטה כלל

      פרופסור מהאוניברסיטה העברית, ד"ר נדב כץ, פיזיקאי המלמד בתיכון הרטמן בירושלים. (יח"צ)
      "יש בזה חן מסוים". פרופ' נדב כץ (צילום: יח"צ)

      פרופסורים מהאוניברסיטה העברית שבירושלים שהחליטו ללמד גם בבתי ספר תיכונים גילו שמדובר במשימה קשה. תכנית חדשה שנקראת "מורה חוקר", מחברת בין מדענים מהאוניברסיטה לבין מורים ותיקים כדי לסייע להם באתגר הלימוד ובכך להגדיל את מספר תלמידי חמש יחידות במקצוע המדעים בעיר.

      אחד המצטרפים לתכנית הוא פרופ' נדב כץ, פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית, שהחל ללמד השנה בתיכון הרטמן שבירושלים. "כשהייתי בדוקטורט עשיתי גם תעודת הוראה במדעים וזה קרוב ללבי, והחלטתי השנה ללמד בתיכון ", סיפר. "יש בזה חן מסוים כי אתה בקשר יותר אישי עם התלמידים מאשר באוניברסיטה". אולם הסיפוק בא יחד עם אתגרים: "זה ראש קצת שונה, באוניברסיטה המרצה מרצה והאחריות היא על הסטודנט בתיכון צריך לקחת אחריות על התלמיד". אתגר נוסף הוא התאמת החומר לתיכון. "אני לא יודע איזה נוסחאות בדיוק דורשים לבגרות", מודה פרופ' כץ, "אני יודע את הפיזיקה כמובן ויכול ללמד ברמה גבוהה, אבל צריך לדעת את מערכי השיעור".

      ד"ר מתן הורביץ, כימאי. דצמבר 2015 (יח"צ)
      "היה לי ברור שאני לא יכול להתמודד עם זה לבד". ד"ר מתן הורוביץ (צילום: יח"צ)

      "אני נכנס לכיתה של בין 10-20 תלמידים, כיתת מגמה זה יחסית קטן. השיעור הראשון היה בסדר אבל אז אתה מתמודד גם עם העניינים החברתיים והאינטריגות", סיפר ד"ר מתן הורביץ, כימאי שהחל ללמד במקיף גילה בשנה שעברה, "התמודדות עם ילדים בגיל ההתבגרות זו סיטואציה אחרת. אני רואה מולי אתגר וזה מפחיד. הבנתי שאני צריך עזרה, היה לי ברור שאני לא יכול להתמודד עם זה לבד". ד"ר הורוביץ טוען כי האתגר האמיתי היה התמודדות עם בעיות משמעות, ולולא סיוע של מעטפת בית הספר, הוא לא היה צולח את המשימה.

      הוא מספר כי "אני חדש בתחום ההוראה, אותי זה פוגש בזה שאתה מתמודד עם הצורך להסביר חומר מאוד בסיסי ולפעמים מאוד מופשט עם קהל שבעצם הרקע שלו הוא לא רקע של לימוד עצמי. הלימוד בבית הספר הוא אחריות כי אתה מחויב להגיע לכל אחד, בעיקר בכיתת מגמה, ואתה צריך להיות עם רף סבלנות. בניגוד לאוניברסיטה שאתה יוצא מנקודת הנחה שהסטודנטים יתמודדו עם החומר לבד, פה אתה צריך ליצור את זה. לא מספיק רק לדעת את החומר, חייב לדעת איך להעביר אותו. כל נושא אתה מנסה ללמד בשיטה שהכי מתאימה לכיתה. יש גם כיתות עם אופי שונה וזה מצריך ממך להעביר אותו באופן שונה, דבר שאני עוד לומד אותו".

      החוקרים מקדישים מחצית מזמנם להוראה בבתי הספר

      התכנית החלה לפעול בבירה, שבה קיים מחסור במורים למתמטיקה ולמדעים ומצד שני ישנם מדענים רבים בשורותיה של האוניברסיטה העברית, "יותר מכפי שהיא מסוגלת להעסיק במשרה מלאה, ועל כן היא מחפשת דרכים לסייע לחלק מהם למצוא תעסוקה נוספת מחוץ לאוניברסיטה, מבלי לוותר עליהם". במסגרת התכנית, שגובשה עם מנהל חינוך ירושלים, החוקרים יקדישו מחצית מזמנם להוראה בבתי הספר כאשר העירייה והאוניברסיטה יחלקו ביניהם את מימון השכר.

      קרן טראמפ מסייעת בחניכת החוקרים עם הצמדה של מורים וותיקים לכל חוקר, ובקרן אומרים כי "הציפייה היא שהתכנית, אם תצליח, תוביל לעלייה משמעותית במספר התלמידים בירושלים שילמדו מתמטיקה ומדעים ברמה של חמש יחידות לימוד, ותהווה דוגמא לכך שהדור הצעיר של הע?לית המדעית בישראל מגלה אחריות ונותן כתף למשימה חינוכית בעלת חשיבות לאומית".

      על ההחלטה לרדת ממגדל השן לבתי הספר אומר ד"ר הורביץ כי "ראיתי בזה חשיבות גדולה, בעקבות המצב בירושלים שהוא חמור. ירושלים מדרדרת מבחינה מדעית וחברתית, דברים שקשורים אחד בשני לדעתי". הוא הוסיף כי "נכנסתי לפרויקט כי רציתי להמשיך לגור בירושלים ולעשות מחקר, וראיתי בזה כלי שאני גם אתרום לעיר בהקשר החינוכי, וגם אמשיך לעשות את מה שאני אוהב לעשות שזה מחקר".

      החונך שלו הוא המורה גיא אשכנזי, שהוא גם חבר למילואים. ד"ר הורוביץ מספר כי המפגשים בינו לבין אשכנזי עסקו ב"התמודדות מקצועית, מה ללמד, איך ללמד, מתי לעשות שינוי גישה וכו', שזה בהיבט המקצועי, ומהצד השני חלק ניכר מהמפגשים עסקו בהתמודדות עם תלמידים מהבחינה המשמעתית. איך לנהל כיתה ואיך להתנהל מול בית ספר, עם מורים אחרים, עם ההנהלה". ד"ר הורוביץ הוסיף כי "מהחוויה שלי אני יכול לומר לאנשי אקדמיה שמעוניינים להצטרף שזה מאתגר, לא פשוט, מבחינה כלכלית זה די אסון, אבל במערכת החינוך יש הרבה יותר כלים ללמד מאשר באקדמיה, ואני חושב שזה הופך אותך להיות בעל מקצוע יותר טוב".

      פרופ' כץ מספר כי "היו לי ימים שאמרתי לעצמי 'למה אני צריך את זה?', אבל התכנית נותנת תמיכה של ליווי מקצועי ממורה מנוסה וזה משהו שעוזר לי מאוד, יש לי שעה שעתיים בשבוע עם המורה". על הפגישות עם המורה החונך מספר פרופ' כץ: "כשאנחנו יושבים, אנחנו מדברים על מה היה בשיעור כשהמטרה היא איך ללמד ילדים. המודל הפרונטלי לא מוצלח במיוחד ואנחנו מנסים להמיר אותו בפעילות אקטיביות".